קרנבל בנחל קרנבל. או ליתר דיוק בנהר
זו פעם שניה שאני מקליד את ההודעה הזאת (כי באמצע הקודמת המחשב שלי החליט שבא לו לנפוש), אז אתכם הסליחה אם אני לא ממש מפרט. בדיוק כשם שחגיגות חג המולד, מקורן בחג פגאני (שתחליתו היתה לקרוא לשמש שתחזור אלינו - הימים מתקצרים עד ה22 בדצמבר, לכן הוא חג האורות) שהוזז ע"י הכנסיה (ב3 ימים) וקיבל תוכן דתי, כך מקור הקרנבל של סוף פברואר/תחילת מרץ בחג פגאני. אחרי שהאירופאים סבלו בסבלנות את החורף, נמאס להם והם מגרשים אותו. איך מגרשים את החורף
באים, עושים הרבה רעש ולובשים תחפושות מפחידות עם מסכות - שהחורף ייבהל וילך. בעמק הריין (בין כרמים ושדות) (גרמניה וצפון שוויץ במקור), הקרנבל הזה היה מאוד מקובל, בתהלוכות בהן עוברים מכפר לכפר ועושים את מה שפירטתי למעלה כדי לגרש את החורף. באה הכנסיה, המירה את כולם לנוצרים טובים, אבל נתקלה בבעיה - מה עושים עם החג הפגאני הזה, שההמון כל כך אוהב ולא מוכן לוותר עליו. התירוץ שהולבש על הקרנבל היה כזה: ביום ששי שלפני הפסחא (שחלה תמיד בראשון-שני) ישו מת. כ40 יום לפני יום מותו - מוכרז זמן אבֶל או כמו שהוא כרוי בנצרות - צום. מין משהו כמו ספירת העומר שלנו. רק מה, לצום 40 יום זה קצת קשה, ואסור לשכוח שלנצרות, מעצם זה שהיא דת מיסיונרית, אסור לעשות את החיים קשים מדי. לכן "צום" צומצם עבור ההמון לאי אכילת בשר, או איזשהי התנזרות ממשהו למשך אותו הזמן. מכאן התירוץ לקרנבל היה פשוט - אכול ושתו כי מחר נמות. הקרנבל התפשט לפחות בשוויץ גם לחלקי המדינה שלא בעמק הריין. הקרנבל השתמר בעיקר באיזורים שהקתוליות בהם חזקה - כי הכנסיה הפרוטסטנטית אסרה לחגוג את הקרנבל - שהוא מלא בסממנים פגאנים. בתחילת המאה ה16 העיר באזל הפכה פרוטסטנטית. אבל מסורת הקרנבל בבאזל היתה כל כך חזקה, שבמקום שהקרנבל יעלם - הוא הפך לארוע חשוב הרבה יותר. הוא לא היה מקושר יותר לכנסיה, וכבר לא לפולחן פגאני. בבאזל הקרנבל נחוג שבוע אחרי שהוא נחוג בשאר שוויץ (ואם זכרוני אינו מטעני, הוא המאוחר שבקרנבלי פברואר בכלל). מה שגורם לכך שיש מי שחגגו בקרנבלים אחרים ובאים לGrand Finale של הקרנבלים בבאזל. הקרנבל לא ממומן ע"י העיר אלא ע"י גורמים פרטיים. חלק גדול מהקבוצות נושאות פלאיירים עם מידע כזה או אחר (לא פרסומות אלא דעות פוליטיות, חברתיות וכו'). התחפושות מוחלפות כל שנה. תחפושת היא עניין של הרבה מאות פרנקים (רק מסכות עולות כ 250 פרנק שוויצרי ויותר). הקרנבל מתחיל ביום שני ב4:00 לפנות בוקר. ב"הלצת הבוקר" (השם של התהלוכה הזאת) הרחובות הומים אדם. תאורת הרחובות מכובה בכל העיר באותו הרגע. ואז מתחילה התהלוכה. התהלוכה כוללת קבוצות שכולן מחופשות מכף רגל ועד ראש (המסכות מולבשות על כל הראש). על רוב קודקודי המסכות יש פנס קטן ובראש צועדים כמה מחברי הקבוצה שגם מחזיקים פנסי קטנים. כל הפנסים נמצאים בתוך "בית פנס" מנייר - כך שהאור עמום. רוב הקבוצות גם מנגנות. במצעד הפותח הזה יש רשות לנגן רק לקבוצות שמנגנות בתוף והפיקולו הבזלאיים. בהם הם מנגנים מלודיות מסורתיות של הקרנבל. התהלוכה אין סופית וכוללת את כל הרחובות הראשיים של העיר. כשהבוקר עולה, החבר'ה הולכים לישון ואוספים כח לחגיגות היום. הפעילות מתחדשת בצהריים. אז כבר מותר לכל הקבוצות לקחת חלק גם בנגינה. יש לא מעט קבוצות של כלי נשיפה ממתכת ושלל כלי הקשה (וגם כמובן הקבוצות שהשתתפו ב"הלצת הבוקר") מהצהריים התהלוכות נמשכות לתוך הלילה. כך במשך שלושה ימים. במהלך הימים משתתפים בתהלוכה גם כלי רכב מחופשים. בתהלוכות שבמשך היום נזרקים לעבר הקהל שלל דברים (מאוד יצירתיים השוויצרים): קונפטי. טונות של קונפטי. סוכריות, שוקולד, פרחים, תפוזים, בננות, שקיות קטנות של חטיפים, לחמניות, גזרים, כרוביות, צנונים, ושלל ירקות, פחיות שתיה, דיסקים, חולצות T, תחבושות הגיניות, ומה לא?! (כל הדברים שציינתי כאן - נתקלתי בהם בחיי שזרקו - אבל המגוון רחב עוד יותר). מי שלא יבוא - חבל.