candy and a currant bun

itaikuskus

New member
candy and a currant bun

שיר שכמעט אף אחד לא מדבר עליו, יצא כבי-סייד לסינגל של ארנולד ליין. לדעתי השיר מדהים, בארט שוב מוכיח את כשרון הכתיבה והלחן ושר בכריזמטיות. חוץ מדעתכם, הייתי רוצה לשאול מביני דבר, האם באמת הטקסט עצמו מהפכני, שכן המילה fuck, שבשנות השישים לא השתמשו בה בשירים עצמם, מופיעה שם, ובכלל לשיר יש קונוטציות מאוד מיניות. בכל מקרה, אחד השירים שאני הכי אוהב של הפלויד. מה דעתכם?
 
שיר מעולה של בארט

אבל קודם כל: הוא לא אומר שם fuck. זה walk. מכונת האקו מעוותת את קולו, וזה נשמע אחרת. וגם לא צריך להאמין בהכרח לאתרי מילים באינטרנט. בארט היה רומנטיקן. שירים רבים שלו מדברים על אהבה. הוא לא היה משתמש בשפה גסה כזו בשירים (וגם לא עשה כך, אחר כך), גם כשהתייחס למעשה האהבה - וראה בהמשך השיר הזה עצמו. Candy and a currant bun הוא אחד מהשירים הרומנטיים החמודים שכתב, על חברתו, אותה ראה הולך ברחוב.
Oh my, girl sitting in the sun Go buy, candy and a currant bun I like, to see you run [like that?] Oooh, don't talk to me Please just walk with me Please you know I'm feeling frail It's true, sun shining very bright It's you, who I'm gonna love tonight Ice cream, taste good in the afternoon Ice cream, taste good if you eat it soon Don't try .... cat Don't go where .. you must know I'm Very very very frail Oh my, girl sitting in the sun Go buy, candy and a currant bun I like, to see you run ...... Oooh, don't touch me child Please you know you drive me wild Please you know I'm feeling frail​
מבחינת הטקסט, זהו שיר טיפוסי לתקופה. הוא כולל רק 'קריצות' למין וסמים - וגם אלו נחשבו לנועזות בתקופה. השיר מלא שמחת חיים, ומתקשר אצלי תמיד לאביב. אך יחד עם זאת, כמו בכל שיריו של בארט, ישנו מעין 'זרם תת-קרקעי' קצת מפחיד בשיר, רמיזה שהדברים יכולים לצאת משליטה. שימו לב איך הוא שר: you know you drive me wild / you know I'm feeling frail כמה מילות רקע על נסיבות כתיבתו והקלטתו של השיר: אנדרו קינג, אחד משני המנהלים של הפלויד באותה תקופה, אומר שלמיטב זכרונו, השיר היה אחד הראשונים שסיד כתב, אולי עוד לפני שהצטרף להרכב של ווטרס, מייסון ורייט. השיר עבר כמה גילגולים. הוא הוקלט לראשונה ב-29 לינואר 67', יחד עם "ארנולד ליין". זה היה עוד לפני שהפלויד חתמו על החוזה עם EMI. ההקלטה הופקה ע"י ג'ו בויד, אשר הקליט את השירים כדמו, אותם רצה להראות (להשמיע) לחברות תקליטים, ע"מ לשכנען להחתים את הפלויד. (בויד היה מעוניין בפולידור, אבל הפלויד החליטו בסוף על EMI, כי זו היתה חברת התקליטים של הביטלס, וגם הציעה להם חוזה מצויין, במונחים של אותם ימים). הגרסה המקורית של השיר נקראה Let's roll another one, והתייחסה בצורה כמעט-מפורשת לעישון סמים. מכיוון שהכוונה היתה להוציא את שני השירים כסינגל, היה ברור לכל המעורבים שיהיה צריך לשנות את המילים, ובארט הסכים. לאחר חתימת החוזה עם EMI, רצה נורמן סמית' - המפיק ש-EMI הצניחו על הפלויד - להקליט מחדש את שני השירים באולפני אבי רואד, אבל הרעיון נדחה בסופו של דבר, והקלטות הדמו הן שנמצאות ע"ג הסינגל.
 

itaikuskus

New member
הרבה שאלות נענו

באמת כששמעתי את השיר הלכתי לבדוק בכמה אתרים האם הוא באמת אומר "fuck" ומסתבר שכן..אבל באמת כנראה שאי אפשר לסמוך עליהם, וזה גם לא נשמע מתאים לבארט, שמהמוסיקה של פלויד בתקופתו הושפעתי רבות. תודה על ההרחבה.
 
איזה יופי!

את האמת חיפשתי בהתחלה הצטלבות מוסיקת פ"פ עם הדבר שנקרא "אהבה" ואיך נגיד, התוצאות לא היו מרנינות במיוחד ואפילו היו שואפות לאפס. וזה מה שאני לא מצליח להבין, כשבארט עזב ווטרס תפס את הפיקוד הכמעט אבסולוטי בשטח. ובאחד הראיונות אמר: שהוא למד המון מסיד בארט לירקטיבית ומוסיקלית ביחד ולחוד. רק מה, כמה חבל לדעתי, ויהיו אנשים שיסכימו איתי, שוטרס לא למד את הצד הרומנטי והאמוציונאלי שנמצא בבארט בשפע. אני מבין שווטרס זו אישיות יותר מדי מסובכת ואין מקום גדול במיוחד שם לאהבה, אבל תחשבו אם ווטרס היה יותר רומנטיקן ב"ניחוח ובתבליני סיד בארט בע"מ". איזה נושאי אלבומים היו לנו בתור להקה ו/או סולו ?
 
מה הולך פה?!

מכיוון שאני לבד בפורום כרגע ומנצל את העובדה שציף מכינה לה עוד חשדה מרעננת. אז אני מעביר את השאלה לראש סדר העדיפויות הציבורי, סליחה, של הפורום! תודה
 
לו רק הוא היה יותר רומנטיקן...

אני חושבת שזה היה הופך את שיריו להרבה יותר מעניינים, יותר רגישים, יותר אופטימיים, יותר שמחים. יש לו מעט מאוד שירים כאלו - Green is the Colour, Pigs on the Wing - ונדמה לי שזהו. נדמה לי שקשה לו להביע אהבה. הוא מסוכסך עם העולם ועם עצמו, אולי הוא אפילו אוהב את המבט הציני שיש לו על העולם; נוח לו להאמין שהעולם הוא שלילי, שכולם אנוכיים. רק בשנים האחרונות הוא התחיל לדבר בראיונות על הומור, ואופטימיות ואהבה. אבל בשלב הזה של חייו, נראה לי שקצת מאוחר מדי להשתנות. ביחס למה שהוא למד מבארט, זה מסובך, כי ווטרס אמנם מעריץ את בארט, אבל בו בזמן גם דוחה את האופטימיות והרומנטיקה שלו, ה-whimsy הידוע של בארט (במיוחד בשיריו ב-Piper, ובסינגלים). ווטרס ממעיט בחשיבותם ואיכותם של שירים אלו (אפילו בראיון החדש שנתן ל-Q לגליון שלהם על הפסיכדליה, כך על פי השמועה), ואומר שהם שירים טריוויאליים וחסרי עומק. הוא אמר דברים כאלו גם בעבר. קשה לו עם זה - עם הפתיחות, אהבת החיים והכנות של בארט. כך, אנו שומעים ממנו הצהרות שבהן סתירה פנימית: מחד, הוא אומר שהוא לעולם לא יגיע לרמות הגאונות של בארט, ומאידך - הזלזול שהוא מפגין כלפי אותם שירים בדיוק. המצחיק הוא, שהוא עצמו לא רואה את הסתירה שביחסו. הביטו, למשל, כיצד הוא מדבר על Vegetable Man בסרט הדוקומנטרי על בארט, ומאידך פוטר כלאחר יד את Piper.
 

amitexc

New member
ווטרס לא מדבר על אהבה

בגלל שהוא אוהב את עצמו יותר מהכל. הדבר הזה נגרם לפי דעתי עם התמודדות עם המציאות הקשה שנפלה עליו, הייתה חסרה לו תשומת הלב ולכן השירים הם הבמה שלו והמקום לקבל את תשומת הלב שלא קיבל. וזה לפי דעתי כן...
 
למעלה