child psychology

[mini mili]

child psychology

hi i don't know if this is the right place, but i'll try anyway i'm a nanny for a family in usa, one of the kids is a 10 years old boy. he's a really really great kid, good at school, listens to his parents, very loving and kind. he told me a few days ago that he has night mares every night - he doesn't remember them but knows they were bad dreams cause he wakes up feeling worried/sad/scared. i asked his mom about it, she told me that until 5 years ago (when they moved to the house they currently live in) he used to hear voices calling his name. a psychologist friend told them that as long as he can't remember his dreams not to go for profesional help cause they will medicate him. my question is, can anyone give me some advice about how to aproch the subject with him without freaking him out, or what can i do as his nanny to help thank you

 

[אורישורי]

פסיכיאטר- דחוף!

מה זה קשור אם הוא זוכר או לא? איך הם מתעלמים מהמצוקה שהילד המסכן הזה משדר כל כך הרבה שנים? רחמים!!!!!

 

[גלילה מלמעלה]

אומנת קשובה

שלום לך מילי. אני רוצה לברך אותך ולהעריך את הרצינות שבה את מתייחסת אל תפקידך ועד כמה חשוב לך להגיב בצורה נכונה לצרכיו של הילד שבטיפולך. מעבר לכך, את מתארת מצב שבו הילד מתפקד על פי התרשמותך בצורה מצויינת במערכות חייו השונות - משפחתית, לימודית, חברתית (? - לא מוזכר). אני רוצה שתדעי שלפני הכל, התפקוד בעולם ה-'מציאותי' הוא הכי משמעותי כשבאים לבדוק ולהעריך את המצב הנפשי של ילד. אז בתור התחלה, כדאי שתדעי שקרוב לודאי שלא מדובר במצב מאוד קשה. עם זאת, ברור שהילד מאותת על מצב של מצוקה כלשהי, אשר באה לידי ביטוי בדיווח שלו על חלומות קשים ועל קושי לישון. הוא בוחר לומר זאת לך , כיוון שהוא סומך עלייך ויודע שהוא יכול לשתף אותך ולמצוא דרכים להיעזר. אני חושבת שיכולות להיות סיבות רבות לכך אשר אותן כדאי יהיה לבדוק. אחת מן ההשערות שלי היא שמדובר בערוץ קשר 'עקיף' עם הוריו, כיוון שהוא מצפה ממך לפנות אל הוריו בנושא (אפילו אם יאמר לך ההפך - 'אל תקני' את זה, הוא מצפה ממך להעביר מסר להוריו). יש להערכתי לבדוק את מציאות חייו של הילד, את מצבו 'האמיתי' (לאו דווקא האובייקטיבי - אלא הסובייקטיבי) - לברר מה מציק לו בשלב זה וכיצד ניתן לסייע לו. לבירור הזה מחוייבים בראש וראשונה הוריו - ואת מחוייבת (מבחינה מוסרית כמובן) לשוחח עם האם ולשתף אותך בדברים שמתרחשים ובהתלבטויות והשאלות שלך. מעבר לכך, הכי חשוב זה להביע את היכולת לשמוע את הדברים, לא להילחץ ולעודד. מאוד חשוב לתת להם מקום ולא 'לברוח' למקומות אחרים או 'לסגור' מהר את הנושא. בקיצור - לתת לחלומות, לקולות, לסיוטים או לכל מחשבה 'מוזרה' או 'מפחידה' - לגיטימציה! אני חושבת שזה הכי חשוב. נראה שאת ממילא עושה את רוב אלה. מעבר לכך - ארוכה הדרך בין 'סיוטים' ופחדים לבין קבלת תרופות פסיכיאטריות - אלו כבר הפחדים שלך, וצריכות להיות התנהגויות או ביטויים רגשיים מאוד חריגים על מנת לתת תרופות פסיכיאטריות בילדות או בהתבגרות (זה לא שזה לא קורה - אבל זו 'קפיצה' גדולה ממש במחשבה). המשיכי בעבודתך המסורה. בהצלחה.

 

[mini mili]

thank you

well, we live in the usa, and apparently you don't need a lot of reasons to medicate people here as for the boy, the problem is not the nightmares, but the fact that until 5 years ago (he's 10 now) he was saying that he hears voices calling his name, and that's also when the dreams started when the family moved to where they live now the voices stopped. the parents are very involved in the childrens' lives, and the boy is a good student, a really fun kid, loves his parents and his sisters, fights from time to time with his older sister but that normal, has friends (though in general kids here don't meet their friends after school much) and seems happy. he told me this week that he sleeps a bit better, but i had a feeling he was just saying that cause he felt weird about me asking him... i got the impression that since the voices stopped, and that was the real problem, the parents don't want to trigger anything to get them started again, so i don't know if i should really talk to him about any of this... thank you for helping