אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
CMC
- פותח הנושא ycyclop
- פורסם בתאריך
CMC חלק א
חלק גדול מיצירות האוריגאמי היום מנסות לתאר עצמים חיים. בדרך כלל לאחר סיום שלב הקיפול יש לבצע שלב של עיצוב הדגם עד שהוא מקבל את התנוחה הנכונה ומופחים בו חיים. ישנן מספר שיטות לעשות זאת. השיטה הראשונה פותחה על ידי אקירה יושיזאווה מיפן. הוא משתמש בשיטה שנקראת "קיפול רטוב". בשיטה זו מקפלים מנייר עבה יותר מהרגיל שמורטב (לרמה של לחות בלבד) לפני הקיפול. מקפלים את הדגם ומעצבים אותו. כאשר הנייר מתקשה הוא מחזיק את הצורה שלו היטב. השיטה השניה פותחה בשנות ה-60, והיא קיפול מרדיד (paper backed foil). בשיטה זו קונים נייר מוכן העשוי מצידו האחד במתכת דקה ומצידו השני בניר דק. דף כזה מחזיק קיפולים היטב, וניתן לעצב אותו מאד בקלות. ישנם דגמים רבים שניתן לעשות רק מנייר כזה, כדוגמת חלק מהדגמים של פטרישיה קרופורד, או של ניל אליאס. היום משתמשים בנייר כזה כאשר ממהרים ורוצים לדמות תוצאות טובות. לדוגמה, רוברט לאנד לימד בכנס האחרון את השפירית שלו. הוא לימד אותה במשך כ-5 שעות (מפוצל על ידי שני ימים). הוא חילק לכולם רדיד גדול. כולם בכיתה ביצעו קיפול מקדים (pre creasing) מפרך. חלק משלב זה כלל הדבקה של פיסות דבק קטנות על אזורים שנוטים להיקרע במהלך הקיפול. בסוף השיעור הראשון הוא נתן לכיתה שיעורי בית: לבצע מספר מטורף של שיקועים (כמה עשרות). הוא אמר שמי שלא מסיים, שלא יבוא למחרת. למחרת הגיעו רק חמישה או שישה אנשים, רובם בגיל העשרה, וסיימו את הקיפול המפרך. כאמור, שיטה זו הייתה נפוצה מאד בשנות ה-60 וה-70, ומשתמשים בה גם היום. יוצא לי לראות הרבה דגמים מקופלים מרדיד. ניתן להכין מזה דגמי תצוגה, אך היום כבר לא עושים זאת. שיפור לשיטת הרדיד היא רדיד המשי, בו מדביקים מטפחת נייר לפיסת רדיד אלומיניום. הנייר המתקבל רך יותר ו"ותרן" יותר מרדיד רגיל. ישנם מקפלים רבים שאוהבים לקפל מנייר מסוג זה. זמן רב שיטה זו נחשבה לאופטימלית ויצאו דגמי תצוגה רבים מנייר כזה. גם היום מתמשמים בשיטה זו, אבל הרבה הרבה הרבה פחות. לשיטה זו חסרונות רבים (הכנת הנייר לבד, המראה המקומט הכמעט ובלתי נמנע) ועם הזמן משתמשים בה פחות ופחות. עדיין, לאחרונה אריק ז'ואזל הכין סדרת קיפולים מדהימה מנייר כזה. בחלק ב' של המאמר אדבר על שיטת ה- CMC
חלק גדול מיצירות האוריגאמי היום מנסות לתאר עצמים חיים. בדרך כלל לאחר סיום שלב הקיפול יש לבצע שלב של עיצוב הדגם עד שהוא מקבל את התנוחה הנכונה ומופחים בו חיים. ישנן מספר שיטות לעשות זאת. השיטה הראשונה פותחה על ידי אקירה יושיזאווה מיפן. הוא משתמש בשיטה שנקראת "קיפול רטוב". בשיטה זו מקפלים מנייר עבה יותר מהרגיל שמורטב (לרמה של לחות בלבד) לפני הקיפול. מקפלים את הדגם ומעצבים אותו. כאשר הנייר מתקשה הוא מחזיק את הצורה שלו היטב. השיטה השניה פותחה בשנות ה-60, והיא קיפול מרדיד (paper backed foil). בשיטה זו קונים נייר מוכן העשוי מצידו האחד במתכת דקה ומצידו השני בניר דק. דף כזה מחזיק קיפולים היטב, וניתן לעצב אותו מאד בקלות. ישנם דגמים רבים שניתן לעשות רק מנייר כזה, כדוגמת חלק מהדגמים של פטרישיה קרופורד, או של ניל אליאס. היום משתמשים בנייר כזה כאשר ממהרים ורוצים לדמות תוצאות טובות. לדוגמה, רוברט לאנד לימד בכנס האחרון את השפירית שלו. הוא לימד אותה במשך כ-5 שעות (מפוצל על ידי שני ימים). הוא חילק לכולם רדיד גדול. כולם בכיתה ביצעו קיפול מקדים (pre creasing) מפרך. חלק משלב זה כלל הדבקה של פיסות דבק קטנות על אזורים שנוטים להיקרע במהלך הקיפול. בסוף השיעור הראשון הוא נתן לכיתה שיעורי בית: לבצע מספר מטורף של שיקועים (כמה עשרות). הוא אמר שמי שלא מסיים, שלא יבוא למחרת. למחרת הגיעו רק חמישה או שישה אנשים, רובם בגיל העשרה, וסיימו את הקיפול המפרך. כאמור, שיטה זו הייתה נפוצה מאד בשנות ה-60 וה-70, ומשתמשים בה גם היום. יוצא לי לראות הרבה דגמים מקופלים מרדיד. ניתן להכין מזה דגמי תצוגה, אך היום כבר לא עושים זאת. שיפור לשיטת הרדיד היא רדיד המשי, בו מדביקים מטפחת נייר לפיסת רדיד אלומיניום. הנייר המתקבל רך יותר ו"ותרן" יותר מרדיד רגיל. ישנם מקפלים רבים שאוהבים לקפל מנייר מסוג זה. זמן רב שיטה זו נחשבה לאופטימלית ויצאו דגמי תצוגה רבים מנייר כזה. גם היום מתמשמים בשיטה זו, אבל הרבה הרבה הרבה פחות. לשיטה זו חסרונות רבים (הכנת הנייר לבד, המראה המקומט הכמעט ובלתי נמנע) ועם הזמן משתמשים בה פחות ופחות. עדיין, לאחרונה אריק ז'ואזל הכין סדרת קיפולים מדהימה מנייר כזה. בחלק ב' של המאמר אדבר על שיטת ה- CMC
CMC חלק ב
בחלק א' סקרנו שיטות שונות לעיצוב קיפול. בחלק זה נספר על השיטה שנקראת "CMC", שכיום נמצאת בשימוש רב אצל אמנים במערב, ומגיעה לאיטה גם למזרח. ניתן להשיג CMC באופן מקוון באתר הבא:
בחלק א' סקרנו שיטות שונות לעיצוב קיפול. בחלק זה נספר על השיטה שנקראת "CMC", שכיום נמצאת בשימוש רב אצל אמנים במערב, ומגיעה לאיטה גם למזרח. ניתן להשיג CMC באופן מקוון באתר הבא:
www.advance-scientific.com
זוהי אבקה המאפשרת לך לעצב את הדגם כאילו זה היה רדיד, אבל מנייר יותר יפה. כדי להשתמש בשיטה זו צריכים להתחיל עם נייר דק וחזק ולא פריך מדי. נייר טוב הוא נייר אוריגאמידו של מייקל לה-פוס. כדי להשתמה ב-CMC יש לערבבו עם מים. כדי לעשות זאת, קחו קערת מים ומלאו כרבע ממנה במים קרים. פזרו מעט (מעט!!!) אבקת CMC מעל המים, כאילו היה זה אוכל של דגים. ערבבו היטב ותנו לעיסה לנוח כשעה. אם הנייר שלכם דק במיוחד, פרסו אותו על משטח שטוח, עדיף זכוכית. מרחו אותו בשכבה של CMC ותנו לזה להתייבש. זה מקשה מעט את הנייר והופך אותו לפריך יותר. כדי להשתמש ב-CMC, יש למרוח אותו כאשר רוצים להתחיל לעצב. אין צורך למרוח בכל נקודה ונקודה, ומספיק למרוח רק באזורים שרוצים לעצב. מיד אחרי שמורחים CMC לא ניתן לעצב כי הדגם יהיה מעט רטוב ומדלדל. יש לחכות מעט עד שהדגם מקשה קצת כדי להתחיל לעצב. הוסיפו CMC כאשר הדגם מתייבש אך עוד לא גמרתם לעצב. יש סוד לאיך צריך להוסיף CMC... עד שלא יודעים אותו, העיצוב לא מוצלח במאה אחוז. כאשר אתם רוצים לעצב איזור מסוים, הוסיפו CMC בכל (!) השכבות. כך תוכלו להצר ולעצב את האיזור כרצונכם. התוצאות שלכם ישתפרו פלאים! לאחר השימוש בCMC, אם עוד נשאר מהחומר הצמיג שנוצר מהערבוב עם מים, תשמרו אותו ותשתמשו בו שוב בעתיד. חבל לזרוק, כי זה עוד עובד אחרי זמן מה. אני, כאמור, למדתי את הנ"ל מבן מולר שמשתמש בCMC באופן תדיר. הוא למד ישירות מרוברט לאנג. שימו לב שעיצוב בCMC הוא פעולה שאורכת מספר שעות. אני מכיר אנשים שעובדים מספר ימים על עיצוב של דגם. אני אישית עוד לה התעסקתי עם זה, כי ההעדפות שלי באוריגאמי הן קצת שונות. בהצלחה, ואשמח לראות תמונות של התוצאות שלכם!תודה
שמחתי לעזור. אשמח לשמוע על התוצאות שלכם! אני גם לא אוהב CMC... ההגדרה שלי של אוריגאמי טהור הוא אוריגאמי שעשוי מקאמי פשוט, בלי שום כימיקלים. אבל, גדולים ממני יגידו שהשימוש ב-CMC הוא מותר כי הנייר עצמו איננו מושלם. הרבה יצירות מניחות שהנייר הוא דבר דו מימדי ללא עובי, וה-CMC עוזר להגיע למצב כזה. הדעה האישית שלי היא שאוריגאמי צריך להתחשב גם בתכונות של הנייר כמגבלה. בכל מקרה, שימוש ב-CMC, לדעתי, דינו כשימוש ברדיד...
שמחתי לעזור. אשמח לשמוע על התוצאות שלכם! אני גם לא אוהב CMC... ההגדרה שלי של אוריגאמי טהור הוא אוריגאמי שעשוי מקאמי פשוט, בלי שום כימיקלים. אבל, גדולים ממני יגידו שהשימוש ב-CMC הוא מותר כי הנייר עצמו איננו מושלם. הרבה יצירות מניחות שהנייר הוא דבר דו מימדי ללא עובי, וה-CMC עוזר להגיע למצב כזה. הדעה האישית שלי היא שאוריגאמי צריך להתחשב גם בתכונות של הנייר כמגבלה. בכל מקרה, שימוש ב-CMC, לדעתי, דינו כשימוש ברדיד...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.