CONGESTION CHARGING

[אווה עמיחי]

CONGESTION CHARGING

Budapest באזור היהודי, ההיסטורי

 

[גולי מ]

זה לא פייר כזה טיזינג

ואח"כ לגלות שהמאמר כתוב בסינית עתיקה.

 

[TalHai]

הונגרחת עתיקה, אפשר תרגום?

 

[אווה עמיחי]

תסלחו לי............./images/Emo99.gif

עיקר הדבר, שבאזור ההיסטורי של היהודים בפשט, חלק הפרויקט הרהביליזציה, תכננתי הפרדת התנוע. כמו שמתכננים בישובים חדשים, יצרתי שלושה סוגי רחובות. אדום - רחוב אחד-כיווני, כ:6 מטר רוחב (מתאים לרחובות הישנים), אבל בלי מכוניות חונות, רק כדי לעקוב את ה"TAXIBUS", את כלי התחבורה הציבורית, שדומה למוניות שרות שלנו, רק נוחים יותר. (בורדו) תהינה ופריקה לחנויות, לשוק המקורה, הגדול... כהול - רחובות חניה, איפה התנוע רק כדי לחנות ירוק - מדרחובות כמובן, לכל בית יכול להגיע מכבי אש, אמבולנס, לפי הצורך, לכן ישנם כיווני נסיע גם ברחובות האלה. בכניסות לשטח (כהול בלבד - 9) אדום - אין כניסה בשיטה הלונדוני דמי כניסה אלאקטרוני, כמו שעושה חברת דרך ארץ, בארץ (הם המעומדים לביצוע) מפני שברובע היהודי בפשט הייה אופייני מעברים הפניים, הרגליים, שומרים על אלה, וממשיכים את הרעיון בחלקים המחודשים.... בערך......... מינואר עובדת על כל הקונצפציה, עכשיו כבר גם ראש העיר, גם ראש הממשלה החדשה תומך בה... אם אתם זוכרים, היו לי רעיונות בקשר לתל-אביב, אבל, לפי המצב, בבודפשט אצליח מהר יותר לעשות את זה.... אולי, אם שם כבר אפשר לרואת, אז בעירית תל-אביב גם יתעוררו, שמשהיא עשתה גרה בתל-אביב, כבר עשרים שנה, כמעט...

 

[TalHai]

תיכנון שלך? כל הכבוד...

נחמד מאוד... (למרות שאני אולי הייתי מסדר את זה קצת אחרת אבל קטונתי...)

 

[אווה עמיחי]

אשמח לקבל כל ביקורת!

את המחשבות שלי כותבת בהונגרית לפורום שפתחתי למטרה הזאת, וזה עוזר מאוד ללטש את הרעיון. זה לא איזה אגוטריפ, במאת חייבת למצוא את הפתרון הטוב ביותר... אז קדימה!

 

[TalHai]

אוקי

אני מתכוון לגבש את זה להצעות יותר קונקרטיות אבל בכלליות לא כל כך אהבתי- 1, רחובת חד סטריים- מאוד מבלבל, מאוד לא נוח 2, חנייה בתוך הרחובות הצרים. כן אהבתי שלא העמסת על הרחוב גם חניה וגם תנועת מכוניות האם אפשרי לבנות סוג של מגרש חניה גדול לכל המכוניות ובכך למנוע מהם להחנות ב"רחובות החניה"?

 

[ש מים]

שאלה לאווה: מה מתכוונים לעשות שם?

אני מניח שברוע כבר לא גרים יהודים... אז מה יש בו עכשיו? אילו פונקציות (מגורים? מסחר? תיירות? שעשועים?)?? ומדוע קוראים לו (עדיין) "הרובע היהודי"? האם זה השם "הרשמי"?? האם יש שם מודעות לעובדה שפעם גרו שם יהודים (ומה עלה בגורלם)?? תודה

 

[אווה עמיחי]

ישנם שם יהודים, אבל זה לא גטו...

אף פעם לא היתה ממש גטו בעיר (פרט לתקופת הנצים, שלא מתכוונים לקחת כדוגמה) יש שם בתי כנסת מפוארים, גדולים, לזרמים השונים, ועוד הרבה מאוד דברים מאוד צעניינים... אם, במאת מעניין אתכם, אכתוב על זה קצת יותר מסודר, שתאבינו במה משקיע את כוחותי הרבים בזמן אחרון... אם אתם רוצים, בסוף שבוע יכולה להכין משהו... מצרפת תמונה אחד על בית כנסת אחד משלושה הגדולים (ויש הרבה קטנים, עד היום)

 

[אווה עמיחי]

על יד הבניין הזה נלד הרצל..

תמונה ישנה על אותו הדבר, כלל בת של משפ' הרצל

 

[אווה עמיחי]

סליחה....

 

[TalHai]

בניין מאוד מעניין

אגב יש שם ציון לגבי הרצל, שהוא אחרי הכל אבי הציונות??? לגבי הארכיטקטורה של בית הכנסת, ארכיטקטורה מדהימה (אגב מאוד דומה לבית הכנסת בבוקרשט) מאוד, מאוד מצא חן בעיני. אני מקווה שנה הבאה (בעז"ה) לנסוע לבודפשט, ולראות את כל היופי הזה מקרוב....

 

[ש מים]

מאוד מעניין!

אשמח לשמוע עוד. אגב, אני מבין שהממן היא הממשלה ההונגרית (או העירייה). איזה אינטרס יש להם לממן זאת? האם קיים בונוס כלכלי? (תיירותי?) לא ענית לגבי השימושים בשטח. אילו פונקציות משמשים היום רוב הבניינים? (מגורים? מסחר?) מה המאפיין הכלכלי העיקרי של הרובע?? תודה!

 

[אווה עמיחי]

לא ממש...

קשה לענות בכמה משפטים, לכן, אשתדל לכתוב בצורה מסודרת על כל הפרויקט, ועל המצב... שמחה, שמעניין אתכם, כי, לפי דעתי, יש לנו מה ללמוד בארץ, למראת, שהבניה אצלנו צעיר בהרבה. עיקר הדבר הגישה לדברים הסטורים, תרבותיים... למימון לא הייה וגם לא תיהייה כסף ממשלתי, לכן המצב כל-כך קשה. התכנון, במקרה הזה לא כמו תכנית בינוי של ישוב או אזור חדש, בכל מקום שהצליחו בעולם, היו צריכים ליצור את השיטה המתאימה למקום, אבל יש דברים עיקריים, שדומים...על זה אכתוב בהרחבה, אבל כרגע על עיניין המימון... כדי שזה יהייה מציותי, הייתי צריכה לתת פתרונות לתמיכה של יוזמה האישית... גם של משקיעים חיצוניים, גם של התשבים, שנמצאים. את מערכת הבקרה של התחבורה נעשה בצורת מימון של כביש 6. השטח עיקר מגורים, עם כל השרות של תושבים יהודים. חוץ מבתי הכנסת, יש שם אולם מפואר להצגות שונות, שבנו לפני כשמונים שנה, יש שם אקדמיה למוזיקה, חנויות, מסעדות.... בתקופה הטובה ביותר של האזור, לפני מלחמת עולמי השניה, היו שם יותר מאלפיים (!) בתי קפה, בינהם כאלה, שהייה להם KABARE או מוזיקה חייה... בתי קפה האלה של היהודים היו מפורסמים, ובאו מכל העיר לכאן. היו הרבה חנויות ספרים, (בית דפוס ביעברית) חנויות בשפע, עיקר ברחוב אחד, בשם מלך...מערכת עיתונים, שרובם היו בבעלות יהודי, ועבדו עיתונאים יהודים.... סיפור מרתק וארוך.... פעם אחד, רב קצת עצבני, כאשר שאלו, מה תרמו היהודים להונגריה, אמר, שאת הכלכלה, את התעשיה, את התרבות...בלי היהודים הונגריה ציקוש וגולש בלבד! הונגרים קיבלו שבץ, עיקר, שבמשפט הזה די הרבה הצדק... הונגריה היתה מדינה פאודלי, כלכלתה התבססה רק על הקלאות, כאשר קיבלו 1867 זכויות שוות היהודים. הם ביססו את כל התעשיה, בנו חלק גדול של בודפשט, לפני השואה יותר ממחצית הסופרים, ציירים, שחקנים חיו יהודים....ההתבוללות היתה גדולה, כי בני עמנו הנאיבים, חשבו, שהם עיקר הונגרים... עד שלא התחילו החוקים נגד היהודים... האזור הזה במרכז בודפשט, ספוג בהסטוריה של היהודים בהונגריה, אפשר להגיד כמו סמל. עכשיו התחילו להרוס את בניינים הישנים (יזמים ישראלים...........

עיקר, וכאשר ראו האנשים, שעוד כמה שנים לא יהייה זכר על מה שהייה שם, התחילו להתנגד....עבדכם הנמנה לקחה חלק רציני בזה, גם בגלל שזה תרכיז המקצוע האמיתי שלי, גם מפני שאזר יהודי, ולמען האימת, גם בגלל הבושה, שבהריסה מאורבים ישראלים... במאת צריכה לכתוב על זה בצורה מסודרת.... בינתיים עוד תמונה על בניין שברובע. בקיצור זאת היתה רובע כסום.

 

[ש מים]

אווה, מאוד מעניין!

אשמח להמשך...

 

[גולי מ]

גם אני

 

[TalHai]

אווה בולטת בחסרונה העובדה

שאין שום קשר להיסטוריה וכחובב היסטוריה מובהק זה חבל לכן אני הייתי מציע שני דברים: 1, שלטים בכל מקום ע"ג הבניינים בסגנון "כאן שכן מ-X עד Y מערכת העיתון היהודי/ בית הכנסת היהודי/ התיאטרון היהודי/ בית הספר היהודי X Y Z בהונגרית ובאנגלית, זה מצאוד חשוב וזה מאוד יקשר לעבר, כמו גם קריאת שם לבניין לדוגמא בניין אולם הכנסים יקרא משהו כמו "בית העם היהודי" זה כמובן צריך להיות מאוד דקורטיבי 2, להקים מוזיאון אחד על החיים ברובע היהודי ועוד מוזיאון נוסף על גורל יהודי הונגריה. היה נחמד אם היה אפשר גם לשחזר... (את פנים הבניינים) כל זה גם יהפוך את האיזור לתיירותי (תיירים=כסף) וגם הכיח חשוב יקשר לעבר מקווה שעזרתי ואשמח לשמוע עוד...

 

[ש מים]

../images/Emo45.gif

 

[אווה עמיחי]

../images/Emo140.gif זו רק חלק קטן מכל הפרויקט...

כדי להתחיל את הרהביליטציה... בינתיים תחבורה... אבל, כאשר כתבתי בקיץ את המאמר שלי בהונגרית, אספתי חומר עצום בקשר להסטוריה... במאמר גם כתבתי על ההסטוריה של הרובע, אבל רק מה שהייה קשור להתפתחות אורבנית... הבעיה שלנו, כרגע, לא זה, שאיזה שלט יהיה על הבניין, אלא שלא יהרסו אותו! אבל אתה צודק, שכדי לתת את האינפורמציה המתאימה, צריכים לתכנן שלטי רחוב מיוחדים (הונגרית, אנגלית, עיברית) ובצורה מסודרת לשים שלט עם הדברים שכתבת... מכירה את הדוגמה הלונדוני, שבצניות, אבל בדיוק כתוב על הבניינים, מי הייה גר שם, מה קרה שם... יש שם גרפיקאים מצויינים, שבזמן, שנגיע לשם, נעשה זאות... (אפילו לא רוצה להתחיל עם זה, כי ההונגרים יהיו היסטרים, אם בכל הרחובות יהיו כתוביות גם בעיברית) בקשר למוזאון............ יש שם בית כנסת אחד, מאוד יפה, גדול וריק, שחשבתי להקים שם בית תרבות יהודית, עם דגש על התרבות ולא על הדעת, כי ביתי כנסת מפוארים יש בקרבתו. על יד בית כנסת הגדול, ברחוב דוהנ' יש מוזאון היהודים בהונגריה, ורחוק מהאזור הזה, הקחמו מוזאון השואה, לכן, מה שיותר חסר, איזה מרכז תרבות יהודי, שחי, עם ספריה מודרנית, ונגיש לכל אדם. המעניין, שגם עכשיו, כבר ישנם תיירים, שרוצים לסייר באזור, למראת המצב הקשה של הרובע... אכתוב עוד, רק בשבוע אחרון היו לי ימים קשים עם המגרנה שלי, כנרא עבדתי מעבר למה שבגילי כבר אפשר... יש לי בעיה טכנית לעלות חומר למאמרים, מקווה, שגם בזה אמצע פתרון בקרוב. מודה על כל התייחסותכם, כי בשלב זה הרבה דברים פתוחים, כמובן...

 

[TalHai]

יש גם דוגמא נחמדה לשילוט כזה

בירושלים. הרעיון עם מרכז התרבות הוא טוב רק אם בית הכנסת לא פעיל בכלל ויש עוד בתי כנסת בסביבה ואם זה לא יהרוס את עיצוב הפנים של המבנה. אפשר גם לעשות קונצרטים של חזנות נגיד וערבי הרצאות זה יכול להיות נחמד... אגב אווה בפראג לדוגמא משתמשים באחד מבתי הכנסת (בית הכנסת הספרדי) במספר ערבים כהיכל לקונצרטים או בית עם ובשאר הזמן כבית כנסת פעיל.