ממש בקצרה
פסיכה (נפש ביוונית, לא משוגעת), אולצה להנשא לבעל שנאמר עליו שהוא מפלצתי. הוא היה בא רק בלילות והשביע אותה שלא להסתכל עליו או להדליק אור כלשהו. יום אחד, כאשר סקרנותה גברה עליה, הדליקה נר כאשר בעלה ישן (אחיותיה שידלו אותה לכך אם אני זוכר נכון) ואז היא ראתה כי זה לא אחר מאשר קופידו יפה התואר. הוא התעורר, נפגע מזה שהיא הפרה את הבטחתה וחזר לאימו (אפרודיטה). פסיכה, שהיתה מאוהבת בבעלה (עוד לפני שראתה אותו, כי תמיד היה טוב אליה, אפילו שחשבה שכנראה נראה כמו מפלצת), עברה תלאות רבות עד שהגיעה למקום משכנם של אפרודיטה וקופידו, וגם אז אולצה להוכיח לאימו כי היא רעיה ראויה. ומאז הם ביחד... <
קישור לסיפור > יש הרבה מאוד סמליות מאחורי הסיפור הזה. אבל אם כבר הזכרת את עניין השגעון, קיים
סיפור יפה על שגעון ואהבה (וחסר רק משפט הסיום שם...)