וקצת הסבר טכני:
ה -r זה אומר שמדובר במחיקה רקורסיבית - כלומר הוא מנסה להכנס בצורה רקורסיבית ולמחוק את כל מה שמתחת לספריה (כולל תתי ספריות וקבצים ותתי ספריות שבתוכן - עוד על המושג רקורסיה בכל ספר ללימוד תיכנות נורמלי). אבל למעשה, זה לא ממש מספיק, שכן הוא יבקש ממך לאשר מחיקה של כל קובץ וקובץ ידנית, ולכן מוסיפים את -f שזה קיצוק של force יענו לאכוף את המחיקה... לא צריך לאשר כלום, הוא ימחוק את כל תוכן הספריה. כמובן שאם רוצים למחוק קובץ מסויים בלי שהמערכת תזרוק לנו הודעה לאישור המחיקה, מי שמקליד מהר יעדיף להקליד -f, זה יותר מהיר לדעתי מלחיצה על אינטר ואז על y (לאישור) ואז שוב אינטר, מה עוד שזה הכרחי לעיתים בסקריפטים שבונים (שם זה צריך להעשות ללא מגע יד מחיקת הקבצים ומה שמסביב). נ.ב. - rm ללא -r לא ימחוק ספריות ! (אפשר לעבוד עם rmdir, אבל מצד שני אין שום בעיה לתת כפרמטר את -f, זו הדרך המועדפת עלי בד"כ, מתוך הרגל). לסיום: מיומנות בסיסית לפחות בפקודות יוניקס מגיעה רק אחרי זמן מה של שימוש, לכן אני משתדל במחשב לינוקס שלי לעבוד בעיקר אל מול הטרמינל... גם כשאני מריץ KDE אני עובד עם חלון קונסול שבו אני מבצע א המחיקות קבצים סיור במערכת וכו´... אלה היו 20 שניות על היכרות אם -rf בהקשר ל rm ועוד קצת מסביב.
