Dangerous Prey - דבר החתול ../images/Emo54.gif
אז ככה... למי שעוד מנסה להתאושש מההודעה הקודמת שלי, אל חשש... הפעם זו באמת ביקורת על הפרק (אני מקווה לפחות)... אני אישית מאוד אהבתי את הפרק, שהזכיר לי באופיו פרקים של 2 העונות הראשונות. אין ספק שהוא לא "מביא הבשורה" ושהוא לא אמור לספק תובנות מרטיטות לגבי היקום ומיקומנו בו, אבל בתור פרק אקשן הוא מספק בהחלט. 1. שוב רנה מביימת (בפעם השנייה, אחרי Deja vu של העונה הרביעית) ועושה עבודה נהדרת לדעתי. מהסצינה בהתחלה, כשמרגה שרועה על הדשא ולפתע מישהו לבוש שחורים פוסע לכיוונה, והמצלמה מטפסת לאט לאט מהמגפיים מעלה, מאוד נהניתי. כבר אז היה ברור שמדובר ביריב בעל עוצמה. ואני לא יודעת מה איתכם, אבל המגפיים שהולכים ומתחברים למכנסי עור כבר גרמו לי לחשוב שמדובר בארס...
2. ואריה. אני יודעת, משיחות עם לא מעט מחברי הפורום, שדמותה לא ממש פופולרית (בלשון המעטה) ושוב אני חייבת לא להסכים... אני מאוד אוהבת את ואריה. יש לי רק בעיה אחת איתה, והיא הדרך בה פיתחו (או יותר נכון לא פיתחו) את הדמות. אם כבר, היא מזכירה לי במקצת את אמאריס של העונות הקודמות, או אולי אפילו את אפיני. בשני המקרים ראינו אמאזונה לוחמת, בעלת כישורי לחימה יוצאים מן הכלל, ופתיל מאוד קצר... עצבים וחוסר סבלנות הם אולי תכונות לא הכי סימפטיות, אבל כשאת סגנית מלכת האמאזונות, בת 21-18 (הגיל של ואריה בפרקים לדעתי), יודעת להלחם ממש לא רע, בטוחה בדיוק כמו כל טינאייג´רית שאת יכולה לכבוש את העולם, ומחוממת בטירוף מכיוון שהשבט שלך בסכנה, נימוסים טובים והכרת תודה לא ממש יהיו התכונות הבולטות שלך. ככה זה חבר´ה, face it. וזינה הצעירה לא היתה שונה בהרבה, אם ניקח שלושה וחצי עשורים אחורה, לתקופה שלה עם סאיין והשבט שלה. גם היא לא ממש התאפיינה בקור רוח, הכרת תודה ויכולת לשלוט ביצריה... וזה מה שעושה את ואריה לדמות כזו אמינה לדעתי. או לפחות יכול היה לעשות, אם הקו העלילתי שהתחיל ב-coming home (ואריה מחוממת על איב/ליביה בשל רצח עם, ועל זינה וגבריאל בגלל שהן לא מאפשרות להעניש אותה) והמשיך בפרק הזה, היה ממשיך גם הלאה. אי שם באמצע הפרק, אחרי שזינה הצילה את ואריה מהנפילה, משהו השתנה, אולי היא קלטה עם מי יש לה עסק, אולי היא הבינה סופסוף שבאמת רק זינה יכולה לעזור, ואולי היא פשוט הבינה שבמקרים מסויימים צריך לבלוע את הגאווה ולקבל את היד המושטת לעזרה, תרתי משמע. בכל מקרה, התקדמות יפה למורדת הצעירה. וככה זה המשיך פחות או יותר עד לסוף הפרק, שם היא כבר נראתה ונשמעה הרבה יותר בוגרת, וטוב שכך. כאמור, עד כאן סבבה. וחבל רק ש(
ספוילרון של 4 שורות לפרק של יום רביעי!!!)ב-path of vengeance התעקשו באופן תמוה ללכת שוב אחורה לואריה שלא מוכנה להקשיב לקול ההיגיון ומוכנה למות או למסור את חייהן של כל האמזונות שלה, תמורת הכבוד והגאווה שלה. חבל. - עד כאן הספוילר.
2. מורלוק. סופסוף badguy אטרקטיבי (ואני לא מתכוונת מבחינה חיצונית, אם כי גם בתחום הזה אין לו במה להתבייש) שהיכולות שלו לא מתמצות בכיעור שיכול להפחיד גם לוחמים אמיצים במיוחד, כובע ביזארי עם נוצות, או קללה עתיקה שהוטלה עליו שלושים שנה קודם לכן ע"י מכשפה מטורללת וזקנה. האיש אשכרה יודע להלחם, מצליח לקרוא את הצעדים של זינה בצורה מופלאה (הוא אפילו הצליח להערים עליה לפחות פעמיים!) והוא באמת יריב יאה (ונאה). קצת פסיכוטי מדי לטעמי, אבל למה להתקטנן... יכול להיות שאם היינו בעונה השניה או השלישית אפילו היו נותנים לו לשרוד כדי שיופיע בעוד כמה פרקים... מי יודע, אולי זינה היתה מצליחה לשנות אותו, או שהוא היה מתאהב בגבריאל (קונספט שולט בעונה הזו) והיא היתה גורמת לו לראות את האור... בכל מקרה, ביש מזל אופייני ומורלוק שלנו נפל על העונה השישית... ואם נמשיך את מוטיב הנפילה, בלתי נמנעת היתה גם ההשתפדות שלו על המוט. יהי זכרו ברוך... 4. כמה נחמד לראות את זינה ומורלוק משחקים ג´נגה... הלא כן? 5. מגניב ביותר הצ´אקראם של מורלוק... רק במקום שיהיה עגול ומושלם (ונשי) כמו של זינה, הוא קיבל את המקבילה ההפוכה - משולש, עוקצני, חד (וגברי). 6. רקזאר(?) הסיידקיק של מורלוק, זכה לכינוי Barbiqueen בדיסקליימר, רק למי שלא ידע... זהו. לסיכום, פרק אקשן טוב מאוד לדעתי, ארוז יפה בתוך 42 דקות. עם טיפה´לה דרמה (לא יותר מדי, לשם שינוי), דמות חדשה ומגניבה והמון המון קטעי פעולה עשויים כמו שצריך. אהבתי.
Niff Kevin Smith 1963-2002 - Gone but not forgotten
אז ככה... למי שעוד מנסה להתאושש מההודעה הקודמת שלי, אל חשש... הפעם זו באמת ביקורת על הפרק (אני מקווה לפחות)... אני אישית מאוד אהבתי את הפרק, שהזכיר לי באופיו פרקים של 2 העונות הראשונות. אין ספק שהוא לא "מביא הבשורה" ושהוא לא אמור לספק תובנות מרטיטות לגבי היקום ומיקומנו בו, אבל בתור פרק אקשן הוא מספק בהחלט. 1. שוב רנה מביימת (בפעם השנייה, אחרי Deja vu של העונה הרביעית) ועושה עבודה נהדרת לדעתי. מהסצינה בהתחלה, כשמרגה שרועה על הדשא ולפתע מישהו לבוש שחורים פוסע לכיוונה, והמצלמה מטפסת לאט לאט מהמגפיים מעלה, מאוד נהניתי. כבר אז היה ברור שמדובר ביריב בעל עוצמה. ואני לא יודעת מה איתכם, אבל המגפיים שהולכים ומתחברים למכנסי עור כבר גרמו לי לחשוב שמדובר בארס...
2. ואריה. אני יודעת, משיחות עם לא מעט מחברי הפורום, שדמותה לא ממש פופולרית (בלשון המעטה) ושוב אני חייבת לא להסכים... אני מאוד אוהבת את ואריה. יש לי רק בעיה אחת איתה, והיא הדרך בה פיתחו (או יותר נכון לא פיתחו) את הדמות. אם כבר, היא מזכירה לי במקצת את אמאריס של העונות הקודמות, או אולי אפילו את אפיני. בשני המקרים ראינו אמאזונה לוחמת, בעלת כישורי לחימה יוצאים מן הכלל, ופתיל מאוד קצר... עצבים וחוסר סבלנות הם אולי תכונות לא הכי סימפטיות, אבל כשאת סגנית מלכת האמאזונות, בת 21-18 (הגיל של ואריה בפרקים לדעתי), יודעת להלחם ממש לא רע, בטוחה בדיוק כמו כל טינאייג´רית שאת יכולה לכבוש את העולם, ומחוממת בטירוף מכיוון שהשבט שלך בסכנה, נימוסים טובים והכרת תודה לא ממש יהיו התכונות הבולטות שלך. ככה זה חבר´ה, face it. וזינה הצעירה לא היתה שונה בהרבה, אם ניקח שלושה וחצי עשורים אחורה, לתקופה שלה עם סאיין והשבט שלה. גם היא לא ממש התאפיינה בקור רוח, הכרת תודה ויכולת לשלוט ביצריה... וזה מה שעושה את ואריה לדמות כזו אמינה לדעתי. או לפחות יכול היה לעשות, אם הקו העלילתי שהתחיל ב-coming home (ואריה מחוממת על איב/ליביה בשל רצח עם, ועל זינה וגבריאל בגלל שהן לא מאפשרות להעניש אותה) והמשיך בפרק הזה, היה ממשיך גם הלאה. אי שם באמצע הפרק, אחרי שזינה הצילה את ואריה מהנפילה, משהו השתנה, אולי היא קלטה עם מי יש לה עסק, אולי היא הבינה סופסוף שבאמת רק זינה יכולה לעזור, ואולי היא פשוט הבינה שבמקרים מסויימים צריך לבלוע את הגאווה ולקבל את היד המושטת לעזרה, תרתי משמע. בכל מקרה, התקדמות יפה למורדת הצעירה. וככה זה המשיך פחות או יותר עד לסוף הפרק, שם היא כבר נראתה ונשמעה הרבה יותר בוגרת, וטוב שכך. כאמור, עד כאן סבבה. וחבל רק ש(
יכול להיות שאם היינו בעונה השניה או השלישית אפילו היו נותנים לו לשרוד כדי שיופיע בעוד כמה פרקים... מי יודע, אולי זינה היתה מצליחה לשנות אותו, או שהוא היה מתאהב בגבריאל (קונספט שולט בעונה הזו) והיא היתה גורמת לו לראות את האור... בכל מקרה, ביש מזל אופייני ומורלוק שלנו נפל על העונה השישית... ואם נמשיך את מוטיב הנפילה, בלתי נמנעת היתה גם ההשתפדות שלו על המוט. יהי זכרו ברוך... 4. כמה נחמד לראות את זינה ומורלוק משחקים ג´נגה... הלא כן? 5. מגניב ביותר הצ´אקראם של מורלוק... רק במקום שיהיה עגול ומושלם (ונשי) כמו של זינה, הוא קיבל את המקבילה ההפוכה - משולש, עוקצני, חד (וגברי). 6. רקזאר(?) הסיידקיק של מורלוק, זכה לכינוי Barbiqueen בדיסקליימר, רק למי שלא ידע... זהו. לסיכום, פרק אקשן טוב מאוד לדעתי, ארוז יפה בתוך 42 דקות. עם טיפה´לה דרמה (לא יותר מדי, לשם שינוי), דמות חדשה ומגניבה והמון המון קטעי פעולה עשויים כמו שצריך. אהבתי.
