רייסטלין מאגר
New member
Digimon Guardians: פרק 14
סאנבימון חשף את שיניו ונהם. "שינומון." מלמל ריי כשהדיג'ימון קם. הדיג'ימון השמיע קולות פצפוץ מפרקי אצבעותיו. "אני בסדר, אני יכול להילחם." גנרל איירדראמון פער את פיו וירק כדור של אור אדום זוהר אל עבר השומרים. שינומון זינק מולם ועטף את גופו בכנפיו. הוא נפגע ונפל על האדמה שוב. "אור ירח כחול!" גנרל איירדראמון הצליח להתחמק תוך כדי סיבובים ופיתולים באוויר, ואז הצמיד את כנפיו הגדולות לגופו וצלל במהירות אל סאנבימון. זה זינק מעל התוקף ונחת מאחוריו, כשפניו אליו. הוא פתח את פיו. "אור ירח כחול!" הפעם, גנרל איירדראמון נפגע וכמעט התרסק, אך הצליח לנסוק שוב. "תותח רוח!" נשמעה קריאתו של שינומון מכיוון לא צפוי. איירדראמון הביט קדימה בהפתעה, והוטח באדמה כשההתקפה של שינומון פגעה בו. "טוב מאוד!" צהל יוטה והניף את אגרופו. הנחש הגדול פרש את כנפיו ועף אל עבר תוקפו, אבל זה התחמק, תפס בגרונו ולחץ עליו. סאנבימון זינק ונעץ את שיניו בבשר הגנרל, שנתונים אדומים החלו לעלות ממנו. שינומון טלטל את איירדראמון והניף אותו, והשועל הכחול עזב את אויבו וזינק לאוויר. הראשון הטיח את גנרל איירדראמון באדמה והצמיד את כפות-ידיו. "תותח רוח!" "אור ירח כחול!" "הם עושים את זה!" מלמל יוטה. גנרל איירדראמון החל לרחף במרחק של כמה סנטימטרים מעל האדמה, שינומון ריחף מעליו וחיכה, וסאנבימון לא הסיר מעליו את מבטו. הם קפאו לרגע. "סאנבימון, עכשיו!" צעק נער המשקפת לפתע. הדיג'ימון הביט בו לרגע בהפתעה, ואיירדראמון הסתער. "מה אתה עושה?!" קרא קאטסואו בכעס והכה ביוטה בכוח. הגנרל נגח בסאנבימון והעיף אותו משם. "תותח רוח!" הוא נסק וההתקפה של שינומון פספסה. מלתעותיו של הנחש נפערו וכדור של אור אדום פגע בתוקפו, שפגע באדמה בחוזקה. גנרל איירדראמון הסתובב והתכונן להכות שוב. "אור ירח כחול!" הוא לא הצליח להתחמק ונפגע, מה שהרגיז אותו אף יותר. עמודי עשן דקיקים עלו מנחיריו, ואור אדום מסנוור בקע מפיו. "שינומון, עשה משהו!" קרא ריי. "טורנדו אלוהי!" גנרל איירדראמון ירק מערבולת של גצים ולהבות אל סאנבימון. "אור ירח כחול!" קרן האור הכחולה פיצלה את הלהבות והן התערבלו סביב השועל מבלי לפגוע בו. "סאנבימון!" צעק יוטה בבהלה. שינומון צלל ובעט בגנרל בעוצמה כזו, שהעיפה אותו למרחק של כמה מטרים. הלהבות החלו לדעוך וסאנבימון זינק מתוכן כשהוא בריא ושלם, והחל לרוץ אל איירדראמון כשפיו בוקע אור כחול. שינומון נסק וכדור של אור ורוד זהר בין ידיו. "קדימה!" יוטה צפה בסאנבימון מזנק לאוויר ופיו נפער. "אור ירח כחול!" "סיים את זה!" צעק ריי. "תותח רוח!" השניים פגעו בגנרל איירדראמון, שצרח בכאב והחל להתפוגג מיד. "כל הכבוד!" קראה נקו. סאנבימון נופף בזנבותיו לעברם, והפצעים על גופם של קיטסונומון וניאמון נעלמו, והם החלו להתאושש. האיירדראמונים האחרים שעוד עופפו מעליהם צווחו וצללו אל עבר הדיג'ימונים. שינומון וסאנבימון לחמו בכולם והרגו אותם. אחד האיירדראמונים צלל אל השומרים. "להבת ענבר!" "להבי רוח!" הוא נעצר כשההתקפות פגעו בו והביט בדיג'ימונים שתחתיו. "תותח רוח!" שינומון הופיע משום מקום, פגע בו והרג אותו. "אלה כולם?" שאל ריי כשזה נחת מולו. "אין סיכוי. יש עוד מפוזרים ברחבי העיר, אני יכול להריח אותם." השיב הדיג'ימון. "אז נלך לתפוס גם אותם!" אמר יוטה וזינק על גבו של סאנבימון, שרץ ונעלם. ריי טמן את פניו בכף-ידו. "הוא שוב נעלם." התלונן. "אולי באמת כדאי שנתפצל," מלמלה נקו. "ככה נכסה יותר שטח." הנערים הביטו בה לרגע בהפתעה, ואז הנהנו בראשיהם. "אבל לכו ביחד ואל תיפרדו לרגע." אמר חום השיער לשני האחרים. "כן." נקו הנהנה בראשה בצייתנות. קאטסואו הרים את משקפי השמש שלו והן נצצו. "בואו נתפוס כמה איירדראמונים." אמר בחיוך. שינומון עקר עמוד מהרצפה, הניף אותו והכה בו בשני האיירדראמונים שצללו לעברו. הוא זרק עליהם את הנשק המאולתר וטס ישר אליהם. לאחר כמה אגרופים ובעיטות, שני הדיג'ימונים שכבו על הרצפה ובקושי הצליחו לזוז. "סיים את זה!" אמר ריי. "תותח רוח!" בוהק ורוד סנוור את הדיג'ימונים והם צרחו בכאב. "סיימנו! העיר נקייה!" קרא יוטה בשמחה כשהתקרב אל ריי, קאטסואו ונקו. קאבומון חייך אליהם מעל ראשו של הנער. "נקייה, אבל הרוסה." ריי עיקם את פניו. שלושת האחרים הביטו סביבם ועיניהם חשכו: בקושי נותרו בניינים עומדים, תמרות עשן עלו ממקומות שונים בעיר, סדקים עמוקים ביקעו את הכביש ומכוניות מפוחמות עמדו בצידי הכביש. "אני חייבת לחזור הביתה!" מלמלה נקו ורצה משם כשדמעות בעיניה. "חכי לי!" ניאמון מיהרה אחריה. "גם אני." אמר קאטסואו, הסתובב והחל להתרחק כשקיטסונומון מעופף בעקבותיו. ריי הביט בשינומון. "מה קרה?" שאל האחרון. "אני לא יודע מה לעשות. לא שמענו מהמועצה כבר זמן רב, וניאו דווימון ממשיך להתקיף את כדור-הארץ." "מה אתה חושב שצריך לעשות?" התערב הנער השני. ריי הביט באדמה וגיחך. "מה זה?" שאל יוטה. השני הרים את מבטו והביט בו. "הכי קל יהיה פשוט לתפוס את ניאו דווימון בעצמנו," "אתה רוצה להיכנס לעולם הדיגיטלי?" שאל שינומון בהפתעה. "אבל זה בלתי-אפשרי." השלים ריי. "לא בדיוק." מלמל יוטה. "מה זאת אומרת?" שאל השני. "אני וקאבומון פגשנו דיג'ימון לפני כמה זמן, איירו וידראמון," ויוטה סיפר להם את סיפורו של הדיג'ימון. בסופו, ריי ושינומון נותרו פעורי פה. "אולי אני אצליח לפתוח את השער לעולם הדיגיטלי, לשבור את המחסום." אמר יוטה. "אם הדיג'ימון הזה צודק, ואם תצליח," ריי עשה הפסקה קצרה. "זה יהיה מסוכן." "אני יודע, אבל אני מתכוון לנסות בכל-זאת, ואני אכנס ראשון אם אתה רוצה." "אתה בטוח?" "במאה אחוז." יוטה הביט בעיניו ברצינות. הוא עצם את עיניו והתרכז בניסיון לגרום למחסום להיפתח. זה היה קשה, מנוגד לאופי המחסום שחצץ בין העולמות, אבל הוא היה חייב לעשות את זה. "קדימה, יוטה." לחש ריי מאחוריו. זו הייתה שעת לילה מוקדמת, וארבעת השומרים היו מחוץ לעיר והתכוננו לעבור לעולם הדיגיטלי דרך השער שיוטה התעקש שהוא יכול לפתוח. "הוא לא יכול לעשות את זה." קאטסואו חזר על המשפט בפעם החמישית בערך מאז ששמע על הרעיון. "תכף נראה." לחש ריי בתשובה. יוטה הרגיש את האנרגיה של העולם הדיגיטלי עוטפת אותו, והדיג'יכלי שלו החל לרעוד. הוא יכול היה לעשות את זה, וזה היה הרגע. הנער פקח את עיניו, אחז את הדיג'יכלי בשתי ידיו וכיוון אותו ישר קדימה. "שער דיגיטלי, היפתח!" צעק ואור בוהק הופיע. עיניו של ריי נפערו לרווחה ולסתו נשמטה והותירה את פיו פתוח בהשתאות.
סאנבימון חשף את שיניו ונהם. "שינומון." מלמל ריי כשהדיג'ימון קם. הדיג'ימון השמיע קולות פצפוץ מפרקי אצבעותיו. "אני בסדר, אני יכול להילחם." גנרל איירדראמון פער את פיו וירק כדור של אור אדום זוהר אל עבר השומרים. שינומון זינק מולם ועטף את גופו בכנפיו. הוא נפגע ונפל על האדמה שוב. "אור ירח כחול!" גנרל איירדראמון הצליח להתחמק תוך כדי סיבובים ופיתולים באוויר, ואז הצמיד את כנפיו הגדולות לגופו וצלל במהירות אל סאנבימון. זה זינק מעל התוקף ונחת מאחוריו, כשפניו אליו. הוא פתח את פיו. "אור ירח כחול!" הפעם, גנרל איירדראמון נפגע וכמעט התרסק, אך הצליח לנסוק שוב. "תותח רוח!" נשמעה קריאתו של שינומון מכיוון לא צפוי. איירדראמון הביט קדימה בהפתעה, והוטח באדמה כשההתקפה של שינומון פגעה בו. "טוב מאוד!" צהל יוטה והניף את אגרופו. הנחש הגדול פרש את כנפיו ועף אל עבר תוקפו, אבל זה התחמק, תפס בגרונו ולחץ עליו. סאנבימון זינק ונעץ את שיניו בבשר הגנרל, שנתונים אדומים החלו לעלות ממנו. שינומון טלטל את איירדראמון והניף אותו, והשועל הכחול עזב את אויבו וזינק לאוויר. הראשון הטיח את גנרל איירדראמון באדמה והצמיד את כפות-ידיו. "תותח רוח!" "אור ירח כחול!" "הם עושים את זה!" מלמל יוטה. גנרל איירדראמון החל לרחף במרחק של כמה סנטימטרים מעל האדמה, שינומון ריחף מעליו וחיכה, וסאנבימון לא הסיר מעליו את מבטו. הם קפאו לרגע. "סאנבימון, עכשיו!" צעק נער המשקפת לפתע. הדיג'ימון הביט בו לרגע בהפתעה, ואיירדראמון הסתער. "מה אתה עושה?!" קרא קאטסואו בכעס והכה ביוטה בכוח. הגנרל נגח בסאנבימון והעיף אותו משם. "תותח רוח!" הוא נסק וההתקפה של שינומון פספסה. מלתעותיו של הנחש נפערו וכדור של אור אדום פגע בתוקפו, שפגע באדמה בחוזקה. גנרל איירדראמון הסתובב והתכונן להכות שוב. "אור ירח כחול!" הוא לא הצליח להתחמק ונפגע, מה שהרגיז אותו אף יותר. עמודי עשן דקיקים עלו מנחיריו, ואור אדום מסנוור בקע מפיו. "שינומון, עשה משהו!" קרא ריי. "טורנדו אלוהי!" גנרל איירדראמון ירק מערבולת של גצים ולהבות אל סאנבימון. "אור ירח כחול!" קרן האור הכחולה פיצלה את הלהבות והן התערבלו סביב השועל מבלי לפגוע בו. "סאנבימון!" צעק יוטה בבהלה. שינומון צלל ובעט בגנרל בעוצמה כזו, שהעיפה אותו למרחק של כמה מטרים. הלהבות החלו לדעוך וסאנבימון זינק מתוכן כשהוא בריא ושלם, והחל לרוץ אל איירדראמון כשפיו בוקע אור כחול. שינומון נסק וכדור של אור ורוד זהר בין ידיו. "קדימה!" יוטה צפה בסאנבימון מזנק לאוויר ופיו נפער. "אור ירח כחול!" "סיים את זה!" צעק ריי. "תותח רוח!" השניים פגעו בגנרל איירדראמון, שצרח בכאב והחל להתפוגג מיד. "כל הכבוד!" קראה נקו. סאנבימון נופף בזנבותיו לעברם, והפצעים על גופם של קיטסונומון וניאמון נעלמו, והם החלו להתאושש. האיירדראמונים האחרים שעוד עופפו מעליהם צווחו וצללו אל עבר הדיג'ימונים. שינומון וסאנבימון לחמו בכולם והרגו אותם. אחד האיירדראמונים צלל אל השומרים. "להבת ענבר!" "להבי רוח!" הוא נעצר כשההתקפות פגעו בו והביט בדיג'ימונים שתחתיו. "תותח רוח!" שינומון הופיע משום מקום, פגע בו והרג אותו. "אלה כולם?" שאל ריי כשזה נחת מולו. "אין סיכוי. יש עוד מפוזרים ברחבי העיר, אני יכול להריח אותם." השיב הדיג'ימון. "אז נלך לתפוס גם אותם!" אמר יוטה וזינק על גבו של סאנבימון, שרץ ונעלם. ריי טמן את פניו בכף-ידו. "הוא שוב נעלם." התלונן. "אולי באמת כדאי שנתפצל," מלמלה נקו. "ככה נכסה יותר שטח." הנערים הביטו בה לרגע בהפתעה, ואז הנהנו בראשיהם. "אבל לכו ביחד ואל תיפרדו לרגע." אמר חום השיער לשני האחרים. "כן." נקו הנהנה בראשה בצייתנות. קאטסואו הרים את משקפי השמש שלו והן נצצו. "בואו נתפוס כמה איירדראמונים." אמר בחיוך. שינומון עקר עמוד מהרצפה, הניף אותו והכה בו בשני האיירדראמונים שצללו לעברו. הוא זרק עליהם את הנשק המאולתר וטס ישר אליהם. לאחר כמה אגרופים ובעיטות, שני הדיג'ימונים שכבו על הרצפה ובקושי הצליחו לזוז. "סיים את זה!" אמר ריי. "תותח רוח!" בוהק ורוד סנוור את הדיג'ימונים והם צרחו בכאב. "סיימנו! העיר נקייה!" קרא יוטה בשמחה כשהתקרב אל ריי, קאטסואו ונקו. קאבומון חייך אליהם מעל ראשו של הנער. "נקייה, אבל הרוסה." ריי עיקם את פניו. שלושת האחרים הביטו סביבם ועיניהם חשכו: בקושי נותרו בניינים עומדים, תמרות עשן עלו ממקומות שונים בעיר, סדקים עמוקים ביקעו את הכביש ומכוניות מפוחמות עמדו בצידי הכביש. "אני חייבת לחזור הביתה!" מלמלה נקו ורצה משם כשדמעות בעיניה. "חכי לי!" ניאמון מיהרה אחריה. "גם אני." אמר קאטסואו, הסתובב והחל להתרחק כשקיטסונומון מעופף בעקבותיו. ריי הביט בשינומון. "מה קרה?" שאל האחרון. "אני לא יודע מה לעשות. לא שמענו מהמועצה כבר זמן רב, וניאו דווימון ממשיך להתקיף את כדור-הארץ." "מה אתה חושב שצריך לעשות?" התערב הנער השני. ריי הביט באדמה וגיחך. "מה זה?" שאל יוטה. השני הרים את מבטו והביט בו. "הכי קל יהיה פשוט לתפוס את ניאו דווימון בעצמנו," "אתה רוצה להיכנס לעולם הדיגיטלי?" שאל שינומון בהפתעה. "אבל זה בלתי-אפשרי." השלים ריי. "לא בדיוק." מלמל יוטה. "מה זאת אומרת?" שאל השני. "אני וקאבומון פגשנו דיג'ימון לפני כמה זמן, איירו וידראמון," ויוטה סיפר להם את סיפורו של הדיג'ימון. בסופו, ריי ושינומון נותרו פעורי פה. "אולי אני אצליח לפתוח את השער לעולם הדיגיטלי, לשבור את המחסום." אמר יוטה. "אם הדיג'ימון הזה צודק, ואם תצליח," ריי עשה הפסקה קצרה. "זה יהיה מסוכן." "אני יודע, אבל אני מתכוון לנסות בכל-זאת, ואני אכנס ראשון אם אתה רוצה." "אתה בטוח?" "במאה אחוז." יוטה הביט בעיניו ברצינות. הוא עצם את עיניו והתרכז בניסיון לגרום למחסום להיפתח. זה היה קשה, מנוגד לאופי המחסום שחצץ בין העולמות, אבל הוא היה חייב לעשות את זה. "קדימה, יוטה." לחש ריי מאחוריו. זו הייתה שעת לילה מוקדמת, וארבעת השומרים היו מחוץ לעיר והתכוננו לעבור לעולם הדיגיטלי דרך השער שיוטה התעקש שהוא יכול לפתוח. "הוא לא יכול לעשות את זה." קאטסואו חזר על המשפט בפעם החמישית בערך מאז ששמע על הרעיון. "תכף נראה." לחש ריי בתשובה. יוטה הרגיש את האנרגיה של העולם הדיגיטלי עוטפת אותו, והדיג'יכלי שלו החל לרעוד. הוא יכול היה לעשות את זה, וזה היה הרגע. הנער פקח את עיניו, אחז את הדיג'יכלי בשתי ידיו וכיוון אותו ישר קדימה. "שער דיגיטלי, היפתח!" צעק ואור בוהק הופיע. עיניו של ריי נפערו לרווחה ולסתו נשמטה והותירה את פיו פתוח בהשתאות.
