רייסטלין מאגר
New member
Digimon Guardians 22
"ריי!" קרא יוטה. "קאטסואו!" קראה נקו. השומרים הלכו ביער הגדול וקראו בשמות חבריהם, אך אלה לא ענו או הופיעו. "ידעתי שהיינו צריכים להמשיך עם הנהר ההוא. ככה בטוח היינו מוצאים אותם." אמר הנער. "אולי נחפש את הנהר הזה?" הציעה הילדה. "אין סיכוי שנמצא אותו. העולם הדיגיטלי מלא בנהרות." אמרה ניאמון. "ריי!" קרא יוטה לפתע והקפיץ את כולם. "תענה כבר!" "הוא היה עונה אם הוא היה שומע אותך." אמר קאבומון, שישב על הראש חום השיער. "אם היינו יכולים להגיע למקום גבוה ולהשקיף על כל האזור..." מלמל הנער. "מה ההר הכי גבוה בסביבה?" שאלה נקו. "אני לא מכירה את הסביבה הזו, אבל אפשר לחפש הר ולנסות לטפס עליו." השיבה השותפה שלה. ובעודה מדברת, הם הגיחו מבין העצים ומצאו את עצמם מול חומת סלע שהתנשאה גבוה מעליהם. "טוב, אני חושב שמצאנו הר." אמר יוטה. "איך אנחנו אמורים לטפס על הדבר הזה?" שאלה השנייה והביטה למעלה. "ככה." אמרה ניאמון והחלה לטפס בעזרת טפריה. רעידת-אדמה פתאומית הפילה אותה ישר לידיה של נקו המבוהלת, וסלעים מצלע ההר החלו ליפול. הארבעה התרחקו במהירות והרעידה פסקה. "מה זה היה?" שאלה הילדה. קאבומון רחרח את האוויר. "זה דיג'ימון!" הוא אמר. "איפה?" שאל שותפו. "שם." הדיג'ימון הצביע, והנער החל לרוץ. "יוטה, חכה!" קראה השנייה והחלה לרוץ אחריו. הם חזרו לתוך היער ומצאו את הדיג'ימון: "מינוטארומון!" קראה ניאמון וזינקה מידיה של נקו. לרגלי הדיג'ימון הגדול שכב דיג'ימון פצוע, ונראה שהשני עמד להרוג אותו. הוא הניף את ידו בעלת אגרוף הברזל והתכונן להכות באויבו. "היי, עצור!" קרא יוטה. מינוטארומון הביט בו ונשף עשן מנחיריו. "בוא לכאן, דיג'ימון מכוער שכמוך!" המשיך הראשון. "יוטה, אולי לא כדאי שתעליב אותו." התערבה נקו. הדיג'ימון בטש ברגלו באדמה, הרכין את ראשו בעל קרני השור ורץ קדימה. "מתקפת לחימת השור!" "זוז מהדרך!" קראה הילדה. קרן של אור כחול בוהק פגעה בקאבומון וכיסתה אותו לגמרי. היא הפכה לעמוד של נתונים כחולים שהחלו להסתחרר סביב הדיג'ימון. "קאבומון, דיג'יגדל ל..." הוא החל מרחף באוויר, עיניו ופיו נפערו ואור לבן זהר מתוכם. גופו של קאבומון נקרע והותיר מאחוריו גוף עשוי רשת של אור כחול, והנתונים התחברו אליה ויצרו דיג'ימון חדש: מתוך מערבולת הנתונים הכחולים התנשא דיג'ימון כחול בעל פרווה מבריקה, שלושה זנבות ועיניים בורקות ועמוקות. "סאנבימון!" "אור ירח כחול!" צעק השועל. הוא פגע במינוטארומון, וזה עצר במקומו בזעם. "ותישאר שם!" קרא יוטה לעברו. "רעידת הצד האפל!" קרא מינוטארומון ונעץ את אגרוף הברזל שלו באדמה. זו שוב רעדה, ונקו כמעט נפלה, אבל השומר השני תפס אותה. "לכו וטפלו בליאומון." סאנבימון החווה בראשו לעבר הדיג'ימון הפצוע. "אתה בטוח שלא תצטרך עזרה?" שאלה ניאמון. "כן." מינוטארומון הסתער שוב, הניף את אגרופיו והכה. השני זינק ונחת מאחוריו, הוא הסתובב ואור כחול בוהק בקע מפיו. "אור ירח כחול!" הדיג'ימון הגן על עצמו בעזרת אגרוף הברזל שלו, שספג את המכה. הוא הסתער, הכה בסאנבימון והפיל אותו. אז בעט בו בכוח והעיף אותו על אחד העצים. "רעידת הצד האפל!" ההתקפה של מינוטארומון הפילה את העץ שעליו התרסק השועל עליו, והוא נמחץ תחתיו. "סאנבימון!" קרא יוטה בבהלה. הדיג'ימון השני החל להתקרב אל האלוף הפצוע בצעדים איטיים. הנער המבוהל הביט סביבו במהירות והבחין באבן שנחה ליד רגלו. הוא הרים אותה במהירות וזרק אותה על ראשו של מינוטארומון. זה עצר וסובב את ראשו באיטיות כדי להביט בו. "בוא לכאן!" קרא השומר וזרק עוד אבן, ואחריה עוד אחת. הדיג'ימון נהם בזעם וענן של עשן נפלט מנחיריו. הוא הסתובב והחל להתקדם אל עבר הארבעה במבט מאיים. ניאמון התייצבה מול ליאומון והשומרים. "אל תתקרב!" הזהירה, אבל מינוטארומון לא הקשיב. "להבי רוח!" הדיג'ימון פשוט המשיך להתקרב, כאילו בכלל לא הותקף. "אני לא יכולה לעשות את זה ככה, אני חייבת לדיג'יגדול." אמרה החתולה. "אז קדימה." אמרה נקו והניפה את הדיג'יכלי שלה. אבל מינוטארומון נעץ את אגרוף הברזל שלו באדמה. "רעידת הצד האפל!" והארבעה נפלו. הוא התקרב אל ניאמון, הרים אותה כדי להביט בה מקרוב, ואז זרק אותה משם כאילו הייתה איזו בובת סמרטוטים והמשיך להתקדם לעבר יוטה המפוחד. "אתה תמות על זה, ילד חצוף." נהם מבעד לשיניו. "אגרוף מלך החיות!" נשמע קולו של ליאומון, וראש אריה עשוי מאור כתום זוהר פגע בחזהו של מינוטארומון. הוא הביט באויבו הקודם והחל להתקדם לעברו. האחרון שלף את חרבו והתכונן להילחם. "ליאומון, אתה לא במצב להילחם!" קראה ניאמון. אבל דיג'ימון האריה הניף את חרבו והכה. השני חסם את ההתקפה באגרוף הברזל שלו, והלהב ניתז מעליו והדף את התוקף לאחור. הם נאבקו כך לרגע, אבל ליאומון פשוט לא יכול היה לפגוע באויבו. "בעיטה מרסקת!" הבעיטה המסובבת שלו נתפסה על-ידי מינוטארומון, והוא הונף באוויר והוטח באדמה. הדיג'ימון השני דרך על ראשו ונעץ אותו עמוק יותר באדמה. אז פנה אל השומרים. "ניאמון! קומי!" קראה נקו. מינוטארומון הרים את אגרוף הברזל שלו כדי להכות בה, אבל משהו פגע בצלעותיו והוא נפל. זה היה סאנבימון, שחזר לקרב. הוא הביט בשותפו. "יוטה, אני צריך שתתרכז ותעניק לי את כל כוחך." אמר. הנער נראה מבולבל. "אתה זוכר את מילותיו של איירו וידראמון? שומר והשותף שלו מקושרים דרך הלב. אני צריך את הכוח שבלב שלך כדי לדיג'יגדול שוב." "לדיג'יגדול שוב?" "כן, זו הדרך היחידה בה אוכל להביס אותו. התרכז, ותעל את הכוח שלך דרך הדיג'יכלי, כמו שעשית כשפתחת את השער הדיגיטלי. אני צריך את העזרה שלך." "כן." אמר יוטה והנהן בראשו, ואז עצם את עיניו ואחז בדיג'יכלי שלו בשתי ידיו. בינתיים, מינוטארומון הסתער שוב וניסה להכות באויבו הכחול, אבל זה זינק ונחת ליד ליאומון. הוא נופף בזנבותיו מעליו, ואבקה כחולה נשרה מהם וריפאה את פצעיו. "אור ירח כחול!" קרא סאנבימון. השני הדף את המתקפה באגרוף הברזל שלו שוב והסתער. "מתקפת לחימת השור!" שאג והרכין את ראשו. קרניו זהרו באור בוהק. "הוא עומד לשפד אותו!" קראה ניאמון. "קדימה, יוטה!" קראה נקו. "סאנבימון!" יוטה פקח את עיניו וכיוון את הדיג'יכלי אל שותפו. "דיג'יגדל על!" קרן של אור כחול בקעה מחזהו ופגעה בצג הדיג'יכלי, שהחל כולו לזהור באור כחול ולרעוד ללא שליטה. "סאנבימון! דיג'יגדל על ל..." ברקים של אור כחול הבזיקו סביב סאנבימון, וחלקם פגעו בו. במקומות בהם פגעו הופיעו חלקי מתכת: אחד על ירכו הקדמית, אחד על צלעותיו וחלק דמוי מסכה עטף את מצחו ואוזניו הארוכות והגיע כמעט עד קצה אפו. על חזהו הופיע לוח שריון ומגבו בקעו שני להבים קצרים וחדים כתער. כפות רגליו האחוריות הפכו מתכתיות, וטופריהן התארכו. על גבו צמחה רעמה ארוכה, כחולה כהה, ובין קצות שלושת זנבותיו נמתחו זרמי חשמל דקיקים. הדיג'ימון שאג בקול ובאישוניו הכחולים הבזיקו ברקים. "סאנבימון מתכתי!"
"ריי!" קרא יוטה. "קאטסואו!" קראה נקו. השומרים הלכו ביער הגדול וקראו בשמות חבריהם, אך אלה לא ענו או הופיעו. "ידעתי שהיינו צריכים להמשיך עם הנהר ההוא. ככה בטוח היינו מוצאים אותם." אמר הנער. "אולי נחפש את הנהר הזה?" הציעה הילדה. "אין סיכוי שנמצא אותו. העולם הדיגיטלי מלא בנהרות." אמרה ניאמון. "ריי!" קרא יוטה לפתע והקפיץ את כולם. "תענה כבר!" "הוא היה עונה אם הוא היה שומע אותך." אמר קאבומון, שישב על הראש חום השיער. "אם היינו יכולים להגיע למקום גבוה ולהשקיף על כל האזור..." מלמל הנער. "מה ההר הכי גבוה בסביבה?" שאלה נקו. "אני לא מכירה את הסביבה הזו, אבל אפשר לחפש הר ולנסות לטפס עליו." השיבה השותפה שלה. ובעודה מדברת, הם הגיחו מבין העצים ומצאו את עצמם מול חומת סלע שהתנשאה גבוה מעליהם. "טוב, אני חושב שמצאנו הר." אמר יוטה. "איך אנחנו אמורים לטפס על הדבר הזה?" שאלה השנייה והביטה למעלה. "ככה." אמרה ניאמון והחלה לטפס בעזרת טפריה. רעידת-אדמה פתאומית הפילה אותה ישר לידיה של נקו המבוהלת, וסלעים מצלע ההר החלו ליפול. הארבעה התרחקו במהירות והרעידה פסקה. "מה זה היה?" שאלה הילדה. קאבומון רחרח את האוויר. "זה דיג'ימון!" הוא אמר. "איפה?" שאל שותפו. "שם." הדיג'ימון הצביע, והנער החל לרוץ. "יוטה, חכה!" קראה השנייה והחלה לרוץ אחריו. הם חזרו לתוך היער ומצאו את הדיג'ימון: "מינוטארומון!" קראה ניאמון וזינקה מידיה של נקו. לרגלי הדיג'ימון הגדול שכב דיג'ימון פצוע, ונראה שהשני עמד להרוג אותו. הוא הניף את ידו בעלת אגרוף הברזל והתכונן להכות באויבו. "היי, עצור!" קרא יוטה. מינוטארומון הביט בו ונשף עשן מנחיריו. "בוא לכאן, דיג'ימון מכוער שכמוך!" המשיך הראשון. "יוטה, אולי לא כדאי שתעליב אותו." התערבה נקו. הדיג'ימון בטש ברגלו באדמה, הרכין את ראשו בעל קרני השור ורץ קדימה. "מתקפת לחימת השור!" "זוז מהדרך!" קראה הילדה. קרן של אור כחול בוהק פגעה בקאבומון וכיסתה אותו לגמרי. היא הפכה לעמוד של נתונים כחולים שהחלו להסתחרר סביב הדיג'ימון. "קאבומון, דיג'יגדל ל..." הוא החל מרחף באוויר, עיניו ופיו נפערו ואור לבן זהר מתוכם. גופו של קאבומון נקרע והותיר מאחוריו גוף עשוי רשת של אור כחול, והנתונים התחברו אליה ויצרו דיג'ימון חדש: מתוך מערבולת הנתונים הכחולים התנשא דיג'ימון כחול בעל פרווה מבריקה, שלושה זנבות ועיניים בורקות ועמוקות. "סאנבימון!" "אור ירח כחול!" צעק השועל. הוא פגע במינוטארומון, וזה עצר במקומו בזעם. "ותישאר שם!" קרא יוטה לעברו. "רעידת הצד האפל!" קרא מינוטארומון ונעץ את אגרוף הברזל שלו באדמה. זו שוב רעדה, ונקו כמעט נפלה, אבל השומר השני תפס אותה. "לכו וטפלו בליאומון." סאנבימון החווה בראשו לעבר הדיג'ימון הפצוע. "אתה בטוח שלא תצטרך עזרה?" שאלה ניאמון. "כן." מינוטארומון הסתער שוב, הניף את אגרופיו והכה. השני זינק ונחת מאחוריו, הוא הסתובב ואור כחול בוהק בקע מפיו. "אור ירח כחול!" הדיג'ימון הגן על עצמו בעזרת אגרוף הברזל שלו, שספג את המכה. הוא הסתער, הכה בסאנבימון והפיל אותו. אז בעט בו בכוח והעיף אותו על אחד העצים. "רעידת הצד האפל!" ההתקפה של מינוטארומון הפילה את העץ שעליו התרסק השועל עליו, והוא נמחץ תחתיו. "סאנבימון!" קרא יוטה בבהלה. הדיג'ימון השני החל להתקרב אל האלוף הפצוע בצעדים איטיים. הנער המבוהל הביט סביבו במהירות והבחין באבן שנחה ליד רגלו. הוא הרים אותה במהירות וזרק אותה על ראשו של מינוטארומון. זה עצר וסובב את ראשו באיטיות כדי להביט בו. "בוא לכאן!" קרא השומר וזרק עוד אבן, ואחריה עוד אחת. הדיג'ימון נהם בזעם וענן של עשן נפלט מנחיריו. הוא הסתובב והחל להתקדם אל עבר הארבעה במבט מאיים. ניאמון התייצבה מול ליאומון והשומרים. "אל תתקרב!" הזהירה, אבל מינוטארומון לא הקשיב. "להבי רוח!" הדיג'ימון פשוט המשיך להתקרב, כאילו בכלל לא הותקף. "אני לא יכולה לעשות את זה ככה, אני חייבת לדיג'יגדול." אמרה החתולה. "אז קדימה." אמרה נקו והניפה את הדיג'יכלי שלה. אבל מינוטארומון נעץ את אגרוף הברזל שלו באדמה. "רעידת הצד האפל!" והארבעה נפלו. הוא התקרב אל ניאמון, הרים אותה כדי להביט בה מקרוב, ואז זרק אותה משם כאילו הייתה איזו בובת סמרטוטים והמשיך להתקדם לעבר יוטה המפוחד. "אתה תמות על זה, ילד חצוף." נהם מבעד לשיניו. "אגרוף מלך החיות!" נשמע קולו של ליאומון, וראש אריה עשוי מאור כתום זוהר פגע בחזהו של מינוטארומון. הוא הביט באויבו הקודם והחל להתקדם לעברו. האחרון שלף את חרבו והתכונן להילחם. "ליאומון, אתה לא במצב להילחם!" קראה ניאמון. אבל דיג'ימון האריה הניף את חרבו והכה. השני חסם את ההתקפה באגרוף הברזל שלו, והלהב ניתז מעליו והדף את התוקף לאחור. הם נאבקו כך לרגע, אבל ליאומון פשוט לא יכול היה לפגוע באויבו. "בעיטה מרסקת!" הבעיטה המסובבת שלו נתפסה על-ידי מינוטארומון, והוא הונף באוויר והוטח באדמה. הדיג'ימון השני דרך על ראשו ונעץ אותו עמוק יותר באדמה. אז פנה אל השומרים. "ניאמון! קומי!" קראה נקו. מינוטארומון הרים את אגרוף הברזל שלו כדי להכות בה, אבל משהו פגע בצלעותיו והוא נפל. זה היה סאנבימון, שחזר לקרב. הוא הביט בשותפו. "יוטה, אני צריך שתתרכז ותעניק לי את כל כוחך." אמר. הנער נראה מבולבל. "אתה זוכר את מילותיו של איירו וידראמון? שומר והשותף שלו מקושרים דרך הלב. אני צריך את הכוח שבלב שלך כדי לדיג'יגדול שוב." "לדיג'יגדול שוב?" "כן, זו הדרך היחידה בה אוכל להביס אותו. התרכז, ותעל את הכוח שלך דרך הדיג'יכלי, כמו שעשית כשפתחת את השער הדיגיטלי. אני צריך את העזרה שלך." "כן." אמר יוטה והנהן בראשו, ואז עצם את עיניו ואחז בדיג'יכלי שלו בשתי ידיו. בינתיים, מינוטארומון הסתער שוב וניסה להכות באויבו הכחול, אבל זה זינק ונחת ליד ליאומון. הוא נופף בזנבותיו מעליו, ואבקה כחולה נשרה מהם וריפאה את פצעיו. "אור ירח כחול!" קרא סאנבימון. השני הדף את המתקפה באגרוף הברזל שלו שוב והסתער. "מתקפת לחימת השור!" שאג והרכין את ראשו. קרניו זהרו באור בוהק. "הוא עומד לשפד אותו!" קראה ניאמון. "קדימה, יוטה!" קראה נקו. "סאנבימון!" יוטה פקח את עיניו וכיוון את הדיג'יכלי אל שותפו. "דיג'יגדל על!" קרן של אור כחול בקעה מחזהו ופגעה בצג הדיג'יכלי, שהחל כולו לזהור באור כחול ולרעוד ללא שליטה. "סאנבימון! דיג'יגדל על ל..." ברקים של אור כחול הבזיקו סביב סאנבימון, וחלקם פגעו בו. במקומות בהם פגעו הופיעו חלקי מתכת: אחד על ירכו הקדמית, אחד על צלעותיו וחלק דמוי מסכה עטף את מצחו ואוזניו הארוכות והגיע כמעט עד קצה אפו. על חזהו הופיע לוח שריון ומגבו בקעו שני להבים קצרים וחדים כתער. כפות רגליו האחוריות הפכו מתכתיות, וטופריהן התארכו. על גבו צמחה רעמה ארוכה, כחולה כהה, ובין קצות שלושת זנבותיו נמתחו זרמי חשמל דקיקים. הדיג'ימון שאג בקול ובאישוניו הכחולים הבזיקו ברקים. "סאנבימון מתכתי!"
