dont panic
מהעבר השני של הבית, נשמעה צעקה, לא משהו רע, אל תדאגו, דווקא משהו נפלא זה היה, אחי השב מהצבא, "בואנה רון אתה חייב לשמוע שיר של קולדפליי" הוא התלהב. "עודד גילה לי אותו, ומאז אני טוחן אותו בכל השמירות". שאלתי למשמע השם והוא ענה לי dont panic אמרתי לו שזה באמת דחוף כי אני כבר לשמוע אותו והוא חזר על זה "הא...בסדר טוב אני ילך לשמוע אותו". שלקתי את הדיסקמן מהתיק הענק שלו וכיוונתי על רצועה מספר אחת. זה בעצם השיר השני של קולדפליי שהכרתי ואולי זה שהכי אהבתי מהדיסק לפחות לחודש הראשון ליציאתו, אבל עד אז קולדפליי היתה להקה של של שיר אחד, לא ידעתי אם יהיה לתופעה המשך וליבי קיווה לכך עד מאוד, אחי כאמור ממש את הצפיות ונגשתי לשמוע את השיר בתקווה שלא יאכזב ואף יעלה על יילו המדהים. ביומים הקרובים אמא שלי די סבלה מאתנו, שני אחים, שרק שומעים שוב ושוב את אותו השיר מקסימום חורגים עד לרצועה מספר 5 אבל אחר כך חוזרים לשיר הראשון לשקט של ההתחלה, למילים היפות, לאופטימיות המתוקה, לשכרון החושים הזה למשמע הקול של כריס, והפזמון הכלכך האהוב שחוזר על עצמו e live in a beautiful world, רגעים של קסם הם היו מתערבבים בחיים הקסומים של הקיבוץ , אחי שמח למראה התלהבותי ומאז הוא שקוע בקולדפליי, אני מאז די השתחררתי מהלהקה ושומע אותם עכשיו רק לעיתים קרובות אך לא מאוד, זה בגלל הסבל הרב שיפסיק לטחון אותם כי הם להקה טובה ויש גם עוד מוזיקה בעולם הזה אבל היום , היום חזרתי לשיר הזה כי נכשלתי בטסט ראשון והרגשת מועקה נחתה עלי אז במקום לנחות באווירת נחאים ולהשתקע עם רדיוהד החלטתי לשמוע את השיר המופלא הזה ולחזור לרגע לאופטימיות של גיל 15. איזה זמן יפה זה היה לגלות להקה חדשה כל כך טובה ומרגשת, לחזור לשמוע ולו ליום אחד את השיר שביום חורפי אחד אי שם ב2001 (נדמה לי) עשה אותי כה מאושר. אז היום אני מקווה שיעשה אותו דבר בעיקר בגלל שwe live in a beautiful world
מהעבר השני של הבית, נשמעה צעקה, לא משהו רע, אל תדאגו, דווקא משהו נפלא זה היה, אחי השב מהצבא, "בואנה רון אתה חייב לשמוע שיר של קולדפליי" הוא התלהב. "עודד גילה לי אותו, ומאז אני טוחן אותו בכל השמירות". שאלתי למשמע השם והוא ענה לי dont panic אמרתי לו שזה באמת דחוף כי אני כבר לשמוע אותו והוא חזר על זה "הא...בסדר טוב אני ילך לשמוע אותו". שלקתי את הדיסקמן מהתיק הענק שלו וכיוונתי על רצועה מספר אחת. זה בעצם השיר השני של קולדפליי שהכרתי ואולי זה שהכי אהבתי מהדיסק לפחות לחודש הראשון ליציאתו, אבל עד אז קולדפליי היתה להקה של של שיר אחד, לא ידעתי אם יהיה לתופעה המשך וליבי קיווה לכך עד מאוד, אחי כאמור ממש את הצפיות ונגשתי לשמוע את השיר בתקווה שלא יאכזב ואף יעלה על יילו המדהים. ביומים הקרובים אמא שלי די סבלה מאתנו, שני אחים, שרק שומעים שוב ושוב את אותו השיר מקסימום חורגים עד לרצועה מספר 5 אבל אחר כך חוזרים לשיר הראשון לשקט של ההתחלה, למילים היפות, לאופטימיות המתוקה, לשכרון החושים הזה למשמע הקול של כריס, והפזמון הכלכך האהוב שחוזר על עצמו e live in a beautiful world, רגעים של קסם הם היו מתערבבים בחיים הקסומים של הקיבוץ , אחי שמח למראה התלהבותי ומאז הוא שקוע בקולדפליי, אני מאז די השתחררתי מהלהקה ושומע אותם עכשיו רק לעיתים קרובות אך לא מאוד, זה בגלל הסבל הרב שיפסיק לטחון אותם כי הם להקה טובה ויש גם עוד מוזיקה בעולם הזה אבל היום , היום חזרתי לשיר הזה כי נכשלתי בטסט ראשון והרגשת מועקה נחתה עלי אז במקום לנחות באווירת נחאים ולהשתקע עם רדיוהד החלטתי לשמוע את השיר המופלא הזה ולחזור לרגע לאופטימיות של גיל 15. איזה זמן יפה זה היה לגלות להקה חדשה כל כך טובה ומרגשת, לחזור לשמוע ולו ליום אחד את השיר שביום חורפי אחד אי שם ב2001 (נדמה לי) עשה אותי כה מאושר. אז היום אני מקווה שיעשה אותו דבר בעיקר בגלל שwe live in a beautiful world
