michalshanny
New member
don't run away - from panic
הם נעים בין מתח לצחוק, בין רצינות דרמטית לכיף הכי בסיסי ופשוט שקיים בנגינת מוזיקה. אבל המוזיקה של פאניק אנסמבל לא פשוטה בכלל. זה מתחיל מכמות הנגנים המכובדת (שמונה), ממשיך בכלים הלא ממש קונבנציונאליים עליהם הם מנגנים (ויולה, קונטרבס, חצוצרה, כלי הקשה, אקורדיון, סימפולי מחשב ועוד ועוד..) ומסתכם במגוון הסִגנוני הענק ובעיבודים המוזיקליים המדויקים עד כאב. כל אחד מהנגנים על הבמה מכניס מרכיב שונה וייחודי כל-כך אל תוך המוזיקה של פאניק, ומה שמתקבל מתוך כל העושר הצבעוני הזה, זה חתיכת דבר הרמוני ומרשים. מאוד מרשים. קשה היה להחליט על מי להסתכל בתוך הרכב כזה גדול ומעניין, אז העיניים מטיילות ביניהם, רוב הזמן במבטי התפעלות המומים, כמובן.. כבר במוזיקה עצמה יש אלמנטים מהפנטים (כצפוי, בעיקר מהצד המעט אלקטרוני שבה, אבל לא רק). חלק לא קטן מהשירים שלהם הוא איטי. חצי מרחף כזה. יעל קראוס [שירה (מדהימה)] משיטה את ההברות שיוצאות מפיה על סירה קטנה ועדינה בים גדול-גדול של עושר מוזיקלי. בלי פוזות חנפניות, בלי שום יומרות. גם כשהיא שרה בצורה יותר קברטית או דרמטית בחלק מהשירים, היא אמינה לחלוטין. ובכלל, נראה שכל ההרכב הזה מתקיים וחי על אהבה כנה למוזיקה ולא על שום דבר אחר. רועי ירקוני (שמנצח ואחראי על הכל, בעצם, וגם מנגן פסנתר/קלידים בהרכב), קיבץ סביבו חבורה סופר-מופלאה בשביל ההרכב המאוד מיוחד הזה שנקרא פאניק אנסמבל (תצוין לשבח נועה גולנסקי - הבחורה ניגנה פרקשנס בכזאת רגישות מוזיקלית... וגם תרמה קולות נפלאים). וכמה שטוב לראות להקות גיטרה-בס-תופים שמרשות לעצמן לג'מג'ם עשר דקות באמצע שיר, כיף לא פחות לקבל הופעה שהיא כמעט מופע, מבחינת הדיוק, ההשקעה והמקצועיות שלה. במקרה של פאניק אנסמבל, הגיוון המוזיקלי משחק תפקיד חשוב לא פחות. בקרוב מאוד הם מקליטים אלבום ראשון. ובינתיים (איך לא?) יש מייספייס - http://www.myspace.com/panicensemble וגם יש את זה, להורדה חופשית. (אם אתם כבר בעמוד של בירדסונג, כדאי מאוד להוריד גם את "כוכב מלא אכסניות" של אלי לס, חמישי מתחתית העמוד) (פאניק אנסמבל בלבונטין 7 - 24.6.07)
הם נעים בין מתח לצחוק, בין רצינות דרמטית לכיף הכי בסיסי ופשוט שקיים בנגינת מוזיקה. אבל המוזיקה של פאניק אנסמבל לא פשוטה בכלל. זה מתחיל מכמות הנגנים המכובדת (שמונה), ממשיך בכלים הלא ממש קונבנציונאליים עליהם הם מנגנים (ויולה, קונטרבס, חצוצרה, כלי הקשה, אקורדיון, סימפולי מחשב ועוד ועוד..) ומסתכם במגוון הסִגנוני הענק ובעיבודים המוזיקליים המדויקים עד כאב. כל אחד מהנגנים על הבמה מכניס מרכיב שונה וייחודי כל-כך אל תוך המוזיקה של פאניק, ומה שמתקבל מתוך כל העושר הצבעוני הזה, זה חתיכת דבר הרמוני ומרשים. מאוד מרשים. קשה היה להחליט על מי להסתכל בתוך הרכב כזה גדול ומעניין, אז העיניים מטיילות ביניהם, רוב הזמן במבטי התפעלות המומים, כמובן.. כבר במוזיקה עצמה יש אלמנטים מהפנטים (כצפוי, בעיקר מהצד המעט אלקטרוני שבה, אבל לא רק). חלק לא קטן מהשירים שלהם הוא איטי. חצי מרחף כזה. יעל קראוס [שירה (מדהימה)] משיטה את ההברות שיוצאות מפיה על סירה קטנה ועדינה בים גדול-גדול של עושר מוזיקלי. בלי פוזות חנפניות, בלי שום יומרות. גם כשהיא שרה בצורה יותר קברטית או דרמטית בחלק מהשירים, היא אמינה לחלוטין. ובכלל, נראה שכל ההרכב הזה מתקיים וחי על אהבה כנה למוזיקה ולא על שום דבר אחר. רועי ירקוני (שמנצח ואחראי על הכל, בעצם, וגם מנגן פסנתר/קלידים בהרכב), קיבץ סביבו חבורה סופר-מופלאה בשביל ההרכב המאוד מיוחד הזה שנקרא פאניק אנסמבל (תצוין לשבח נועה גולנסקי - הבחורה ניגנה פרקשנס בכזאת רגישות מוזיקלית... וגם תרמה קולות נפלאים). וכמה שטוב לראות להקות גיטרה-בס-תופים שמרשות לעצמן לג'מג'ם עשר דקות באמצע שיר, כיף לא פחות לקבל הופעה שהיא כמעט מופע, מבחינת הדיוק, ההשקעה והמקצועיות שלה. במקרה של פאניק אנסמבל, הגיוון המוזיקלי משחק תפקיד חשוב לא פחות. בקרוב מאוד הם מקליטים אלבום ראשון. ובינתיים (איך לא?) יש מייספייס - http://www.myspace.com/panicensemble וגם יש את זה, להורדה חופשית. (אם אתם כבר בעמוד של בירדסונג, כדאי מאוד להוריד גם את "כוכב מלא אכסניות" של אלי לס, חמישי מתחתית העמוד) (פאניק אנסמבל בלבונטין 7 - 24.6.07)