Lost Lullaby
New member
Don't say you love me,
you don't even know me... זה לא ממש תמיכה רגשית, פשוט רציתי להוציא את זה ואני לא יכולה בבלוג, כי יש מצב שהוא קורא שם. יצאתי היום בערב עם כמה חבר'ה, שהיו בכיתה שלי. כיף לטייל איתם, הם מגניבים כאלו. בכל מקרה... הלכנו לאיזה גן שעשועים מסכן, שכניראה ששכחו להוסיף לו תאורה, וטיפסנו על גג של איזה ביתן קטן ונחמד כזה. היינו איזה 5 על גג אחד, והיה צפוף, אז אמרתי שאני אעבור לגג של הביתן שליד. ידיד שלי עבר איתי, כדי ש"אני לא אהיה לבד". טוב. דיברנו, ואח"כ הייתה שתיקה. פתאום, משומקום, הוא זרק משו סטייל "אממ ליבי, שמעי.. רציתי לשאול אותך משו..." אמ. -"חשבת עלינו פעם כיותר מידידים?" -"האמת היא, שלא..
" -"פשוט, אני מרגיש כלפייך משו.. אמ. אני אוהב אותך". לא הוא לא. הוא לא מכיר אותי. הוא לא יודע על מה שעברתי, על מה שהייתי עושה לעצמי, על מה שנתתי לאחרים לעשות לי.. הוא לא יודע. בלי לזלזל בו, אני לא חושבת שהוא יודע איך ההרגשה באמת לאהוב מישו. אני לא מזלזלת ברגשות ש'לו, יש מצב שהוא מרגיש כלפיי משו. אבל זה לא כמו שהוא אומר את זה. מה שזה הזכיר לי, שלפני בערך שנתיים וחצי הוא אמר שהוא מחבב אותי. ואחרי זה הוא אמר לחברה ש'לי שהוא אוהב אותי. הו לא יודע מה זו אהבה.. הוא לא. אני אמורה עכשיו לשכוח שהוא אמר את זה? להתנהג כרגיל? יהיה מוזר. במיוחד כי כמעט כל פעם שאני רואה אותו הוא שואל אם יש לי חבר וכאלו. ממ.
you don't even know me... זה לא ממש תמיכה רגשית, פשוט רציתי להוציא את זה ואני לא יכולה בבלוג, כי יש מצב שהוא קורא שם. יצאתי היום בערב עם כמה חבר'ה, שהיו בכיתה שלי. כיף לטייל איתם, הם מגניבים כאלו. בכל מקרה... הלכנו לאיזה גן שעשועים מסכן, שכניראה ששכחו להוסיף לו תאורה, וטיפסנו על גג של איזה ביתן קטן ונחמד כזה. היינו איזה 5 על גג אחד, והיה צפוף, אז אמרתי שאני אעבור לגג של הביתן שליד. ידיד שלי עבר איתי, כדי ש"אני לא אהיה לבד". טוב. דיברנו, ואח"כ הייתה שתיקה. פתאום, משומקום, הוא זרק משו סטייל "אממ ליבי, שמעי.. רציתי לשאול אותך משו..." אמ. -"חשבת עלינו פעם כיותר מידידים?" -"האמת היא, שלא..
