לפחות במכשיר החדש יש כניסת USB או חריץ לכרטיס? זה במקום להשתמש במגש התקליטורים. היום בכל המכשירים החדשים זה צריך להיות.מגש הדיסקים ב-dvd פיוניר דגם 393 מסרב להיפתח. המכשיר משמש רק לשמיעת מוזיקה בתדירות גבוהה. אין לי צורך ביותר. ניתן לתקן בעלות הגיונית או להתחדש במכשיר חדש ופשוט ביותר.
המכשיר ניקנה חדש מחנות לפני שנים רבות וזו התקלה הראשונה. אשמח לייעוץ. תודה.
נראה שמה שכתב לך קרמר זו הבעיה: גומייה שנקרעה. היום די קשה להשיג גומיות מהסוג הזה, וגם אם כן, העלות של התיקון תהיה בערך כמו עלותו של מכשיר חדש ואולי אף יותר...שבחים (נכון לעכשיו) לאייבורי מהם רכשתי את ה- DVD הנ"ל. בחשבונית היה רשום שנה אחריות ואילו על קרטון האריזה רשום שנתיים אחריות.
לאור פנייתי לאייבורי על שוני בתוקף האחריות הם פנו ליבואן. לבסוף סוכם שאקבל החזר כספי מסויים .הציעו לי גם להחזיר את המוצר ולקבל החזר כספי מלא. אבל אני מעדיף להשאיר אותו אצלי תמורת ההחזר שהזכרתי קודם. מחכה להחזר המיוחל.
נראה שמה שכתב לך קרמר זו הבעיה: גומייה שנקרעה. היום די קשה להשיג גומיות מהסוג הזה, וגם אם כן, העלות של התיקון תהיה בערך כמו עלותו של מכשיר חדש ואולי אף יותר...
פעם קניתי מלאי הגון של גומיות, אבל אחרי 2 קייצים חמים, הן הפכו למשחה שחורה ודביקה, שרק לכלכה כל דבר שנגע בה.
פעם הבאה לשמור במקום קריר.נראה שמה שכתב לך קרמר זו הבעיה: גומייה שנקרעה. היום די קשה להשיג גומיות מהסוג הזה, וגם אם כן, העלות של התיקון תהיה בערך כמו עלותו של מכשיר חדש ואולי אף יותר...
פעם קניתי מלאי הגון של גומיות, אבל אחרי 2 קייצים חמים, הן הפכו למשחה שחורה ודביקה, שרק לכלכה כל דבר שנגע בה.
ברור לך שלא שמרתי אותן על מרפסת שטופת שמש... בכל מקרה, איכות הגמיות הללו מוכיחה מאיזה חומר גלם הן עשויות...פעם הבאה לשמור במקום קריר.
השאלה אחרי כמה זמן וכמה שימוש נקרעה הגומיה ? מנסיון שלי, גומיות מתיבשות ונקרעות מחוסר שימוש.ברור לך שלא שמרתי אותן על מרפסת שטופת שמש... בכל מקרה, איכות הגמיות הללו מוכיחה מאיזה חומר גלם הן עשויות...
ספק זה הרבה פעמים קבל אלקטרוליט שהתייבש. לא בהכרח אבל לרוב. אפשר לאתר ולהחליף בקלות אם זו הסיבה.השאלה אחרי כמה זמן וכמה שימוש נקרעה הגומיה ? מנסיון שלי, גומיות מתיבשות ונקרעות מחוסר שימוש.
אצלי מת ספק ב-DVD בן 20 של פיוניר, בינתיים מסתדר עם כניסת USB ברסיבר, מכשירה ה-DVD החדשים ממש לא ברמה של הישן ז"ל
ברור לך שלא שמרתי אותן על מרפסת שטופת שמש... בכל מקרה, איכות הגמיות הללו מוכיחה מאיזה חומר גלם הן עשויות...
את מכשירי ה- DVD בונים הצורה זולה מאוד. לכל מכשיר יש כעבור זמן בעיה עם הכונן שהוא פתאום מתחיל לא לקרוא דיסקים. בכל מקרה דיסקים אופטים היום זה ממש מיותר. היום יש למכשירים כניסת USB שמשם המכשיר יכול לקרוא את הקבצים.השאלה אחרי כמה זמן וכמה שימוש נקרעה הגומיה ? מנסיון שלי, גומיות מתיבשות ונקרעות מחוסר שימוש.
אצלי מת ספק ב-DVD בן 20 של פיוניר, בינתיים מסתדר עם כניסת USB ברסיבר, מכשירה ה-DVD החדשים ממש לא ברמה של הישן ז"ל
לפני לא כל כך הרבה שנים, תעשיית הדיסקים ונגני הדיסקים הייתה עתירת כסף.את מכשירי ה- DVD בונים הצורה זולה מאוד. לכל מכשיר יש כעבור זמן בעיה עם הכונן שהוא פתאום מתחיל לא לקרוא דיסקים. בכל מקרה דיסקים אופטים היום זה ממש מיותר. היום יש למכשירים כניסת USB שמשם המכשיר יכול לקרוא את הקבצים.
מבחינה כללית יש כאן סיבוב של 360 מעלות.לפני לא כל כך הרבה שנים, תעשיית הדיסקים ונגני הדיסקים הייתה עתירת כסף.
היו נגני בלו ריי ואספנים רכשו אוספי סרטים יקרים של לא מעט סרטים...
וגם מי שהסתפק "במועט", רכש לעצמו נגן דיסקים בינוני בכמה מאות דולרים בודדות, ונהנה מצפייה בדיסקים צרובים או מקוריים ככל שיכול היה להשיג.
כיום הנושא די גווע, כי יש מלא מקורות במרשתת, שמספקים איכות די גבוהה במחיר זול.
גם את נושא המוסיקה אפשר לרכוש במרשתת, אם באמצעות ספוטיפיי או טידאל ובטח יש עוד רשתות שכאלה.
גם במחשב כבר לא ממש נחוצים כונני ה-DVD וגם את התקנת המחשב ניתן לבצע בעזרת כונן USB.
פעם אספנו תקליטים.
אחרי זה, עברנו לתקליטורים, והיו שהתלהבו מה"שקט" שמלווה את התקליטור - להבדיל מרעשים מכאניים שליוו את התקליטים.
בהמשך, תקליטורי ה-DVD איפשרו גם אחסון של סרטים ועם הזמן גם הגענו לתקליטורי DVD, שהכילו יותר מידע, ועל כן, יכולנו כבר לקבל סרט עם סאונד משובח.
התקליטורים עברו גם לשמע רב ערוצי, וכמסתבר, אין כבר גבולות ל"מה שניתן".
והנה היום יש חזרה לפטיפונים ותקליטים, ויש גם רטרו ועדנה למגברי השפופרות.
קטע.
אני חושב שקלטת זה שם של מוצר שאותו כלל לא הזכרתי, וזה לא מה שאתה רשמת.מבחינה כללית יש כאן סיבוב של 360 מעלות.
פעם היו משתמשים במשחקים בקלטות. קלטות זה כרטיס עם ציפ שיש בו מידע . אחר כך עברו לתקליטורים שהכילו נפח רב יותר. ועכשיו משתמשים לגיבוי בדיסק או קי או כרטיסים, או כונן SSD שזה גם כרטיס עם ציפ. הטכנולוגיה התקדמה הרבה יותר מהזמן של המשחקים עם הקלטות, אבל עקרונית זה אותו הדבר. ממש סיבוב של 360 מעלות חזרה.
משה 53 שלוםאני חושב שקלטת זה שם של מוצר שאותו כלל לא הזכרתי, וזה לא מה שאתה רשמת.
פעם היו (גם) סרטים מגנטיים שעליהם שימרו את השמע (ומאוחר יותר גם את התמונה) המוקלטים.
למעשה, את המאסטרים הקליטו על סרטים מגנטיים ומהם העתיקו את החומר לתקליט.
אבל גם בשימוש הביתי מצאנו חובבים שהחזיקו טייפ נגן של סלילים מגנטיים, שעליהם הוקלטו תקליטים.
ברור שהעברת מידע אנלוגי מתקליט לסרט מגנטי הורידה את איכות השמע, אבל זה היה זול מלרכוש אוספי תקליטים, זה היה נוח והיה גם ניתן למחוק ולהקליט שוב חומר חדש.
מאוחר יותר, הגיעו נגני הקלטות. העיקרון היה אותו עיקרון, אבל גודל הקלטת היה קטן, רוחבה היה כמחצית מרוחבו של סליל מגנטי ומהירות הסיבוב של נגני הקלטות הייתה 1.7/8 אינטש לשנייה ולא 3.3/4 כמו בסרט מגנטי גלגל לגלגל. (ולמקפידים: 7.1/2 אינטש וזו מהירות "זללנית" מאד.
בשלב מאוחר יותר, הגיעו נגני הווידאוטייפ, וכאן כבר החלה מלחמת ה"שיטות". סוני יצרה את שיטת ה"ביתא" ואקאי & JVC במשותף פיתחו את שיטת ה-VHS, שבסופו של דבר ניצחה את שיטת הביתא. הקטע המצחיק שבסיפור היה, שבסופו של דבר, סוני עברו לייצר ווידאוטייפים בשיטת VHS, לאחר שהם בעצמם זנחו את שיטת הביתא.
אז ככל שאני זוכר, ל"צ'יפים" של משחקי המחשב קראו "קסטות" ולא קלטות. כי המילה קלטת נועדה לאפיין מוצר שמוקלט עליו מידע ולא צרוב עליו מידע.
בכל מקרה, עידן סלילי ההקלטה, הקלטות וקלטות הווידאו עבר מן העולם ורק אספנים או חובבי הקלטות מחזיקים עדיין במוצרים אלה.
בין לבין, נולד עוד דור של מכשירים מוזרים, ושכחתי את שמו. שם המידע היה נשמר גם כן על סוג של קלטת, אבל היה מדובר במידע שהומר לאות דיגיטלי ולא אנלוגי. אולי זה נקרא DOC ואולי היה לזה שם אחר. מוצר זה עבר מן העולם עוד לפני שהופץ בצורה מסיבית....
"קלטת" התייחס בהתחלה לקסטות של סרטי הקלטה - "טייפ קסטות" והתרחב גם לקלטות וידאואני חושב שקלטת זה שם של מוצר שאותו כלל לא הזכרתי, וזה לא מה שאתה רשמת.
פעם היו (גם) סרטים מגנטיים שעליהם שימרו את השמע (ומאוחר יותר גם את התמונה) המוקלטים.
למעשה, את המאסטרים הקליטו על סרטים מגנטיים ומהם העתיקו את החומר לתקליט.
אבל גם בשימוש הביתי מצאנו חובבים שהחזיקו טייפ נגן של סלילים מגנטיים, שעליהם הוקלטו תקליטים.
ברור שהעברת מידע אנלוגי מתקליט לסרט מגנטי הורידה את איכות השמע, אבל זה היה זול מלרכוש אוספי תקליטים, זה היה נוח והיה גם ניתן למחוק ולהקליט שוב חומר חדש.
מאוחר יותר, הגיעו נגני הקלטות. העיקרון היה אותו עיקרון, אבל גודל הקלטת היה קטן, רוחבה היה כמחצית מרוחבו של סליל מגנטי ומהירות הסיבוב של נגני הקלטות הייתה 1.7/8 אינטש לשנייה ולא 3.3/4 כמו בסרט מגנטי גלגל לגלגל. (ולמקפידים: 7.1/2 אינטש וזו מהירות "זללנית" מאד.
בשלב מאוחר יותר, הגיעו נגני הווידאוטייפ, וכאן כבר החלה מלחמת ה"שיטות". סוני יצרה את שיטת ה"ביתא" ואקאי & JVC במשותף פיתחו את שיטת ה-VHS, שבסופו של דבר ניצחה את שיטת הביתא. הקטע המצחיק שבסיפור היה, שבסופו של דבר, סוני עברו לייצר ווידאוטייפים בשיטת VHS, לאחר שהם בעצמם זנחו את שיטת הביתא.
אז ככל שאני זוכר, ל"צ'יפים" של משחקי המחשב קראו "קסטות" ולא קלטות. כי המילה קלטת נועדה לאפיין מוצר שמוקלט עליו מידע ולא צרוב עליו מידע.
בכל מקרה, עידן סלילי ההקלטה, הקלטות וקלטות הווידאו עבר מן העולם ורק אספנים או חובבי הקלטות מחזיקים עדיין במוצרים אלה.
בין לבין, נולד עוד דור של מכשירים מוזרים, ושכחתי את שמו. שם המידע היה נשמר גם כן על סוג של קלטת, אבל היה מדובר במידע שהומר לאות דיגיטלי ולא אנלוגי. אולי זה נקרא DOC ואולי היה לזה שם אחר. מוצר זה עבר מן העולם עוד לפני שהופץ בצורה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.