Egg Donation

[White Dragon]

Egg Donation

Hello, I consider donating an egg (no money involved, just a donation) to a couple – they tried to have kids for the last 6 years and cannot, so now the doctor told them that if they want to have kids they must get an egg donation. I know that I will have shots for a couple of weeks and the eggs removal isn’t a nice process, plus I might have moods swings in the time that I get hormones. All of that doesn’t REALLY bother me – it’s an inconvenient, but not more than that. My fear is that I will feel like I gave MY child… I really want to do this for them – they are a really nice couple and I would like to give back to the world, after receiving so much, and knowing that as lesbians, my partner and I will need a sperm donation some day, I’d like to give others the gift that we will one day get. My only fear is feeling that the kid is somehow mine – I’m afraid that when I will know that the kid is born and somewhere in Melbourne there’s a little kid that looks like me, it will then make me feel motherly (they said that I will be able to see the baby after he/she will be born if I want). I don’t have kids yet, and not going to have any in the next 5 or so years. I would love to hear what do you think about it – how those of you that got a sperm/egg donation feel about the people that donated it to you? If they weren’t anonymous donors – how do they feel about your kids – do they feel any connection to them or motherly/fatherly feeling about them? Thank you very much; I really appreciate your opinions!!​

 

[ערבהאיןקץ]

תרומת ביציות -

זה לא רק עניין של "אי נוחות" כפי שאת מתארת. זריקות ההורמונים שתקבלי כדי ליצור גירוי-יתר של השחלות, מעלות באחוזים ניכרים את סיכוייך ללקות בסרטן השחלות. האם את מודעת/מוכנה/ שווה לך הסיכון? דווקא הנימוק שאת מעלה (ילד "שלי" מסתובב אי-שם ) נראה לי שולי לגמרי... אי-שם מסתובבים הרבה א/נשים שתרמתי להם דם, ליטרים אחדים במשך שנות חיי, ואני ממש לא מרגישה שיש בינינו "קשר דם". גם הרעיון של ללכת לראות את הילד שתיוולד (אם תחליטי לתרום) נראה לי מופרך לחלוטין. ההבדל בין תרומת זרע לביצית נראה לי השוואה ממש לא-טובה, שכן תרומת זרע (שעליה מקבלים כסף) איננה מסכנת את ה"תורם" כהוא-זה, בניגוד לתרומת ביצית.

 

[אמא של אייל ואלון]

אבל אם את בכל מקרה בטיפולים

אני כבר אמרתי מזמן שאם יזדמן לי אני יתרום.עכשיו השאלה האם לקבל הורמונים בשביל עצמך זה יותר מוצדק מאשר לתרומה?

 

[קונדסונת]

מנסיון אישי

הטיפולים ההורמונלים, ובמיוחד אלה שעושים לפני הפריית מבחנה (להפסקת הביץ וכו') הם קשים ו"משגעים". אני הייתי מוטרפת לגמרי והיכולת לשאת אותם היתה רק כי ידעתי שזה שלב בדרך להיות אמא. לא הייתי יכולה להיות פילנטרופית ולהכנס לטיפולים ההורמונלים עבור תרומת ביצית, אבל אני יכולה לראות את עצמי תורמת אם היו לי עודפים של ביציות מופרות שלא הייתי מתכוונת להשתמש בהן, וגם את זה הייתי עושה עם אי נוחות מסויימת. זה לא עניין של מוצדק או לא, אלא של היכולת לשאת את הטיפול בשביל מישהי אחרת. ועל ההשלכות לטווח ארוך (סכנת סרטן השחלות והשד וכו') עוד לא דיברתי.

 

[פרח7]

תוספת

אין אפשרות בארץ לתרום ביציות מופרות (זה כבר נקרא תרומת עוברים) כשאת תורמת את הביציות, את תורמת אותן מיד לאחר שאיבתן בניתוח. בשלב זה את לא יודעת: מה % ההפריה כמה נסיונות החזרה תצטרכי עד שתהרי כמה הריונות תצטרכי עד שתלדי. התרומה נעשית לפני שאת יודעת לכמה ביציות תזדקקי בהמשך הטיפולים עד שתלדי.

 

[פרח7]

המממ

שאלת האם לפגוע בגופך למען עצמך זה מוצדק יותר מאשר אם זה למען אחר. לדעתי, תלוי מיהו האחר, מהי מידת הפגיעה ומה חשיבות התרומה. יש אנשים שלמענם נרד באיכות חיינו ו/או נסכן את חיינו. למען זרים, לא. למען קרובים, יתכן (תלוי מה תוסיף להם, הפעולה המסכנת אותנו) ובלי שום קשר אם את תורמת ביציות וחו"ח לא הצלחת להכנס להריון באותו IVF יתכן שבגלל שתרמת, לא ישארו לך מספיק ביציות מופרות (עוברים) לניסיון החזרה נוסף. ואז בגלל שתרמת תעברי IVF נוסף... ואיך אפשר בלי תאוריות עלהפרח? אי אפשר לכן יש לי תאוריה פרנואידית בענין אותה את רשאית לדחות או לקבל. עפ"י התאוריה (אין לה ביסוס עובדתי): יש רופאים שבתחילת הטיפול ישאלו אותך אם תרצי לתרום ביציות. אם תעני בחיוב, יתכן שהמינון ההורמונלי שתקבלי יהיה גבוה מהמינון שהיו נותנים לך, לולא היית מצהירה מראש על כוונתך לתרום. לכן, אם את רוצה לתרום, עליך להצהיר על מוכנותך לתרום ביציות, רק אחרי שמינוני הטיפול ההורמונלי נקבעו.

 

[White Dragon]

Pain and health

Well, first of all I did not know about the higher risk to get cancer (I started to read about it on the net and it seems like there're lots of opinions about it - the risk starts only after about 10 treatments/ the risk starts straight away/ there's no risk). Secondly - I also didn't know that the hormonal treatment can drive you nuts... Does it last after the end of the treatment or that when you finish with the treatment there're no side affects? About Arava'a opinion that the idea of a kid somewhere plus seeing the kid is marginal and untenable - egg is not blood and giving blood is not creating new life, you won't bump into someone that can be a spitting image of you coz you gave them blood. I am not a mother and this is the reason that I'm afraid of that. About seeing the kid - it's different from Israel here - I met the woman and her partner, I know their name, I know where they live (10 min from me...), and she said that it is up to me if I'd like to see the kid or not - so it is not untenable. Donating an egg here is also not the same as in Israel coz everyone can donate an egg - you don't have to go through IVF or anything like that - so all of my eggs will go to Jane, none to me. I am not going through IVF and I sure hope I will never need to, I just want to help the people - but not at the cost of my health.​

 

[ניראות]

כפי שכתבו

אני חושבת שיש הבדל משמעותי בין תרומת זרע לביצית לכן לא ארחיב. ומכיוון שיש הבדל, ובך כבר מקננת ההרגשה של חיפוש (ואת אכן מכירה את הזוג) אני חושבת שיש פה מספיק סיבות לא להמשיך עם הרעיון. כדי להמשיך, לדעתי, יש צורך ביכולת הפרדה בין אישי למקצועי. כי תרומת ביצית / זרע זה יותר מפן "מקצועי" ובהליך זה כבר יש לך רגשות מעורבים.