אה, טוב
הנה: ראשית, הקו שלך רועד. נראה שעשית אותו ישירות לפוטושופ. אם אין לך וואקום, זה לא מומלץ, כי קשה להשיג קו זורם עם עכבר. עדיף לעשות אינק ביד ולסרוק. ד"א, למי שלא יוצא לו נקי, זכרו שתמיד אפשר לקנות נייר דק יותר (60 גר´) או נייר פרגמנט, לשים את הסקיצה מתחת ולהעתיק לקו נקי בגרסא שנייה, שלישית, או כמה שצריך. בסקיצה הראשונה אפשר ללכלך, למחוק, לעשות כמה אפשרויות לכל קו, ובשניה לבחור את הקו הנכון, ובשלישית לעשות הכל נקי וזורם. רמז קטן נוסף הוא למי שלא משתלט על עט או מכחול: היום אפשר לעשות את כל הקו השחור בעיפרון, וכשסורקים להכהות קצת, וזה יוצא שחור. הערות אנטומיה: הראש והצוואר גדולים מידי יחסית לגוף, על היד כבר דיברו (ושוב: רפרנס, רפרנס, רפרנס), החלק התחתון של היד התחתונה קצר מידי. ההצללה הבסיסית של החולצה והגוף טובה מאוד ונכונה. השימוש בשני גוונים במשטחים שטוחים הוא טוב ויעיל. הוא מגדיר יחסים בין משטחים בצורה הרבה יותר טובה מאשר יער של ניפנופי איירברש מוגזמים שיוצרים בלונים מנופחים. גם העובדה שעשית את המשטחים מעט גיאומטריים רק תורמת להגדרה נכונה של יחסים בין משטחים. ההצללה של הפנים טובה, ונותנת תחושה ריאליסטית, בייחוד הלחיים הורודות-שזופות. בניגוד להצללה הבסיסית הטובה, ההיילייטים באמת לא קשורים, ואביב כבר דיברה על זה. למרות שהקו רועד, רוב הקווים מונחים ממש במקום. החיבורים בין הקווים, שיוצרים צמתי T, מגדירים באופן ברור איזה משטח מסתיר את השני באיזור המפגש. בקיצור, עבודת הקו אולי חלשה בגימור אבל טובה במיקום ובמחשבה שהובילה אליו, גם אם היא לא לגמרי מודעת. יש בכל זאת כמה קווים מיותרים: שתי הקשתות הפנימיות של החזה, כמה קמטים בכתף, הקמטים על השד השמאלי. אני גם שמח שלא הגזמת לעבר המדע בידיוני עם גודל החזה שלה.