Fאנק - היסטוריה, מקורות וידע כללי
הפאנק נקרא על שם מילת סלנג למילה "סירחון", מכיוון שהפאנק היווה את הצורה הכי "לא מעובדת" וראשונית של ה-R&B. הוא גם היה הכי פחות מובנה, כאשר לעיתים קרובות הוא נמתח לג'מים ארוכים. הפאנק הושפע רבות מהמוסיקה האפריקנית כאשר הוא נבנה על מקצבים שונים שהיו מאוד דינמיים וסינקופטיים ובעצם על ידי כך מובדל הפאנק מסגנונות מוסיקליים מודרניים אחרים. בגלל קשר זה, בהתחלה הפאנק מצא חן בעיקר בעיניי חובבי R&B מושבעים. היסוד המרכזי ביותר בפאנק היה הגרוב (עליו אני, רפטור באס, יוסיף מאמר משלי בהמשך, במובנים מוסיקליים יותר)- כל הכלים של ההרכב ניגנו ביחד כדיי ליצור אותו ועבדו עליו עוד ועוד. קווים מוסיקליים עמוקים של הגיטרה באס שימשו לעיתים קרובות כ-"ריפים" ראשיים, כאשר הגיטרה מוסיפה אקורדים קצרים וצורמים מעט, ומחלקת הנשיפה מהדהדת למעלה. שלא כמו במוסיקת R&B, הפאנק לא הגביל את עצמו לפורמט הרגיל של "בית\פזמון", להקות פאנק נהגו לחזור על קטע קליט או משהו מאולתר, ולתת לחלקים שונים בשיר משקל זהה כדיי לא להפריע לגרוב. במהותו, הפאנק נתן יותר חופש ומקום לאילתורים, ובכך הוא היה דומה לבלוז-רוק, למוסיקה הפסיכודלית, ולרוק הכבד (למעשה ג'ימי הנדריקס היווה השפעה מאוד גדולה על הגיטריסטים הסולואיסטים של הפאנק). שורשיו של הפאנק מתחילים בראש ובראשונה עם להיטיו של ג'יימס בראון החל מ-1965, ובעיקר Papa's Got a Brand New Bag ו- Cold Sweat. לאחר מכן חשוב לציין את Sly and the Family Stone שהתחילו כלהקת Soul שהושפעה מרוק ופסיכודליה, ועשו הסבה לפאנק עם האלבום Stand!. למרות זאת, האלבום שבאופן רשמי הוביל את תקופת הפאנק היה אלבומו של ג'יימס בראון: "Get Up (I Feel Like Being A) Sex Machine", האירגון היה זעום, הגרוב היה עוצמתי ומילותיו של בראון היו או רצף של סיסמאות מודעות, או רעשים חסריי פשר. בראון המשיך בדרך זו עם אלבומים חדשים שהמציאו מחדש את ה-R&B, והכין את הדרך לאמן השלישי של השילוש הקדוש של הפאנק, ג'ורג' קלינטון. להקותיו של ג'ורג' קלינטון Parliament ו Funkadelic הפכו את הפאנק למוסיקת הריקודים האולטימטיבית, לא רק בעזרת ההומור המוזר שלהם, אלא גם בעזרת כמות הנגנים העצומה שהעבדו איתם. בהופעות היו להם אנסמבלים ענקיים של מוסיקאים ורקדנים מקפצים על הבמה לפי אותו הגרוב ככל שהם יכולים. תודות לשילוש, הרבה מאוד אמני R&B וותיקים וחדשים אימצו את הפאנק כסגנון מרכזי במשך שנות ה-70. הפאנק מאוחר יותר הפך להיות חלק יותר בשנות ב-70 המאוחרות כשהוא התפתח לדיסקו, והוא גם איבד הרבה מאוד מהשורשים שלו במוזיקה האפריקאית. למרות זאת, הייתה לפאנק השפעה חזקה מאוד על הג'אז (גם על הפיוז'ן וגם על ה-Soul Jazz), והפך לבסיס המוסיקלי של ההיפ הופ. בזכות ההיפ הופ, הפאנק קיבל תחייה מחודשת בשנות ה-90 במיוחד מהקהל הלבן כאשר הוא החל בחיפוש אחריי מקורותיו של ההיפ הופ. זהו בעצם טיפ-טיפה על ההיסטוריה של הפאנק ומקורותיו, ואנו מקווים שבהמשך נוכל להרחיב על דברים יותר ספציפיים בפורום. מקור המאמר – www.allmusic.com. תרגם\ערך\הוסיף מידע – RAPTOR BASS עזרה בעריכה ובהוספת מידע - STEEZO
הפאנק נקרא על שם מילת סלנג למילה "סירחון", מכיוון שהפאנק היווה את הצורה הכי "לא מעובדת" וראשונית של ה-R&B. הוא גם היה הכי פחות מובנה, כאשר לעיתים קרובות הוא נמתח לג'מים ארוכים. הפאנק הושפע רבות מהמוסיקה האפריקנית כאשר הוא נבנה על מקצבים שונים שהיו מאוד דינמיים וסינקופטיים ובעצם על ידי כך מובדל הפאנק מסגנונות מוסיקליים מודרניים אחרים. בגלל קשר זה, בהתחלה הפאנק מצא חן בעיקר בעיניי חובבי R&B מושבעים. היסוד המרכזי ביותר בפאנק היה הגרוב (עליו אני, רפטור באס, יוסיף מאמר משלי בהמשך, במובנים מוסיקליים יותר)- כל הכלים של ההרכב ניגנו ביחד כדיי ליצור אותו ועבדו עליו עוד ועוד. קווים מוסיקליים עמוקים של הגיטרה באס שימשו לעיתים קרובות כ-"ריפים" ראשיים, כאשר הגיטרה מוסיפה אקורדים קצרים וצורמים מעט, ומחלקת הנשיפה מהדהדת למעלה. שלא כמו במוסיקת R&B, הפאנק לא הגביל את עצמו לפורמט הרגיל של "בית\פזמון", להקות פאנק נהגו לחזור על קטע קליט או משהו מאולתר, ולתת לחלקים שונים בשיר משקל זהה כדיי לא להפריע לגרוב. במהותו, הפאנק נתן יותר חופש ומקום לאילתורים, ובכך הוא היה דומה לבלוז-רוק, למוסיקה הפסיכודלית, ולרוק הכבד (למעשה ג'ימי הנדריקס היווה השפעה מאוד גדולה על הגיטריסטים הסולואיסטים של הפאנק). שורשיו של הפאנק מתחילים בראש ובראשונה עם להיטיו של ג'יימס בראון החל מ-1965, ובעיקר Papa's Got a Brand New Bag ו- Cold Sweat. לאחר מכן חשוב לציין את Sly and the Family Stone שהתחילו כלהקת Soul שהושפעה מרוק ופסיכודליה, ועשו הסבה לפאנק עם האלבום Stand!. למרות זאת, האלבום שבאופן רשמי הוביל את תקופת הפאנק היה אלבומו של ג'יימס בראון: "Get Up (I Feel Like Being A) Sex Machine", האירגון היה זעום, הגרוב היה עוצמתי ומילותיו של בראון היו או רצף של סיסמאות מודעות, או רעשים חסריי פשר. בראון המשיך בדרך זו עם אלבומים חדשים שהמציאו מחדש את ה-R&B, והכין את הדרך לאמן השלישי של השילוש הקדוש של הפאנק, ג'ורג' קלינטון. להקותיו של ג'ורג' קלינטון Parliament ו Funkadelic הפכו את הפאנק למוסיקת הריקודים האולטימטיבית, לא רק בעזרת ההומור המוזר שלהם, אלא גם בעזרת כמות הנגנים העצומה שהעבדו איתם. בהופעות היו להם אנסמבלים ענקיים של מוסיקאים ורקדנים מקפצים על הבמה לפי אותו הגרוב ככל שהם יכולים. תודות לשילוש, הרבה מאוד אמני R&B וותיקים וחדשים אימצו את הפאנק כסגנון מרכזי במשך שנות ה-70. הפאנק מאוחר יותר הפך להיות חלק יותר בשנות ב-70 המאוחרות כשהוא התפתח לדיסקו, והוא גם איבד הרבה מאוד מהשורשים שלו במוזיקה האפריקאית. למרות זאת, הייתה לפאנק השפעה חזקה מאוד על הג'אז (גם על הפיוז'ן וגם על ה-Soul Jazz), והפך לבסיס המוסיקלי של ההיפ הופ. בזכות ההיפ הופ, הפאנק קיבל תחייה מחודשת בשנות ה-90 במיוחד מהקהל הלבן כאשר הוא החל בחיפוש אחריי מקורותיו של ההיפ הופ. זהו בעצם טיפ-טיפה על ההיסטוריה של הפאנק ומקורותיו, ואנו מקווים שבהמשך נוכל להרחיב על דברים יותר ספציפיים בפורום. מקור המאמר – www.allmusic.com. תרגם\ערך\הוסיף מידע – RAPTOR BASS עזרה בעריכה ובהוספת מידע - STEEZO
