Fiat iustitia, et pereat mundus

[עוד יוסף פנדריך]

Fiat iustitia, et pereat mundus

הפתגם הנ"ל הוא פתגם לטיני שמשמעותו המילולית- "ייעשה צדק גם אם העולם ייחרב".

המשמעות היא פשוטה וברורה- עשיית הצדק במשפט עומדת מעל לכל שיקול אחר.

מדובר באימרה מוכרת מאוד בחו"ל ורציתי להעמיד לדיון בפורום את השאלה האם בתי המשפט בארץ פועלים לפי הכלל הזה. אבל בעוד אני מכין את הרשימה כבר מצאתי את התשובה, והיא-איך לא- שלילית.

הנה מה שאומר ביהמ"ש העליון-
בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008)
"עם זאת, שיטת המשפט הישראלית אינה דוגלת בכלל טוטאלי של חשיפת האמת ועשיית צדק בכל מחיר בבחינת fiat justicia et pereat mundus".

 

[zammy]

מניסיוני המצומצם מאד אני מסכים

אם מדובר בשופט או רשם שזמנו אץ לו ואינו קשוב לדברי התובע או הנתבע או שאינו מקפיד לקרוא את מסמכיהם
וגם כאשר אינו מכבד את אחד הצדדים במידה והלה אינו עורך דין ומפלה בינו לבין הצד השני
&nbsp

 

[ב ר ז י ל י]

אותי לימדו שבית המשפט אמון על החוק ולא על הצדק

צדק הוא עניין סובייקטיבי - מה שצודק לדעת אחד אינו צודק בהכרח לדעת השני.

 

[9x9]

זה לא בדיוק כך

ברוב המקרים אין הוראת חוק ספציפית הפותרת את הסוגיה המשפטית
ולכן, חוקק במדינת ישראל חוק יסודות המשפט, תש"ם-1980, הקובע -
"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל"
ולכן, בתי המשפט אמונים הן על החוק והן על הצדק, וברוב המקרים, כאמור, שיקולי הצדק הם הקובעים.

 

[ב ר ז י ל י]

לא

לרוב הדברים המובאים לפני בית המשפט יש תשובה בחוקים ובתקנות והוא אמור לפסוק לפיהם, בלי קשר לצדק - כלומר אם יתפס נהג חונה בחניית נכים אחרי חצות בערב שבת במגרש חניה שומם שיש בו עוד 20 חניות נכים ליד מרכז קניות סגור - למשך 3 דקות כדי להוציא כסף מכספומט - הוא עדיין יורשע וישלם קנס - כי אלה התקנות.
ומהמעט שהחוק והתקנות לא מכסים יקבעו עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל - כלומר גם מהמעט שהחוק לא מכסה השפעת הצדק (לפי החוק שהבאת) שקולה להשפעת החירות או היושר או השלום של מורשת ישראל - כלומר השפעת הצדק, אם בכלל, על תוצאות השיפוט לפי חוק יסודות המשפט הינה לכל היותר אחוזים בודדים.

 

[9x9]

במשפט הפלילי אתה צודק, אבל...

בהליכים האזרחיים רוב הפסיקות הן לא רק על פי החוק ולכל היותר בעקיפין על פי החוק
כאשר לשופט יש מרחב ענק של פרשנות החוק.
גם בחלק השני של תגובתך יש בעיה. שהרי אין זה משנה אם הפסיקה מסתמכת על החרות או על היושר או על השלום או על מורשת ישראל ולאו דווקא על הצדק, שהרי כולם יחד הם לא החוק ולכן אין זה משנה על איזה מרכיב מתוכם יסתמך בית המשפט, ואתה הרי אמרת שבית המשפט אמון רק על החוק.