FIN - part 1

[vampire1]

FIN - part 1

אממממ ציפיתי ליותר ... אני לא מבין ממתי זינה שואלת את גבריאל מה לעשות, תמיד זינה יודעת מה לעשות. בנתיים זהו עד שאני אבין את הפרק יותר טוב.

 

[*זינה*]

אני אהבתי את הפרק

היה נחמד... את הקטע של ה"קרקס", (שבטח כמעט כולם פה לא סבלו) אהבתי מאד. היה מגניב. מה קרה, לא הגיע הזמן שזינה תתייעץ קצת עם גבריאל? (וכל מי שראה את FIN 2, אל תצלבו אותי בבקשה. אין לי מושג מה הולך שם) עובדה שהתכנית שלה עבדה יפה. עוד משהו... כל הפרק לא הרגשתי שזה הולך לקרות, אבל ברגע שזינה לקחה את הידיים של גבריאל (לקראת הסוף) כדיי ללמד אותה את הפינץ´, כבר עלו לי דמעות בעיניים. וכשהיא אמרה לה שזו הדרך בה היא הייתה רוצה לבלות את שלושים השניות האחרונות לחייה, אם היו לה שלושים שניות בלבד, אז כבר ממש בכיתי...

אני אפילו לא יודעת למה. זה ריגש אותי, זה הזכיר לי את החברה הכי טובה שלי. שמאד מתאים לה להגיד דבר כזה.

 

[ברודי]

היה פרק גדול!!!

הקטע עם הקרקס אהבתי לחלוטין היה כזה חמווד ועשו את זה בצורה מעולה שחבל על הזמן, שמתם לב לסימבוליות של הקטע, מצד אחד היא גרמה לשריפה שהרגה 40,000 איש עכשיו היא באה לכבות אותה. ואיך רואים שזה הפרק האחרון, זינה מלמדת את גבריאל כל מה שהיא יודעת זה היה מוזר פתאום היא שואלת אותה מה עכשיו. הייתי בטוחה שגבריאל יודעת את הצביטה, מעניין... אבל כל הקטע של ה- 40,000 זה מספר עצום בשביל שריפה.. (זינה משתכרת לבושה כמו מה שזה לא יהיה- משעשע!)

 

[זוהר פ]

היא שואלת את גבריאל ...

כדי לראות שהיא גם מבינה את כל מה שזינה לימדה אותה. שתראה שבנוסף על הכישורים והידע יש לה גם את האסטרטגיה של זינה.

 

[gabrielle]

מה רע?

אחרי שש שנים שנים שהן ביחד הגיע הזמן שזינה תתיחס לגבריאל יותר מאחת שעושה את החלק " הרגשי " תמיד... יאללה נמאס.. גבי התבגרה והשתנתה ומגיע לה , לא פחות מלזינה לעלות רעיונות לפתירת ה" משימה " שהן נכנסו אליה...

 

[*זינה*]

חשבתי על עוד משהו...

לגביי החלק שזינה שואלת את גבריאל מה היא הייתה עושה, ואומרת לה להדריך אותה (בהתחלה, כשהן מגיעות להיגוצ´י) אולי זה היה מהסיבה שאם זינה הייתה נותנת את הפיתרון, אולי היו מזהים אותה כ"זינה הנסיכה הלוחמת" הרעה, ותוקפים אותה מיד. ככה לפחות היא הרוויחה את הזמן לעשות משהו כדיי לעזור להם. |אולי|

 

[shiri_b]

לא חושבת.....|ספוליר| לפרק הבא

אני חושבת שהיא פשוט מכינה את גבריאל לזה שהיא לא תהיה יותר.....נותנת לה לסמוך על השיקול דעת שלה והיא רוצה לדעת שהיא אימנה אותה מספיק טוב ושהיא תסדר בלעדייה..... היא פשוט נותנת לה לקחת שליטה......כי היא לא תהיה שם לקחת אותה יותר.

 

[Dafi the Mighty]

לא אהבתי את הפרק.

היה חסר בו משהו. כל הפרק הייתה לי תחושה כזאת בבטן שזה לא זה, ומעולם לא הייתה לי את ההרגשה הזאת אחרי פרק או במשך פרק. הרגשה אדישה כזאת- שגם לא נהניתי וגם לא התעצבנתי. האמת היא שאישית לי היה אפילו קצת משעמם. זינה הרעה לא הייתה בעיניי כזאת מגניבה כמו תמיד (רק בקטעים של הקרבות) אלא לא יודעת מה. אבל עדיין היו לה קטעים טובים... "Oh, no, I´m just a girl in search of a really good sword." "Ooh, gimme, gimme." מעולהה!!! האקימי הזאת, מהרגע הראשון שראיתי אותה היא עצבנה אותי. שהיא מחליטה שזינה תיקח אותה, שזינה תלמד אותה. ממש לא ראיתי משהו יפה בין השתיים האלה.

וזה מאד מוזר שמישהי מסוגלת לשבור לזינה הרעה את הלב- היה לזינה בכלל לב בתקופה הזאת? שאלה מעניינת מה היה קורה אם גבריאל הייתה פוגשת את הזינה הרעה (בלי לקחת בחשבון את הפגישה הלא ידידותית במיוחד שלהן בארמגדון). לעומת זינה ואקימי, זינה וגבריאל היו ממש חמודות. הקנאה של גבריאל בזה שזינה לא לימדה אותה איך לעשות את הפינץ´ אחרי שנים שהן מטיילות יחד ואת אקימי היא לימדה תוך כמה שבועות. לא ממש הבנתי למה זינה שואלת את גבריאל. כן, ברור שגבריאל התבגרה וכל זה, אבל- מה?! וגבריאל הראתה שהיא יודעת לעשות סלטות! פששש, איזו סלטה ארוכה, ממש כמו זינה, כולי גאווה.

הן היו כאלה חמודות עם כל הקפיצות הקטנות (ארוכות) שלהן, והופ לשם, הופ לסולם, הופ עם הסולם להגיע לשם, שיתוף פעולה יוצא מהכלל. רק מוזר שהאנשים הרעים ברחו מהמים. מה כל כך מפחיד בזה? לא אהבתי את זינה עם שיער קצר! ממש ממש לא. וזאת לא הייתה אשמתה!

א. היא הייתה שיכורה. ב. הם התקיפו אותה והיא ניסתה להתעלם. רק אחרי שהם העיפו את הכד ממנה והאפר של אקימי התפזר ואז זינה התעצבנה- אז היא גם לא התכוונה לשרוף את *כל* הכפר, אפילו בתור זינה רעה, פשוט לא היה אכפת לה כל כך. ועכשיו זאת אשמתה ש-40 אלף אנשים נהרגו והנשמות שלהם מוחזקים ע"י איך שלא קוראים לו- נו באמת. זינה מרגישה אשמה על כך, מן הסתם.

בוריאס היה חמוד להפליא- ואני לא מהמעריצים שלו. והבגדים העבים האלה שהוא וזינה לבשו, וואו, זינה הייתה כל כך יפה (כרגיל), וואו.

השיחה של זינה וגבריאל בסוף, לא גרמה לי לדמעות. אבל זה היה נורא חמוד. הדמעות שהיו לזינה בעיניים כשהיא יודעת כבר שהיא צריכה להקריב את עצמה וגבריאל שלא מבינה מה עובר עליה, למה בדיוק עכשיו היא רוצה ללמד אותה את הפינץ´. אין- הסצנות איתן היו הסצנות היחידות שנהניתי בהן בפרק ואת סצנות הקרב של זינה הרעה, כמובן. גם את המוזיקה לא אהבתי- לא אוהבת מוזיקה בסגנון הזה. ובקיצור, מאד לא נהניתי מהפרק ואני חוששת שזה רק ילך ויחמיר. מה לעשות, ככה נראה לי. אבל נקווה לטוב ונשמור לאופטימיות.

 

[shiri_b]

אני ממש לא מבינה

מה זינה רוצה מעצמה?? היא אחראית עכשיו על הרוח?? זאת לא אשמתה שהיא שינתה כיוון..... היא בכלל לא נלחמה הפ התקיפו אותה, היא הגנה על עצמה. אין לה שום סיבה להרגיש כל כך אשמה. ואני במקום גבריאל....כבר די הייתי מבינה, זינה מלמדת אותה את הפינץ´ זינה נותנת לה שליטה.....אומרת שאם היו לה 30 שניות ואז שהיא תמיד תאהב אותה......זה כבר די מובן. לא אהבתי את האקימי הזאת גם.....לא יודעת עיצבנה אותי.

 

[*זינה*]

וואו...

אני לא יודעת לגביי האקימי הזאת. היא... מוזרה. היא גרמה לי לקנא, בשביל גבריאל, או לא יודעת למה!! זה פשוט לא פייר. זה היה כזה עצוב שהאפר של אקימי התפזר וזינה ניסתה לתפוס את זה ושמעו אותה אומרת "אקימי..."

דפי - כמה מוזר לשמוע ממך שאת אוהבת את הסצינות בין זינה לגבריאל!! וזה דבר טוב!!

האמת הסצינות ביניהן באמת היו הסצינות שהכי אהבתי בפרק. עכשיו, אני לא יודעת מה איתכם, אבל זינה עם השיער הקצר הפרוע הזה הזכירה לי קצת את לוסי ב"ספיידרמן"...

 

[THEchosen1]

מה אני חוזבת על הפרק FIN1

אני מכירה את השחקנית שמשחקת את אקימי , מסדרה אחרת , אז קצת קשה לי לא לאהוב אותה אבל כל הקטע שהיא רצתה להיות התלמידה של זינה לפני גבריאל, זה קצת הרס את היחודיות שבמערכת היחסים בין גבריאל וזינה , זה כאילו לזינה היו רגשי אשם על זה שהיא לא הצילה את אקימי או עזרה לה אז היא הרגישה שעם גבריאל היא חייבת להצליח או משהו כזה.. ואני הייתי רוצה לחשוב שנוצר קשר במודע או תת מודע בין זינה וגבריאל איך שהן נפגשו , קשר שיש רק להן , אז לא אהבתי את הקטע עם אקימי ... גם אני אהבתי את הסצנות בין זינה וגבריאל ( האמת ציפיתי לפלאשבקים - תיארתי לעצמי שיהיו , אולי בגלל זה היו הרבה פלאשבקים בפרקים האחרונים ) .. וכן גם לי זלגה דמעה כשזינה לימדה את גבריאל את הפינץ´ ... המוזיקה ששמו הייתה מוזיקה של סוף של ייאוש , עצובה.. כאילו הם מנסים לרמוז מה הולך לקרות ( גם בסצנה של זינה וגבי ) , אני לא מבינה איך גבריאל לא הבינה את זינה , היא קוראת את המחשבות שלה ( בפרק "to halicon and back" - שזינה רוצה להסגיר את עצמה לבלרופון ) אבל היא פתאום משום מה לא הצליחה להבין אותה... קצת מוזר לא ?

 

[Niff74]

FIN - part I - דבר ה../images/Emo54.gif - חלק א´

" תמיד ידעתי שיבוא היום שבו צריך להיפרד אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום אז מה הפלא שאני קצת דואג " (אריק איינשטיין, "עוף גוזל") <אנחה עמוקה> ככה זה. לכל דבר יש סוף. היה ברור שגם הסדרה תגמר מתישהו, אבל איכשהו, ולמרות שידענו שזו העונה האחרונה, שאנחנו מתקרבים לפרק האחרון, זה עדיין לא ממש נקלט. בפרומו כבר התחלתי לנוע על הכסא באי נוחות... דקה וחצי לתוך הטיזר קלטתי סופסוף. זה הגיע. 1. עוד לפני שהפרק התחיל ברור שהוא יהיה אפי. מספיק לראות מי יצר אותו... רוב טאפרט (יחד עם R.J Stewart) אחראי על התסריט - בין הפרקים שרוב כתב נמצאים - Sins of the Past, Destiny, Debt I&II, Adventures in the sin trade I&II, motherhood ועכשיו שני ה-FINים. רוב ביים עד לפרק זה רק שני פרקים - Destiny ו-Paradise found. כך שמספיק להתרשם מהנתונים היבשים האלה בכדי להבין שהפרקים האלה יספקו עוד הצצה משמעותית לחיי העבר של הנסיכה הלוחמת, ויעמידו במבחן את מערכת היחסים שלה ושל גבריאל, בפעם האחרונה (פרק אחרון, להזכירכם). רוב מביים עם המון אנרגיה, כמו שרק מי שחלם ויצר את הסדרה וחי אותה ואיתה 6 שנים יכול. ויזואלית, הבימוי שלו מאוד עשיר, הוא מאוד אוהב סצינות מעבר ומוטיבים חוזרים (כמו הדם והצבע ב-Paradise found) ונהנה לעשות שימוש מאוד דרמטי במצלמה (כמו הסצינה המדהימה מ-Destiny, בה המצלמה מסתובבת סביב קיסר היורד מהספינה ומסתובב סביב זינה, בוגד בה ומצמיד את הסכין לצווארה). והפרק הזה הלך בדרכם של קודמיו. 2. ההתחלה כל כך רגועה ופסטורלית - כמה פעמים ראינו את זינה וגבי ישנות לצד המדורה, גבי מסתכלת אל הכוכבים ופולטת כמה משפטים פילוסופיים, זינה בד"כ מחייכת בביטול או עונה בבדיחות הדעת. לא הפעם. אפילו גבריאל מופתעת מכך. לזינה נמאס כבר מהאקשן, היא רוצה מנוחה. שמענו את זה כבר ב-Old Ares had a farm, אבל הפעם זה נשמע רציני. ואז, כרגיל, משהו חייב להשתבש. מישהו אורב להן בשיחים. 3. כאן שוב מוטיב שחוזר הרבה בסדרה. זר שעשה דרך ארוכה בכדי למצוא את זינה, ומחזיר אותה דרך ארוכה לעבר, שם היא צריכה להתמודד, *שוב*, עם הסטוריה עקובה מדם, בניסיון האינסופי, כך זה נראה, לגאול את נשמתה. זה כמעט שידור חוזר של ההתחלה של "the Debt". 4. האיש מספר שהוא נשלח מטעם אקמי, הבעת הפנים של זינה משתנה, כאילו ראתה רוח (...) ואנחנו נשאבים אל תוך הסיפור שלו. שני נזירים מגיעים לבקתה, שם שלוש בחורות מטפלות בהן. הנזיר ששכח את שבועתו משלם על כך בחייו, כשאיזשהו שד נוראי עושה את דרכו במהירות מדהימה דרך היער, אל תוך הבקתה, ופשוט שואב את ישותו פנימה - סצינה שמועתקת לחלוטין מסרטי "Evil Dead" - הומאז´ לחבר טוב ושותף ליצירת הסדרה, הבמאי סאם ראיימי. קנג´י שלנו, מבוהל עד מוות, מגלה שמדובר ב"שליט הארץ האפלה", שאוסף כוחות להתקפה על העיר היגוצ´י, ומתבקש ע"י אקמי לעשות את דרכו אל המערב, ולהביא איתו את הנסיכה הלוחמת, היחידה שתוכל לעצור בעדו מלשעבד את נשמות תושבי העיר. 5. זינה וגבריאל עושות את דרכן בספינה, עם הנזיר, ליפן. זו סצינה הפוכה למה שהורגלנו בסדרה - גבריאל מתאמנת בחרב, זינה יושבת בצד וחושבת, פניה שלווים מאוד. שוב עולה בי המחשבה איזו דרך ארוכה השתיים האלה עשו ואיך הן הולכות ומחליפות ביניהן תפקידים. (ואף מילה על השמשיות המוזרות והביקיני של זינה...) הנזיר מוצא את העיתוי המושלם להשליך לגבריאל פרט אינפורמציה שיוציא אותה לחלוטין מריכוז - אקמי היא בעצם רוח. כאן מתחילה זינה לספר את סיפורה. 6. שוב אנחנו חוזרים לזינה הרעה עם בוריאס, התקדמנו קצת בזמן וכאן ברור שהיא מעליו. הם עושים את דרכם לשחרר בחורה צעירה מעבדות, בכדי לזכות בכופר שישלם אביה העשיר. שמה של הצעירה - אקמי. הנערה מזהה את זינה בלי להסתכל עליה, ובשקט נפשי ובטחון מפליאים בחוצפתם, מציינת שהיא יודעת שזינה "תאהב אותה בקרוב מאוד". זו הצהרה שחצנית משהו שמאוד משעשעת את בוריאס ("Xena loves no one"). את זינה קצת פחות. הבחורה הצעירה ממשיכה לדבר. נראה שאין גבול לחוצפה. זינה תהיה המורה שלה, ותלמד אותה את כל מה שהיא יודעת. אחרי קרב של מספר דקות בשל סירובו המאוד לא חכם של בעליה של אקמי לקבל תמורתה 50 מטבעות זהב, שמסתיים כמובן במותו ומות אנשיו, אקמי, בוריאס וזינה עושים את דרכם בספינה, לכיוון אביה של אקמי. 7. שיעור ראשון של זינה לאקמי - "Trust no one". כן, זינה המציאה גם את ה-X-Files. 8. בוריאס נשאר מאחור. אקמי מובילה את זינה ביער לבית אביה. בדרך, זינה מנסה ללמד את אקמי להקשיב. אקמי מציינת שזינה יודעת להקשיב היטב ל"קאמי" - כוחות הטבע, מה שמעיד על יכולת להגיע לשלווה עמוקה. זינה מתקנת אותה. כשהיא מקשיבה, כולה דרוכה. היא במלחמה. אקמי מתעקשת - יום אחד גם זינה תמצא שלווה ושלום. היא מנצלת את הרגע בשביל לתת לזינה קלף עליו כתבה שיר לזינה. שיר אהבה. “Yesterday-- the moon took lodging on my sleeve. Today--I have hope for even the brokenhearted stars". גבריאל מתרשמת מהשיר. היא מציינת שכנראה שאקמי באמת אהבה את זינה. זינה כרגיל לא מכבירה במילים, אבל כשהיא כבר מדברת, היא תמיד מפתיעה - "האמת היא, גבריאל, שהיא שברה את ליבי". 9. מסתבר שהבחורה הצעירה מלאת הפתעות. ובטחון עצמי. במקום להוביל את זינה לבית אביה, היא גררה אותה לכיוון השני לבקר את סבה המת. זינה לא ממש מעריכה את התקשורת עם המתים בשלב זה, אבל אקמי מספרת לה שהסב מרוצה למדי מהמורה של נכדתו, רק מציין שהחרב שלה ממש לא משהו... חרב אמיתית היא "קטאנה" בלבד. רק מה, לנשים אסור לאחוז בה בארץ הזו. זו כמובן סיבה מספקת בשביל זינה להחליט שמה שלא יהיה, היא חייבת להשיג לעצמה חרב כזו. מסתבר שהבחורה הצעירה מתמרנת את הנסיכה הלוחמת יפה מאוד לצרכיה. במקדש בו נמצאת החרב בה עסקינן, ישנה התנגדות מסויימת לכך שהחרב תלקח, ועוד ע"י אשה... וזרה... אבל זינה כמובן שלא מוותרת, ולאחר שהצליחה להמם את כל מתנגדיה באגרופיה (החרב המקורית שלה נשברה מהר מאוד בהתקלות עם אחת הקטאנות), נוטלת את הקטאנה המיוחדת והשתיים ממשיכות בדרכן. 10. בדרך לבית האב, זינה מנסה לצנן את התלהבותה של אקמי, כשהיא מודיעה לה שברגע שתזכה בכופר המיוחל, דרכיהן יפרדו. אקמי, בחוצפה ושקט נפשי אופייניים, עושה לזינה פסיכואנליזה מהירה - "למרות שליטתך הבלתי מעורערת בלחימה, כשזה מגיע לאהבה, את נותרת ללא מילים." ובכל זאת, היא ממשיכה, האהבה של זינה מתבטאת במעשיה. העובדה שהצילה ממוות את תלמידתה מוכיחה מעל לכל את אהבתה. וכדי להמשיך ולהוכיח את טענתה, אקמי מבקשת מזינה שתלמד אותה את הפינץ´. זינה מסכימה. גבריאל לא יכולה שלא להתערב - "את מכירה אותה כמה שבועות וכבר לימדת אותה? בכל השנים שאנחנו יחד, מעולם לא-" הדיון נדחה לבינתיים בשל הגעתה של הספינה להיגוצ´י, שנמצאת תחת מצור ומותקפת ע"י כדורי אש. העיר כולה עולה בלהבות. 11. זינה: "גבריאל, אני חייבת לרדת לחוף". גבריאל: "אני איתך". זינה: (בחיוך) "ידעתי שתגידי את זה". עוד סימן יפה לשינוי שחל בשתיים. כשצריך להלחם, ברור לגמרי ששתיהן יעשו זאת יחד. זינה כבר לא מנסה להניא את גבריאל מלהצטרף אליה. היא סומכת עליה לגמרי. את האמון המלא שיש לזינה בגבריאל אנחנו רואים בסצינה הבאה, בה לראשונה במהלך הסדרה (למיטב זכרוני) זינה שואלת את גבריאל "מה את היית עושה?" שוב, אחד הסימנים המרובים השזורים בפרק הזה - גבריאל השלימה מעגל. היא כבר לא תלמידה. היא וזינה שתיהן שוות. יש לה מספיק חוכמת חיים וניסיון בשביל להיות זו שמקבלת את ההחלטות. מלאכתה של זינה כמעט והושלמה. גבריאל יודעת הכל. כלומר, כמעט הכל.

 

[Niff74]

FIN - part I - דבר ה../images/Emo54.gif - חלק ב´

12. כאן באה סצינה שנראית כאילו נלקחה מה"קרקס המעופף". המטרה של גבריאל היא להגיע למגדל המים בכדי לכבות את העיר העולה בלהבות. לשם כך היא וזינה- א. מתנדנדות אל הסככה. ב. מזנקות ממנה כטרמפולינה אל הגג. ג. רצות לבניין אחר. ד. מפילות סולם. ה. מזנקות לבניין שלישי. ו. זינה מסתובבת סביב מתח, כדי לקבל תנופה, גבריאל הולכת על חבל מתוח, בדרכן לסולם. ז. הן מתגלגלות עם הסולם אל מגדל המים. במחשבה שניה, אולי כדאי שזינה תמשיך לקבל את ההחלטות... אם כי היתה כאן הפגנת לוליינות מרשימה. לא ידעתי שגבריאל מסוגלת לבצע סלטות בצורה שכזו. הסצינה, אגב, הזכירה לי את קרב הסולמות המדהים עם קליסטו בפרק העונה הראשונה, הנושא את שמה. בכל מקרה, התוכנית צלחה, והמים כיבו את כ-ל האש שאחזה בבתים. הכפר ניצל. 13. גבריאל לא שכחה עדיין את סיפור הפינץ´... זינה ממשיכה לספר... היא ואקמי מגיעות סופסוף לבית האב, רק כדי שאקמי תזנק לעברו ותשים עליו את הפינץ´, להפתעתה הרבה של זינה. היא הורגת אותו ללא כל רחמים, כנקמה על מותם של כל בני משפחתה, שנגרם על-ידו. זינה נראית מזועזעת מהסצינה המשפחתית החמימה הזו, אך מתעשתת מהר מאוד, כשהיא קולטת שכנראה לא תזכה בדבר עבורו עשתה את הדרך הארוכה עד לשם - "!?Where´s my money". ואם כל זה לא הספיק, לאקמי יש בקשה אחרונה ממנה - היא רוצה שזינה תערוף את ראשה, כדי להציל את כבודה לאחר שרצחה את אביה, ותטמין את אפרה במקדש המשפחה, בעיר היגוצ´י. זינה כמובן לא מוכנה לשמוע מכך, אבל אקמי לא מותירה לה ברירה, כשהיא נופלת על חרבה. זינה חייבת להיענות לבקשתה. ברקע פלאשבקים ממעט הזמן שהשתיים בילו יחד. דם נמהל במי השלג. זינה זועקת. 14. זו אולי הזדמנות טובה לעשות אתנחתא קלה ולהשוות בין הדמויות של אקמי ושל גבריאל. שתיהן היו צעירות כשהכירו את זינה. שתיהן הוקסמו ממנה (שלא לומר, התאהבו בה) והתעקשו להצטרף אליה וללמוד ממנה כל מה שהיא יודעת. אך ישנם בכל זאת כמה הבדלים משמעותיים. א. אקמי פחות או יותר הודיעה לזינה שהיא מצטרפת אליה. גבריאל ביקשה, התתחננה, התעקשה... אבל לא מתוך יומרנות. ב. גבריאל, בתחילת דרכה לפחות, שתתה בצמא כל דבר שהיה לזינה לומר לה, בניגוד לאקמי, שהרשתה לעצמה לא מעט כבר בהתחלה, כולל ביקורת על המאסטר. ג. אקמי ניצלה את זינה מספר פעמים. לראשונה, את התחרותיות והסקרנות שלה, כששכנעה אותה ללכת ולזכות בקטאנה. בהמשך, את רגשות האהבה שלה, כשדרשה ממנה ללמד אותה את הפינץ´, ובסיום הכל כך בוטה, שוב את רגש האהבה והצדק של זינה, כשביקשה ממנה בקשה אחרונה וכל כך נוראית - לערוף את ראשה. גם גבריאל הפעילה לא מעט פעמים סחיטה רגשית על זינה, אבל זה מעולם לא היה לטובתה האישית. גם במספר הפעמים (המועט) בהן בגדה בה, היא עשתה זאת מתוך רצון למנוע ממנה לרצוח (וכך להניא אותה מדרך ההרג), ובהמשך מתוך רגש אמהי שקרא לה להגן על בתה (ואני לא מצדיקה את שתי הבחירות האלה שלה, רק מסבירה). כל מי שתהה בתחילת הסדרה, מה גרם לזינה להיות כל כך קשה עם הנערה הצעירה שרק רצתה להתלוות אליה, ומדוע לקח לה כל כך הרבה זמן להקשר ולהפתח אליה, קיבל את התשובה שלו. הבחורה הקודמת שרצתה להצטרף לזינה בכדי ללמוד ממנה, ניצלה את אמונה ואהבתה, ובסופו של דבר שברה את ליבה. אי אפשר להאשים אותה. 15. אנחנו, הצופים, וגם זינה וגבריאל, עדיין מאושרים מהעובדה שהעיר ניצלה, אבל להארוקאטה זה לא מספיק. "הורג הרוחות" טוען שבפעם הקודמת שזינה היתה בעיר, היא היתה אחראית להרג כל תושביה. ושהצלת העיר מכלייה הפעם לא מספיקה בכדי לכפר על כך. אנחנו חוזרים לעבר. זינה, שיכורה, עם שיער גזוז ובגדים בלויים, איפור כבד שמזכיר תיאטרון קבוקי וגבות מצויירות, עושה את דרכה עם כד האפר של אקמי לעבר מקדש המשפחה, בכדי לכבד את בקשתה האחרונה. אך תושבי העיר שמעו על כך והם חעשו הכל כדי למנוע ממנה לטמא את המקום עם אפרה של זו שרצחה את אביה. במהלך המאבק עם המקומיים, הכד נופל והאפר מתפזר ברוח. זינה זועקת את שמה של אקמי ובזעמה נושפת מהאלכוהול על אחד הלפידים וגורמת לדליקה בכל הכפר. בדיעבד מסתבר שהרוח הפיצה את האש לכל עבר, וכל תושבי הכפר, 40,000 איש, נהרגו. זו הפתעה מאוד לא נעימה בשביל זינה. יודושי, אביה המת של אקמי, היה כל כך מרושע, שאפילו לשערי השאול נאסרה עליו הכניסה. הוא הפך ללורד יודושי - "זולל הנשמות", כשכל 40,000 הנשמות של תושבי העיר המתים כלואות בתוכו והוא ניזון מכוחן. זינה מזועזעת לגמרי מהגילוי הנורא הזה. גבריאל מנסה לשכנע אותה שזו אינה אשמתה. שמדובר בתאונה איומה. אבל היא לא מוכנה לשמוע. היא מחליטה לתקן את העוול שנעשה.

 

[Niff74]

FIN - part I - דבר ה../images/Emo54.gif - חלק ג´

16. כאן, שוב מוטיב שחוזר בסדרה - העבר של זינה שב ורודף אותה, ולא משנה כמה טוב תעשה, תמיד יבוא מישהו/משהו שיזכיר לה את עוונותיה מהעבר ויגרום לה להתייסר. ולרצות לתקן משהו, לכסות על הנזק. גם כאן, אחרי כמעט 50 שנה, אותו סיפור. אבל האם היא באמת אשמה? בדרך כלל בכפרים האלה שרואים כמעט בכל פרק יש אולי 200-100 אנשים. כאן יש 40,000. זה לא כל כך הגיוני שמדובר בכל כך הרבה אנשים, ועוד יותר לא הגיוני שכו-לם מתו בדלקה, שנגרמה מנשיפה אחת של אש שהרוח ליבתה, ועוד כששלג יורד מסביב. אבל כנראה שרוב ושות´ רצו לזעזע עם המספר הזה, ולנסות לגרום לקורבן שזינה מחליטה שהיא חייבת להקריב להיות שווה ערך. ל-1500 אנשים זה לא היה מספיק. 40,000? זה כבר סיפור אחר. 17. זינה מלמדת את גבריאל להקשיב. רק עכשיו? אחרי כל כך הרבה שנים? גבריאל שומעת מלחמה. שוב עולה מייד ההבדל בינה לבין אקמי, ומצד שני הדרך הארוכה שעשתה מתחילת הסדרה. אקמי שמעה את הטבע. זינה הצעירה שמעה קולות מלחמה. עכשיו גם גבריאל שומעת מלחמה. המהפך כמעט והושלם. הלוחמת מוכנה. 18. גבריאל הולכת להזהיר את הלוחמים מפני הצבאות המתקרבים. בהיעדרה, *ותזכרו את זה, זה חשוב*, "הורג הרוחות" מסביר מדוע אינו מסוגל להרוג את יודושי. *רק רוח תוכל להרוג אותו*. את המשפט הזה, שנאמר לזינה, ניתן לפרש רק בדרך אחת. הארוקאטה אומר לזינה שיש רק דרך אחת להציל את נשמות 40,000 האנשים. ושהוא לא הולך לעשות את זה. פניה של זינה קודרות. ברגע זה היא קיבלה את ההחלטה. 19. גבריאל נכנסת לחדר ומפריעה לזינה שבדיוק משוחחת עם אקמי. זו הסצינה היפה והחזקה ביותר בפרק. אולי בסדרה כולה. גבריאל תוהה מדוע זינה לא מוכנה לקרב, היא מסתכלת על זינה, תמיהה בעיניה. זינה נוטלת את ידה ושמה אותה על צווארה, להרגיש את הדופק. גבריאל מבינה שהיא מלמדת אותה את הפינץ´. לא עכשיו. משהו כאן לא בסדר. גבריאל מרגישה את זה, היא מתחילה לפחד. רואים את האימה בעיניה, אבל היא לא רוצה להאמין. היא לא מסוגלת להאמין. לכן היא לא מעוניינת ללמוד אותו כרגע. זינה מתעקשת - "עכשיו יותר מתמיד, אני רוצה שתדעי. בבקשה". עיניה מלאות דמעות. גם גבריאל כבר כמעט שמתייפחת - "למה את עושה את זה?" זינה עונה לה כמעט בשלווה, עיניה מביעות אהבה מוחלטת "אם היו לי רק 30 שניות לחיות, כך בדיוק הייתי רוצה לחיות אותן - כשאני מביטה בעינייך". גבריאל לא יכולה יותר. מרוב פחד היא לא מסוגלת לחשוב, להבין את מה שכל כך ברור ברגע הזה. "תפסיקי, תפסיקי כבר". אבל זינה כבר החליטה, והיא רגועה לחלוטין "תמיד תזכרי, אני אוהבת אותך". גבריאל בכזו הדחקה, שהיא פשוט האדם הכי clueless בעולם כרגע "למה את מלמדת אותי את זה עכשיו? אני לא מבינה". וזינה בשלה "אין מה להבין. רק רציתי שתדעי כל מה שאני יודעת. קדימה. יש לנו קרב לנצח". 20. זו אחת מסצינות הפרידה קורעות הלב החזקות ביותר שראיתי אי פעם. הפרידה כאן היא חד צדדית. הלוחמת הותיקה קיבלה החלטה והיא שלמה איתה. אין מקום לויכוחים. היא לא טורחת לעדכן את הלוחמת הצעירה בהחלטה הזו, או להתייעץ בה. ובדבר האחרון שהיא עכשיו מעבירה לה, המיומנות הזו שכל כך מזוהה איתה, אותה היא שמרה לסוף, ברגע הקטן הזה היא מכניסה את כל האהבה שלה לגבריאל, כשהיא מרגישה שהמלאכה שלה הושלמה. היא העבירה את כל הידע שלה הלאה, ובכך השלימה את יעודה. אותי, אישית, זה ממש קומם. עד כמה שהתרגשתי, כעסתי עליה כאן, *מאוד*, וכמעט ששנאתי אותה. על ההחלטה הטפשית הזו שהיא מקבלת, על העובדה שהיא לא מסוגלת להבין שהיא לא יכולה לכפר על העבר - והיא גם *לא צריכה*. ההווה והעתיד מדברים מספיק לטובתה. שהיא לא יכולה לעשות את זה לגבריאל, היא לא יכולה לעשות את זה *לנו*. לא ככה. ומצד שני, גבריאל, כל כך חכמה, כל כך מנוסה, אבל את הדבר הברור ביותר היא לא מסוגלת לראות. ההתנהגות הזו של זינה בהחלט אינה אופיינית וזה מלחיץ אותה. עמוק בליבה היא מבינה בדיוק במה מדובר אבל היא כל כך מבועתת מעצם המחשבה עד שהיא אינה מסוגלת להתמודד איתה, ולכן מדחיקה אותה לחלוטין ממוחה. ובכל זאת, האימה ניבטת מעיניה. יש המון רוך במבט שלה, בתנועות שלה, אבל גם המון סבל. בסצינה הזו, *אנחנו* גבריאל. גם אנחנו יודעים שהבלתי נמנע הולך לקרות. בניגוד לגבריאל, אנחנו *כן* שמענו מה ש"הורג הרוחות" אמר לזינה. אבל זה לא משנה את העובדה, שבדיוק כמוה, גם אנחנו לא רוצים להפרד, ופוחדים פחד מוות ממה שיבוא. השלווה הזו אינה במקום. הטון הזה לא במקום. ולמרות הידיעה שמשהו נורא הולך לקרות, אנחנו לא מוכנים לקבל את זה. 21. גבריאל וקנג´י מתרחקים. זינה נשארת מאחור. מביטה בהם. המצלמה מתרחקת, ברקע - המוזיקה המצמררת מהטרילוגיה ומהפרק הראשון.

 

[gabrielle]

מדהים ניפ..

קשה לי להאמין שאני בוכה מביקורת.. או שפשוט קשה לי להשלים עם מה שהולך לקרות היום...

 

[*neta*]

FIN I

איזה יופי הן מדברות על הקוסמוס האינסופי על העתיד הרחוק וזינה מחליטה שמספיק להן עם יוון ושהן צריכות ללכת ל"ארץ הפרעות" בדיוק מגיע יפני עם סיפור חביב ולוקח אותן לשם ומספר על אקימי. אגב על מה היא ניגנה שם? הכניסה/התפרצות של יודושי לבית תה הזה, הומאז´ ל"צבא האפילה" (יצא טוב), ובכלל יודושי הזה "שמו הולך לפניו" למרות שבמקרה שלנו זה הפרצוף שלו.. זינה הרעה. העונה הזאת החליטו לספק לנו כמות לא קטנה של זינה הרעה.. רק שפה היא הייתה טיפה שונה, מה זה הקשר המיוחד הזה עם אקימי ומה לעזאזל היה לה בשיער?? הזכיר לי מאוד את הקניבלים ב"The Abyss" הן מגיעות לכפר כלשהו (הבית הראשון שם-שתי טיפות מים למסבאה מ"You Are There").אקימי הטעתה אותה, זינה הרעה הייתה הורגת אותה בלי לחשוב בלי להקשיב,ולמה להתעניין במישהו שאת עומדת לקחת כופר עליו וללכת.. זינה שומעת שיש חרב חזקה, והחמדנית והרודפת כוח מחליטה להשיג אותה,אקימי מזהירה אותה שפה לנשים אסור כזאת חרב, אך כשזינה רוצה משהו..היא מקבלת. אקימי מביאה אותה לשם וזינה שולפת חרב והיפני הזקן לא מתקשה לשבור אותה, עכשיו היא מתעצבנת טיפה ומתלהבת מעוצמתה של החרב, היא נלחמת ביפנים, אגרוף לכל אחד,חוץ מאחד מגדול שהיו צריכים משהו כמו ארבעה אגרופים,זינה אפילו הסתכלה על היד שלה כאילו שהיא התקלקלה.. סצינת הלחימה בעיר,שאת שמה אפשר לבטא בבכמה דרכים שונות, עם המגדל מים והקרקס המעופף (אגב היא צולמה אחרונה..) הייתה תמוהה קצת (כמו למה אנשים בורחים ממים ולא היו ממש הרבה מים אבל האש נעלמה בבת אחת פתאום..) אבל סך הכל טובה.וזינה, כמובן,נותנת לגבריאל להחליט על התוכנית. אקימי, אחרי ששמה על אבא שלה את הפינץ´ ושהוא מת, לא היה לו דם מהאף, מוזר.. יודושי הוא אבא של אקימי, דיי צפוי, אבל אם הוא זולל/שודד הרוחות אז למה הוא לא לקח גם את של אקימי?? זינה מחליטה ללמד את גבריאל לשים את הפינץ´, ושמה אותו עליה, ואז במלחמה היא מחליטה ללכת לבדדדדדדדד, אחרי שהיא שמה עליה את הפינץ´, מדברת עם גבריאל על מוות וגבריאל נותנת לה ללכת לבד!? וחוצמזה ממתי גבריאל מקשיבה לזינה? התלבושות של זינה וגבריאל לקרב, גבריאל לובשת 400% יותר ממה שהיא לובשת בדרך כלל וזינה-400% פחות! אנחנו יוצאים למלחמה לא להשתזף! איפה השריון?? לדעתי היו הרבה רמזים מטרימים בפרק לגבי הסוף של הסדרה, (אולי

) המשפט הראשון של זינה בפרק היום,מה נעשה בעתיד..פתאום הן מדברות על העתיד הרחוק.. זינה נותנת לגבריאל להחליט ופועלת לפי התוכנית שלה. הורג הרוחות הזה, למה הוא מתכוון שהוא אומר שהוא לא יכול להרוג את יודושי כי הוא בן-תמותהושרק רוח חזקה תצליח להרוג אותו?? מה הוא מכניס לזינה רעיונות לראש.. זינה מלמדת את גבריאל את הפינץ´,הגרסא השלמה הפעם (אח, התיזמונים שלה)..ומדברת איתה על המוות ועל איך היא הייתה רוצה לבלות את ה30 שניות האחרונות.. ואחרי כל זה היא עדיין נותנת לה ללכת לבד..

 

[vampire1]

אממממ כמה שאלות שעברות לי בראש ...

בזמן שזינה הכירה את בוריאס (כתבתי נכון

) היא הייתה צולעת אז למה בפרק היא לא צולעת...

ממתי זינה יודעת את הפינץ´ בתקופה שהיא הסתובבה עם בוראיס, הרי רק אחרי שהיא עזבה את בוראיס היא פגשה את סיזר ואת השיפחה שלה באחד המסעות בים, והשיפחה לימדה אותה את הפינץ´. תתקנו אותי עם אני טועה. היו לי עוד כמה שאלות אבל אני לא זוכר אותם... שאני אזכר אני אשאל עוד.

 

[Dafi the Mighty]

קצת התבלבלת...

קצת מאד הייתי אומרת. אתה אומר שכשזינה הכירה את בוריאס היא הייתה צולדת ורק אחרי שהיא עזבה את בוריאס היא פגשה את סיזר? הממ, לא. היא פגשה את סיזר והוא זה ששבר לה את הרגליים מה שהפך אותה לצולעת מה שתוקן בThe Dept ע"י לאו מה. כנראה שזינה פגשה את אקימי אחרי צ´ין.

 

[vampire1]

וואלה צודקת ../images/Emo13.gif

 

[אור סידי]

על הפרק של אתמול וקצת../images/Emo58.gif על ה

אני ראיתי את הפרק הזה כבר בדי וי די, ולמרות שזה שלי ראיתי את זה רק פעם אחת בארבעת החודשים שיש לי את זה. אבל רק אתמול, כשראיתי את הפרק בערוץ 10 בפעם השנייה, הבנתי כמה שהפרק הזה איכזב אותי. אני חושבת שזו הייתה טעות גדולה להרוג את זינה בסוף, וזה די הרס לי... אני חושבת שהסדרה הייתה אמורה להגמר בצורה יותר שמחה. הרבה יותר שמחה. גבריאל וזינה היו צריכות להיפרד בצורה יותר ´קורעת לב´ כזאת. אני לא יודעת איך להסביר למה אני מתכוונת. גבריאל הייתה מאוד עצובה, אבל לא מספיק עצובה בעיני בשביל מישהי שחצי ממנה, מהנפש שלה [!] עוזבת אותה... אור. "So you´re saying that today is actually yesterday for you, but for us today is today because we can´t remember that yesterday was today. right?" גבי ב-Been there, Done that.