freight train

[noosh]

freight train

כל הנופים מבעד לחלון ההרגשה המוכרת של אותן אבנים שוב ושוב יום אחרי יום מתחת לרגליים שלי, אני לא יכולה לספור כמה שירים כתבתי על ספסלים ממתכת כמה שינויים הם הרגישו בי בכל פעם שהתיישבתי עליהם; אני לא יכולה לאסוף את כל הדפים שהתעופפו עם כל משב פתאומי של רוח, או להחזיק ב כל הצבעים בכל העונות של כל השלוליות מבעד לדלת. אני מפחדת ממה שישתקף החוצה עכשיו מללמוד דרך חדשה בשגרה מעייפת, להכיר שבילים חדשים בהתבוננות אחרת לשים את השנים האלה מאחור ולדעת שכשאחזור אל המכונה או אל המדרגות האלה אני אוצף בכל הריחות שנטמעו בי. (אני רוצה להגיד לעצמי שזה מפתח לחופש, אבל זה מפתח שנועל הרבה דברים שהם חלק אינטגרלי ממני, וזה נשמע מוזר, אבל קשה לי להתנתק מזה, זה טבוע כלכך עמוק במי שאני, במה שאני רואה מולי כל יום. בכל מה שזה קשור וכל מה שזה ליווה וכל איך שאני הייתי, האבנים זוכרות כל בגד שלבשתי וכל ספר שקראתי. וזה קשה לי לשנות את זה, מי ילמד אותי עכשיו?)

 

[noosh]

you know that I'm drowning

מאז שהשיער שלי ישר, אני לא יכולה להחביא אף אחת בתלתלים-שאין לי אז הן כולן בורחות החוצה ומשאירות אותי לבד. * אני משתדלת לא לחשוב זה קשה כשאני לבד והמוזיקה שוטפת את החלל הסגור רק כשהמים זורמים אני נותנת להדים לטפטף החוצה לכל הדברים שכבר נסגרו וכל מה שעושה אותי (היית בי, אבל לא היית לי ד י אתה מבין?). * בימים הכל בסדר, בלילות אני רואה את החלומות מול העיניים אין לי סיבה משמעותית לא לחייך, כשדברים מתפוררים בפנים יש את קווי המתאר להחזיק אותך יחד. אני אמורה להיות מגובשת, כבר למדתי עברתי דרך אני לא באותו מקום יש לי תובנות ו מקומות שאני כמעט-נושמת, אז איך זה שאני תמיד חוזרת לאותה הנקודה? [והנוף כלכך אחר בה כל פעם, למה אין יציבות אפילו שם?] * (החורף שוב יהיה כאן ליומיים הגשם יתדפק על הזגוגיות שלי, [הפעם, רק שלי] אני אבחר את המוזיקה המתאימה לשיר איתו הוא יחלוף, והשמש תסמן את פירורי האבק ושבילי הטיפות יחרצו את העיניים שלי, נקודות ציון למקומות שלא אלך בהם אף פעם).

 

[רעוּת]

I'm trying not to move it's just your ghost

.passing through "בימים הכל בסדר, בלילות אני רואה את החלומות מול העיניים אין לי סיבה משמעותית לא לחייך, כשדברים מתפוררים בפנים יש את קווי המתאר להחזיק אותך יחד." אוף לא יודעת, אני רוצהלהגיד כל מיני דברים ולא ממש יודעת, אז אני פשוט אגיד שקראתי, ו..זהו בינתיים.

 

[noosh]

זו בדיוק השורה

(של טורי) תודה.

 

[behappy]

..

(היית בי, אבל לא היית לי ד י אתה מבין?). פעם ניסיתי להסביר למישהי מה הרגשתי עם מישהו שלא היה בתוך, שהיה ליד וזה להרגיש כל כך לבד, כשמישהו רק ליד אבל לא יכול להיות בתוך. פה את מדברת על המצב ההפוך. אם הבנתי נכון, זה מצב שהוא נמצא בתוכך אבל את לא יכולה לראות אותו ולא יכולה להפריד בינך לבינו. אני חושבת שהכי טוב זה שיש גם ליד וגם בתוך וגם- חללים שהם רק שלך. זה כלכך עדין ומורכב, כל המערכות יחסים האלו..

 

[noosh]

בערך, כן

כשיש רק בפנים ואין ליד, יש כלכך הרבה חללים פנימיים שנוצרים ומתמלאים ביותר מדי מחשבות חולות. ככה זה תמיד כשאין איזון.