hadasvanunu
New member
FROG EYES - סיבוב הופעות בישראל!!!
Frog Eyes, מהלהקות הותיקות, המשפיעות והמוערכות בעולם האינדי, מביאה את הצליל הייחודי שלה היישר מקנדה לשתי הופעות בישראל, בצוללת הצהובה ובלבונטין 7. קשה לפספס את הסאונד של Frog Eyes, שהשפיע על להקות כמו Xiu Xiu ו-Wolf Parade והקנה ללהקה מקום של כבוד בעשרות רשימות של המבקרים הנחשבים ביותר בעולם הרוק - קארי מרסר, סולן הלהקה, מסוגל למנעד מרשים של פרסונות וסגנונות כזמר: מגרסה אנרגטית ומקברית של טום וויטס, שמצליחה להחדיר בז'אנר הקברט קסם אפל ומפחיד, דרך צווחות ונהמות השייכות כמעט באופן אקסקלוסיבי לקול של מרסר, ועד לדיוויד בואי של אמצע שנות השבעים - חולני, מהורהר, מבלבל ומרתק. אך לא על זמר בלבד תעמוד להקה: נגינת הגיטרה של מרסר מלווה את הקול שלו בצורה סימביוטית - כשמרסר עולה לגבהים ומתפרע, היא מאזנת, וכשהוא נשאר שטוח היא דואגת שלא יהיה משעמם. את הנגינה הזו מעשירים שאר חברי הלהקה: מייקל ראק על הבאס, מלאני קמפבל, אשתו של מרסר, על התופים. שניהם מנגנים בתיאום מרשים עם מרסר ולא רק כשהוא קצוב ומסודר - חטיבת הקצב של Frog Eyes יודעת למצוא את עצמה גם כשלא ברור מה עומד לקרות ברגע הבא. את כל אלו מגבה ספנסר קרוג, סולן להקת Wolf Parade הקנדית, שמוציא מהקלידים מגוון עשיר להפליא של צלילים הנע בין פסנתר חורק בטירה עתיקה, לעוגב בכנסיה, וסינטי מחושמל בהופעת גלאם ראוותנית. הנגינה של חברי Frog Eyes מהווה מצע פורה למוחו הפורה של קארי מרסר, שאחראי לא רק להלחנת השירים, אלא גם לכתיבת המילים. סגנונו הטקסטואלי של מרסר מושפע באחת הן מספרות רוסית קלאסית, ומאמני אוונגרד חדשניים, ועולם הדימויים שלו צף בין אגדות ילדים לסיוטים ואירועים היסטוריים חשובים. אך אל תתנו לזה להטעות אתכם - למרות ההשפעות הנסיוניות, פרוג אייז היא בבסיסה להקת רוק סוחפת ומלאת אנרגיות, ובעלת סאונד ייחודי, שנשמע לעתים כמו דיוויד בואי, לפעמים כמו הפיקסיז, לפרקים כמו סוניק יות', לרגעים כמו טום וויטס, אבל תמיד יותר מסך השפעותיו, תמיד אחר. הלהקה מגיעה לישראל לשתי הופעות אחרונות כחלק מסיבוב הופעות אירופאי לכבוד אלבומם החדש – Tears of the Valedictorian, יצירה פראית ופנטסטית, שמכילה בתוכה את השיר הטוב ביותר של Frog Eyes עד כה: Bushels הוא אפוס חסר מנוחה המתפרש על פני 9 דקות בלתי נשכחות – Frog eyes במיטבם. This band seems to exist in a world apart from our own. From Melanie Campbell's insistent, simple, and often strangely cartoonish drumming to Carey Mercer's fantastical lyrics and overwrought delivery, Frog eyes tap directly into your imagination, short-circuiting any traditional notions of what should constitute "sincere" and "emotional" music. These songs are the lost soundtracks to those frantic, epic dreams that you can never remember in their entirety, but stay with you for the rest of your life – Pitchfork Magazine
Frog Eyes, מהלהקות הותיקות, המשפיעות והמוערכות בעולם האינדי, מביאה את הצליל הייחודי שלה היישר מקנדה לשתי הופעות בישראל, בצוללת הצהובה ובלבונטין 7. קשה לפספס את הסאונד של Frog Eyes, שהשפיע על להקות כמו Xiu Xiu ו-Wolf Parade והקנה ללהקה מקום של כבוד בעשרות רשימות של המבקרים הנחשבים ביותר בעולם הרוק - קארי מרסר, סולן הלהקה, מסוגל למנעד מרשים של פרסונות וסגנונות כזמר: מגרסה אנרגטית ומקברית של טום וויטס, שמצליחה להחדיר בז'אנר הקברט קסם אפל ומפחיד, דרך צווחות ונהמות השייכות כמעט באופן אקסקלוסיבי לקול של מרסר, ועד לדיוויד בואי של אמצע שנות השבעים - חולני, מהורהר, מבלבל ומרתק. אך לא על זמר בלבד תעמוד להקה: נגינת הגיטרה של מרסר מלווה את הקול שלו בצורה סימביוטית - כשמרסר עולה לגבהים ומתפרע, היא מאזנת, וכשהוא נשאר שטוח היא דואגת שלא יהיה משעמם. את הנגינה הזו מעשירים שאר חברי הלהקה: מייקל ראק על הבאס, מלאני קמפבל, אשתו של מרסר, על התופים. שניהם מנגנים בתיאום מרשים עם מרסר ולא רק כשהוא קצוב ומסודר - חטיבת הקצב של Frog Eyes יודעת למצוא את עצמה גם כשלא ברור מה עומד לקרות ברגע הבא. את כל אלו מגבה ספנסר קרוג, סולן להקת Wolf Parade הקנדית, שמוציא מהקלידים מגוון עשיר להפליא של צלילים הנע בין פסנתר חורק בטירה עתיקה, לעוגב בכנסיה, וסינטי מחושמל בהופעת גלאם ראוותנית. הנגינה של חברי Frog Eyes מהווה מצע פורה למוחו הפורה של קארי מרסר, שאחראי לא רק להלחנת השירים, אלא גם לכתיבת המילים. סגנונו הטקסטואלי של מרסר מושפע באחת הן מספרות רוסית קלאסית, ומאמני אוונגרד חדשניים, ועולם הדימויים שלו צף בין אגדות ילדים לסיוטים ואירועים היסטוריים חשובים. אך אל תתנו לזה להטעות אתכם - למרות ההשפעות הנסיוניות, פרוג אייז היא בבסיסה להקת רוק סוחפת ומלאת אנרגיות, ובעלת סאונד ייחודי, שנשמע לעתים כמו דיוויד בואי, לפעמים כמו הפיקסיז, לפרקים כמו סוניק יות', לרגעים כמו טום וויטס, אבל תמיד יותר מסך השפעותיו, תמיד אחר. הלהקה מגיעה לישראל לשתי הופעות אחרונות כחלק מסיבוב הופעות אירופאי לכבוד אלבומם החדש – Tears of the Valedictorian, יצירה פראית ופנטסטית, שמכילה בתוכה את השיר הטוב ביותר של Frog Eyes עד כה: Bushels הוא אפוס חסר מנוחה המתפרש על פני 9 דקות בלתי נשכחות – Frog eyes במיטבם. This band seems to exist in a world apart from our own. From Melanie Campbell's insistent, simple, and often strangely cartoonish drumming to Carey Mercer's fantastical lyrics and overwrought delivery, Frog eyes tap directly into your imagination, short-circuiting any traditional notions of what should constitute "sincere" and "emotional" music. These songs are the lost soundtracks to those frantic, epic dreams that you can never remember in their entirety, but stay with you for the rest of your life – Pitchfork Magazine