לא הבנתי בדיוק מה הסיבה
שאת פוסלת את האופציה של כימותרפיה, למרות שציינת שזה בגלל "ההשפעות הנראות לעין" ושני ילדיך הקטנים. האם בהשפעות נראות לעין את מתכוונת, אולי, לנשירת השיער האפשרית? אם לכך התכוונת, הרי שמכל תופעות הלוואי (ובשום מקום לא כתוב שאת חייבת לסבול מכולן, או באיזו עוצמה...) זו דווקא מוכרת לי כתופעה הקלה ביותר להתמודדות, ואף להסתרה מפני הילדים (ומפני כל מי שאת לא מעונינת שיראה אותך במצב לא מחמיא, ובקיצור...מכל העולם. אולי דווקא בגלל ילדיך הקטנים יש מקום לשקול טיפול מהסוג הזה, דווקא על מנת לעצור מבעוד מועד החמרה נוספת במצבך. יכול להיות שדווקא טיפול כזה, על כל הקשיים שעלולים להיות בגללו, קל יותר שלא לחשוף בפני ילדים כשהם קטנים ואולי לא ממש מבינים את מלוא המשמעויות - עבורם את האמא שלהם בכל מצב, בזמן שטיפול כזה עלול להתקבל עם הרבה יותר חששות ופחדים כשיגדלו ויבינו יותר. לכן אולי דווקא עכשיו המועד המתאים יותר, מבחינתם?! נראה לי שהחשוב ביותר מבחינתך, הוא לקבל חוות דעת רפואית באשר למצבך, שתסייע לך לקבוע מה הטיפול המתאים ביותר עבורך, ושלא יותיר אותך עם שלוש אופציות שונות לחלוטין זו מזו (איך אפשר להשוות בין אימונו' וכימותרפיה?! אני לא ממש מבינה. ולהמר על ניסוי כתחליף לטיפול שיש בו יעילות מוכחת?! גם נראה לי לא ברור) שאת אמורה בעצמך להכריע בין שלושתן. או שתפעילי לחץ על הרופא המטפל להתייחס לכל הסוגיות שהעלית באופן רציני, או שעם כל הכבוד, מאחר וזה גופך היחיד ובריאותך היקרה לך ולמשפחתך, פני לשמוע חוות דעת שניה. וגם שלישית אם צריך.