Lillith Dirge
New member
Gethsemane- הניתוח.
לאחר חשיבה רבה איזה שיר לנתח, בחרנו את השיר Gethsemane מכיוון שתומאס (הכותב) הגדיר שיר זה כשיר אישי, השיר לקוח מהאלבום Oceanborn אחד האלבומים בהם רמת השירים גבוהה יותר. אנחנו סבורות שזהו השיר שיותר מתחבר לתומאס משאר השירים. בשיר מתוארת בגידה על ידי דמות אהובה בחיי תומאס. בגידה שהרגה אותו נפשית. השם של השיר מקורו בשפה היוונית. בתרגום לעברית המשמעות היא "גת שמנים". "גת שמנים" הוא מקום בירושליים למרגלות הר הזיתים. בנצרות (דתו של תומאס) מסופר שישו נשא שם את תפילתו האחרונה לפני שיהודה איש קריות הסגיר אותו לידי הרומאים, שצלבו אותו למחרת היום. כשלראשונה בחנו את הליריקה של השיר גילינו משמעויות סמויות לגבי הנצרות וישו בכללי. בבית הראשון אנו נתקלים במשפט toll no bell for me, משפט זה לקוח מקטע שכתב ג'ון דון בו הוא מסביר מדוע לא צריך לברר למי צלצלו הפעמונים. במערב נהוג לצלצל בפעמונים בשעת הלוויה, ג'ון דון אומר שאין לברר למי צלצלו הפעמונים כי הפעמונים מצלצלים למת. או בעצם, שזאת הלוויה אז אין בשביל מה לברר למה מצלצלים הפעמונים. תומאס מבקש מאביו שלא יצלצל בפעמון בשבילו. אב- עוד משהו שקשור בנצרות, שהרי האב הוא אלוהים והבן הוא ישו. אפשר להגיד שיש כאן מעין השוואה של תומאס לישו, מכיוון שגם הוא נבגד ואז מת [נפשית אמנם, אבל מת]. הוא מבקש שיפסיק את הסבל שלו. השורות "Father, but let this cup of suffering pass from me, not my own will but Yours be done" אלו לקוחות מהתפילה האחרונה של ישו, לפני שהוא נצלב. [התפילה המקורית: "Father, if you are willing, take this cup from me; yet not my will, but yours be done"]. תומאס מבקש שלא ישלחו לו את הרועים שירפאו את עולמו. בנצרות, הרועים התבשרו על לידת ישו והלכו וסיפרו את זה לכל תושבי בית לחם, תומאס מבקש מהמלאך להפסיק את כאבו, שיעזור לו לחיות מחדש בכך שיגיד לו שהכל היה חלום. המלאך זהו המלאך גבריאל, שבישר למרים על הריונה עם ישו. בפזמון תומאס שואל, האם תתעורר איפה שהקבר? אם פסחא יגיע, האם תיכנס לחדרי? הקבר הוא כנראה ייחוס לכנסיית הקבר, איפה שלפי הנצרות קבור ישו, ופסחא לפי הנצרות מסמלת את תחייתו של ישו. כאן יש שוב, איזכור של הדת. תומאס בעצם משווה את עצמו שוב לישו, הוא אומר החלק המת שלו זה ישו עצמו, ושואל האם הוא אי פעם יחזור לחיות? הוא אומר שהאל בוכה איתו, שוב איזכור של ישו, שהרי ישו בוכה איתו כי הוא מבין את תחושת הכאב שחש תומאס, לאחר שבגדו בו. אך תומאס אומר שהדמעות הן רק בשבילך, בשביל אותו אדם אהוב שבגד בו ושבר אותו. הקבר שתומאס מדבר עליו הוא בעצם הקבר שנוצר בתוך עצמו, כאשר הוא מת מבפנים. אפשר לייחס גם את הקבר לכנסיית הקבר היכן שישו על פי הנצרות נקבר. בבית השני חוזר על עצמו המוטיב של היפה והחיה שמוזכר גם באלבום הראשון (Angle fall first). תומאס משווה את עצמו לחיה, ואת הדמות שבגדה בו ככל הנראה ליפה. למי שהחיה מאוהבת בה. תומאס מתייחס לסיפור הבגידה בו כאל עוד אגדה מלאה בחלומות נצחיים, כל מה שהוא רצה וקיווה היה חלום שהתנפץ לאחר הבגידה. העיינים שלך היו לי גן עדן (עוד קשר תנכ"י) החיוך שלך גרם לשמש שלי לזרוח. הדמות הזאת היוותה מרכיב חשוב באושרו, בחייו. היא הייתה גן עדן בשבילו. בבית זה הוא מתאר מה שהיא הייתה בשבילו, היפה שנאהבת על ידי החיה (לא ידוע אם הדמות היא זכר או נקבה). היא הייתה הכל בשבילו, הדבר שגרם לו אושר. ועכשיו זה נעלם. תומאס אומר בבית השלישי, שהוא לא ידע שהוא "ירוויח" כל כך הרבה כאב או משהו מהכאב, והוא מבקש סליחה על זה משום מה. יש מעין כעס במשפט, איזה אמירה לדמות בטון של "באמת סליחה שלא ידעתי.." וגם מעין פליאה, כי הוא סמך כ"כ על אותה הדמות עד שבכלל לא האמין שהיא מסוגלת לעשות לו ככה. אך אפשר לראות את זה מצד אחר- מה שלא הורג, מחשל, זה מה שהוא לא מבין. כמה שהוא נפגע בסוף זה יחשל אותו לעתיד. תומאס אומר שהוא לבד בגן הייסורים- עוד איזכור לדת. אפשר לייחס את "גן הייסורים" לאותו גן גת שמנים שבו ישו נתפס. תומאס מעוניין להחזיר את הדמות לחייו ["I weep to have what I fear to lose"], הוא אוהב את הדמות כ"כ, אבל הוא מפחד לאבד אותה שוב. לקראת סוף השיר, תומאס מדבר אל הדמות. הוא מספר לה, איך הוא פעם לא הכיר אותה, ואיך עכשיו הוא לא רואה אותה יותר, וכנראה לא יראה עוד. תומאס אומר לה, "יפה שכמותך, כל האהבה וכל הכאב וכל התקווה הפכו אותך לשלי". למרות הכאב, הוא עדיין אהב אותה. היא הייתה שלו, עד שהיא "הרגה" אותו עם הבגידה שלה, והוא איבד אותה, את הדמות שכ"כ אהב. בסוף השיר, תומאס אומר איך בלעדיי הדמות, המשורר, המילים, ההרגשה, בתוכו מתה. טאריה שרה את הקטע הזה באיטיות, להדגיש את הכאב במשפט זה, את האכזבה. תומאס מת מבפנים בלעדיי הדמות, הרגש שלו נעלם. הכתיבה, המילים, הפיאוט. מתו. לסיום, השיר Gethsemane הוא שיר אישי של תומאס המדבר על בגידה של דמות אהובה בחיו. בשיר תומאס משווה את עצמו לישו שנבגד על ידי יהודה איש קריות, הבגידה אשר הביאה את ישו למותו. תומאס מדגיש את הכאב, הצער, היגון שנגרם לו, כיצד הכתיבה שלו, הרגש, הדבר שהוא הכי טוב בו מת. שיר זה מבטא תקופה עצובה בחיו של תומאס, תקופה שכנראה השפיעה עליו רבות. שיר זה הוא בין השירים היותר קשים להבנה בגלל משמעותיו הסמויות והמטאפורות בתוכו. השימוש בדברים בנצרות הקשה עלינו להבין את הכל בצורה חד משמעית עד שבדקנו מה כל דבר אומר. מקוות שניהנתן מהניתוח וששפכנו קצת אור על השיר הזה. שלכן, סי (Lillith Dirge) ושירה (הכינוי שלך.. אין לי מושג איך לאית אותו) הערות שוליים: בשיר גם מופיע המשפט "the wolf of loneliness in me" זאבים חיים בלהקות, תומאס אכן חלק מלהקה אך האם הוא מרגיש בה בודד? עוד נקודה לציון, יום הולדתו של תומאס חל ב25.12, קרוב לחג המולד (לידתו של ישו) אולי לכן תומאס מרגיש קרבה אליו.
לאחר חשיבה רבה איזה שיר לנתח, בחרנו את השיר Gethsemane מכיוון שתומאס (הכותב) הגדיר שיר זה כשיר אישי, השיר לקוח מהאלבום Oceanborn אחד האלבומים בהם רמת השירים גבוהה יותר. אנחנו סבורות שזהו השיר שיותר מתחבר לתומאס משאר השירים. בשיר מתוארת בגידה על ידי דמות אהובה בחיי תומאס. בגידה שהרגה אותו נפשית. השם של השיר מקורו בשפה היוונית. בתרגום לעברית המשמעות היא "גת שמנים". "גת שמנים" הוא מקום בירושליים למרגלות הר הזיתים. בנצרות (דתו של תומאס) מסופר שישו נשא שם את תפילתו האחרונה לפני שיהודה איש קריות הסגיר אותו לידי הרומאים, שצלבו אותו למחרת היום. כשלראשונה בחנו את הליריקה של השיר גילינו משמעויות סמויות לגבי הנצרות וישו בכללי. בבית הראשון אנו נתקלים במשפט toll no bell for me, משפט זה לקוח מקטע שכתב ג'ון דון בו הוא מסביר מדוע לא צריך לברר למי צלצלו הפעמונים. במערב נהוג לצלצל בפעמונים בשעת הלוויה, ג'ון דון אומר שאין לברר למי צלצלו הפעמונים כי הפעמונים מצלצלים למת. או בעצם, שזאת הלוויה אז אין בשביל מה לברר למה מצלצלים הפעמונים. תומאס מבקש מאביו שלא יצלצל בפעמון בשבילו. אב- עוד משהו שקשור בנצרות, שהרי האב הוא אלוהים והבן הוא ישו. אפשר להגיד שיש כאן מעין השוואה של תומאס לישו, מכיוון שגם הוא נבגד ואז מת [נפשית אמנם, אבל מת]. הוא מבקש שיפסיק את הסבל שלו. השורות "Father, but let this cup of suffering pass from me, not my own will but Yours be done" אלו לקוחות מהתפילה האחרונה של ישו, לפני שהוא נצלב. [התפילה המקורית: "Father, if you are willing, take this cup from me; yet not my will, but yours be done"]. תומאס מבקש שלא ישלחו לו את הרועים שירפאו את עולמו. בנצרות, הרועים התבשרו על לידת ישו והלכו וסיפרו את זה לכל תושבי בית לחם, תומאס מבקש מהמלאך להפסיק את כאבו, שיעזור לו לחיות מחדש בכך שיגיד לו שהכל היה חלום. המלאך זהו המלאך גבריאל, שבישר למרים על הריונה עם ישו. בפזמון תומאס שואל, האם תתעורר איפה שהקבר? אם פסחא יגיע, האם תיכנס לחדרי? הקבר הוא כנראה ייחוס לכנסיית הקבר, איפה שלפי הנצרות קבור ישו, ופסחא לפי הנצרות מסמלת את תחייתו של ישו. כאן יש שוב, איזכור של הדת. תומאס בעצם משווה את עצמו שוב לישו, הוא אומר החלק המת שלו זה ישו עצמו, ושואל האם הוא אי פעם יחזור לחיות? הוא אומר שהאל בוכה איתו, שוב איזכור של ישו, שהרי ישו בוכה איתו כי הוא מבין את תחושת הכאב שחש תומאס, לאחר שבגדו בו. אך תומאס אומר שהדמעות הן רק בשבילך, בשביל אותו אדם אהוב שבגד בו ושבר אותו. הקבר שתומאס מדבר עליו הוא בעצם הקבר שנוצר בתוך עצמו, כאשר הוא מת מבפנים. אפשר לייחס גם את הקבר לכנסיית הקבר היכן שישו על פי הנצרות נקבר. בבית השני חוזר על עצמו המוטיב של היפה והחיה שמוזכר גם באלבום הראשון (Angle fall first). תומאס משווה את עצמו לחיה, ואת הדמות שבגדה בו ככל הנראה ליפה. למי שהחיה מאוהבת בה. תומאס מתייחס לסיפור הבגידה בו כאל עוד אגדה מלאה בחלומות נצחיים, כל מה שהוא רצה וקיווה היה חלום שהתנפץ לאחר הבגידה. העיינים שלך היו לי גן עדן (עוד קשר תנכ"י) החיוך שלך גרם לשמש שלי לזרוח. הדמות הזאת היוותה מרכיב חשוב באושרו, בחייו. היא הייתה גן עדן בשבילו. בבית זה הוא מתאר מה שהיא הייתה בשבילו, היפה שנאהבת על ידי החיה (לא ידוע אם הדמות היא זכר או נקבה). היא הייתה הכל בשבילו, הדבר שגרם לו אושר. ועכשיו זה נעלם. תומאס אומר בבית השלישי, שהוא לא ידע שהוא "ירוויח" כל כך הרבה כאב או משהו מהכאב, והוא מבקש סליחה על זה משום מה. יש מעין כעס במשפט, איזה אמירה לדמות בטון של "באמת סליחה שלא ידעתי.." וגם מעין פליאה, כי הוא סמך כ"כ על אותה הדמות עד שבכלל לא האמין שהיא מסוגלת לעשות לו ככה. אך אפשר לראות את זה מצד אחר- מה שלא הורג, מחשל, זה מה שהוא לא מבין. כמה שהוא נפגע בסוף זה יחשל אותו לעתיד. תומאס אומר שהוא לבד בגן הייסורים- עוד איזכור לדת. אפשר לייחס את "גן הייסורים" לאותו גן גת שמנים שבו ישו נתפס. תומאס מעוניין להחזיר את הדמות לחייו ["I weep to have what I fear to lose"], הוא אוהב את הדמות כ"כ, אבל הוא מפחד לאבד אותה שוב. לקראת סוף השיר, תומאס מדבר אל הדמות. הוא מספר לה, איך הוא פעם לא הכיר אותה, ואיך עכשיו הוא לא רואה אותה יותר, וכנראה לא יראה עוד. תומאס אומר לה, "יפה שכמותך, כל האהבה וכל הכאב וכל התקווה הפכו אותך לשלי". למרות הכאב, הוא עדיין אהב אותה. היא הייתה שלו, עד שהיא "הרגה" אותו עם הבגידה שלה, והוא איבד אותה, את הדמות שכ"כ אהב. בסוף השיר, תומאס אומר איך בלעדיי הדמות, המשורר, המילים, ההרגשה, בתוכו מתה. טאריה שרה את הקטע הזה באיטיות, להדגיש את הכאב במשפט זה, את האכזבה. תומאס מת מבפנים בלעדיי הדמות, הרגש שלו נעלם. הכתיבה, המילים, הפיאוט. מתו. לסיום, השיר Gethsemane הוא שיר אישי של תומאס המדבר על בגידה של דמות אהובה בחיו. בשיר תומאס משווה את עצמו לישו שנבגד על ידי יהודה איש קריות, הבגידה אשר הביאה את ישו למותו. תומאס מדגיש את הכאב, הצער, היגון שנגרם לו, כיצד הכתיבה שלו, הרגש, הדבר שהוא הכי טוב בו מת. שיר זה מבטא תקופה עצובה בחיו של תומאס, תקופה שכנראה השפיעה עליו רבות. שיר זה הוא בין השירים היותר קשים להבנה בגלל משמעותיו הסמויות והמטאפורות בתוכו. השימוש בדברים בנצרות הקשה עלינו להבין את הכל בצורה חד משמעית עד שבדקנו מה כל דבר אומר. מקוות שניהנתן מהניתוח וששפכנו קצת אור על השיר הזה. שלכן, סי (Lillith Dirge) ושירה (הכינוי שלך.. אין לי מושג איך לאית אותו) הערות שוליים: בשיר גם מופיע המשפט "the wolf of loneliness in me" זאבים חיים בלהקות, תומאס אכן חלק מלהקה אך האם הוא מרגיש בה בודד? עוד נקודה לציון, יום הולדתו של תומאס חל ב25.12, קרוב לחג המולד (לידתו של ישו) אולי לכן תומאס מרגיש קרבה אליו.
