Governor
- פותח הנושא erez zon
- פורסם בתאריך
אוטנטיות כתובית יהואש עדיין במחלוקת
כאשר גיאולוגים טוענים שגיל התחמוצות (פאטינה) המכסות את האבן הוא כ- 2300 עד 2400 שנה (התחמוצות מתחילות להיווצר עם כסוי הכתובית בעפר). מומחי לשון, לעומתם, מצביעים על נסח לשוני מפוקפק בשלושה מקומות, שאינו קונסיסטנטי עם העברית הקדומה, אלא דווקא עם העברית של זמננו. עיין כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12272299 עיין גם כאן: http://images.maariv.co.il/cache/ART456086.html מכתבה זו עולה כי עודד גולן התענין ב"הזקנת" ממצאים. אני ממשיך לעקוב ואעדכן את הפורום... 28439243
כאשר גיאולוגים טוענים שגיל התחמוצות (פאטינה) המכסות את האבן הוא כ- 2300 עד 2400 שנה (התחמוצות מתחילות להיווצר עם כסוי הכתובית בעפר). מומחי לשון, לעומתם, מצביעים על נסח לשוני מפוקפק בשלושה מקומות, שאינו קונסיסטנטי עם העברית הקדומה, אלא דווקא עם העברית של זמננו. עיין כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=12272299 עיין גם כאן: http://images.maariv.co.il/cache/ART456086.html מכתבה זו עולה כי עודד גולן התענין ב"הזקנת" ממצאים. אני ממשיך לעקוב ואעדכן את הפורום... 28439243
"אתה טוען שבית המקדש כלל לא היה
קיים? מה לגבי דוד המלך, שלמה ושאר מלכי ישראל? מה דמיון ומה נכון היסטורית?" אי אפשר לקבוע פסקנית אי-קיום על סמך העדר ממצאים. Absence of Evidence is not necessarily evidence for absence איני יכול לטעון, על סמך העדר ממצאים, שבית ראשון לא היה ולא נברא. אני יכול לומר זאת: אין שמץ אבק זנב פסיק עדות/ממצא חוץ-מקראיים לקיום בית ראשון. אם כתובית יהואש תוכח כאוטנטית - תהיה זו העדות החוץ-מקראית ה_ראשונה_ בהסטוריה לבית ראשון. איני יכול לטעון, על סמך העדר ממצאים, שדוד ושלמה לא היו ולא נבראו. אין עדות חוץ מקראית לכך שכן היו או כן נבראו. למרות ששלמה נשא, על פי המקרא, את בנות מלכי הסביבה לנשים - אין אזכור שלו ברשומות הממלכות השכנות. קימת כתובית תל-דן, המתוארכת ל- 850 לפנה"ס, בה מופיעה המלה bytdwd כשש אותיות רציפות ללא word separator בין byt לבין dwd (יתר המלים בכתובית מופרדות זו מזו ב- word separator). מכיוון שהכתובית כתובה ארמית באלפבית פיניקי (כמו כל השפות ה- west semitic של אותה תקופה, והעברית בכלל זה), לא ניתן לדעת כיצד נהגתה האות w שהיא וו עצורית. אין אנו יודעים אם נהגתה עם חיריק, עם חולם, או עם שורוק. 2843924A
קיים? מה לגבי דוד המלך, שלמה ושאר מלכי ישראל? מה דמיון ומה נכון היסטורית?" אי אפשר לקבוע פסקנית אי-קיום על סמך העדר ממצאים. Absence of Evidence is not necessarily evidence for absence איני יכול לטעון, על סמך העדר ממצאים, שבית ראשון לא היה ולא נברא. אני יכול לומר זאת: אין שמץ אבק זנב פסיק עדות/ממצא חוץ-מקראיים לקיום בית ראשון. אם כתובית יהואש תוכח כאוטנטית - תהיה זו העדות החוץ-מקראית ה_ראשונה_ בהסטוריה לבית ראשון. איני יכול לטעון, על סמך העדר ממצאים, שדוד ושלמה לא היו ולא נבראו. אין עדות חוץ מקראית לכך שכן היו או כן נבראו. למרות ששלמה נשא, על פי המקרא, את בנות מלכי הסביבה לנשים - אין אזכור שלו ברשומות הממלכות השכנות. קימת כתובית תל-דן, המתוארכת ל- 850 לפנה"ס, בה מופיעה המלה bytdwd כשש אותיות רציפות ללא word separator בין byt לבין dwd (יתר המלים בכתובית מופרדות זו מזו ב- word separator). מכיוון שהכתובית כתובה ארמית באלפבית פיניקי (כמו כל השפות ה- west semitic של אותה תקופה, והעברית בכלל זה), לא ניתן לדעת כיצד נהגתה האות w שהיא וו עצורית. אין אנו יודעים אם נהגתה עם חיריק, עם חולם, או עם שורוק. 2843924A
איזשהו גרעין של אמת חייב להיות
אחרת כיצד נסחפו כ"כ הרבה אנשים אחרי היהדות? בנצרות לדוגמא,היה את ישו שכביכול עשה ניסים,באיסלם היה את מוחמד,אבל מה ביהדות? על סמך כל הידע שצברתי,אני יודע שלא יתכן שעם של 2 מליון איש נדד במדבר וקיבל את התורה במעמד הר סיני...ואז אני חושב איך באמת כל זה התחיל.. מי כתב ואיך הצליחו לשכנע כ"כ הרבה אנשים ללכת אחרי היהדות?
אחרת כיצד נסחפו כ"כ הרבה אנשים אחרי היהדות? בנצרות לדוגמא,היה את ישו שכביכול עשה ניסים,באיסלם היה את מוחמד,אבל מה ביהדות? על סמך כל הידע שצברתי,אני יודע שלא יתכן שעם של 2 מליון איש נדד במדבר וקיבל את התורה במעמד הר סיני...ואז אני חושב איך באמת כל זה התחיל.. מי כתב ואיך הצליחו לשכנע כ"כ הרבה אנשים ללכת אחרי היהדות?
'אחרת כיצד נסחפו כ"כ הרבה אנשים
אחרי היהדות?' איני יודע מה כוונתך במלים "כל כך הרבה". כמה הם "כל כך הרבה"? על אילו מספרים אתה מדבר? אדון בהמשך בבעיתיות של המספרים המצוטטים במקרא. "בנצרות לדוגמא,היה את ישו שכביכול עשה ניסים, באיסלם היה את מוחמד,אבל מה ביהדות?" לכל אמונה יש את המעשיות המיתולוגיות שלה שגובשו וקודשו לכתבי קדש. היהדות אינה יוצאת מן הכלל. סדנא דארעא - חד הוא. "על סמך כל הידע שצברתי,אני יודע שלא יתכן שעם של 2 מליון איש נדד במדבר וקיבל את התורה במעמד הר סיני" איני טוען שיש לי ראיה שמעמד הר-סיני בדוי. אני טוען שאין לך ראיה שמעמד הר-סיני אינו בדוי. איני טוען שיש לי ראיה שלא היינו במצרים. אני טוען שאין לך ראיה שכן היינו שם. מובן, כי אילו נמצא פפירוס אחד בודד, למשל, כזה המתאר סכום דיון בין פרעה (להלן "המשיב") מחד, לבין משה ואהרון (להלן "העותרים") שניהם ביחד וכל אחד לחוד מאידך, בו מתואר כי העותרים (משה ואהרון), מבקשים מן המשיב (פרעה) ליתן טעם מדוע לא יותר להם ולשולחיהם (בני-ישראל), ליטול חופשה של מספר ימים לצורך טכס פולחני מחוץ לגבולות המדינה - היו כל הספקות מתפזרים לאלתר. כל מה שנחוץ זה ממצא מוצק בודד אחד יחיד. אולם, "אין לי הוכחות ליציאת מצרים" אומר ארכאולוג מקצועי. 'ואז אני חושב איך באמת כל זה התחיל..מי כתב ואיך הצליחו לשכנע כ"כ הרבה אנשים ללכת אחרי היהדות' מכיוון שאין בכוחך להציג ראיה לארועים שקדמו למאה ה-10 לפנה"ס, אני חש שאתה מנסה למעשה לדחוק פנימה טענה על דרך השלילה, לאמור, "וכי איך יתכן שקבלו על עצמם תורה, זולת אם היו עדים במו עיניהם לארוע יוצא דפן". לנכח העדר ממצאים, ברור שלא תוכל להוכיח את טענת יציאת מצרים ומעמד הר-סיני באופן ישיר. אולם, לא הכל אבוד. אכן אפשר עדיין לנסות להוכיח ארועים אלה באופן עקיף, למשל, על דרך השלילה, אלא שכאן הדרישות המושתות על הטוען הן הרבה יותר כבדות. כל עוד לא הוכחה גרסת הטוען - _אין_ לה משמעות, _אין_ לה חשיבות, _אין_ לה רלבנטיות לטעוני ההוכחה, ו_אסור_ להזכירה כלל במהלך ההוכחה. הטוען חייב להתמקד בשלילת _כל_ התרחישים האפשריים האחרים מבלי להזכיר ולו במלה את גרסתו. רק כאשר יצליח הטוען לשלול כל תרחיש אפשרי אחר, _זולת_ זה שאותו הוא מבקש להוכיח - תימצא גרסתו מוכחת, לא מכוח עצמה, שכן אין לה קיום עצמאי, אלא מכוח שלילת _כל_ התרחישים החלופיים האפשרים. זהו האופן היחיד להוכחה על דרך השלילה. אני יכול להציע שני תרחישי יתכנות, אולם, עליך, כאמור, לשלול כל חלופה אפשרית. תרחיש אחד: גבוש המיתולוגיה היהודית לא נעשה בין-לילה. היזמים היו האליטה, כת הכהנים, אשר היו, כמו בכל העולם העתיק, מדענים ואסטרונומים. פרנסתם היתה על הצבור, ולהם היה זמן פנוי למכביר לתכנן כיצד לגבש ולחזק אוסף נוודים ליחידה מדינית, ע"י אסוף אגדות מן המרחב וגבושן לספור הסטורי, מלא הוד, נאפד גבורה, על עמידה נגד אויבים, מעטים נגד רבים, כנגד כל הסכויים, בעזרת "בורא" אשר הקונספט שלו לוקט מאמונות עמים שכנים ולוטש לרעיון יחודי. אחרי הכל, איזה נווד חסר עבר יתנגד ליחוס ספורי גבורה ונפלאות כה מקסימים, לאבות אבותיו? הידע שלהם באסטרונומיה גם אפשר להם לאיים במכות טבע כעונש על אי-ציות. מכיוון שהאוכלוסיה גדלה לאיטה מגרעין נוודים קטן, ע"י הסתפחות נומדים נוספים אשר קצו בחיי בדוד מלאי סכנה, לא היתה בעיה למצטרפים מקרוב לאמץ את המיתולוגיה שגובשה, במיוחד אם הוצג ענין זה כתנאי-הצטרפות מחייב. תרחיש נוסף (תרחיש יתכנות היפותטי להשתלת ארוע "אמוני" להסטוריה של עם, ללא כפיה או אלימות) בוא נשוה בין מעשיות מיתולוגיות יהודיות לבין נוצריות. למשל, נס הלחם והדגים נעשה לעיני 5000 גברים, אשר יחד עם נשים וילדים, מנו כ- 20000 נפש. בנס זה כמה אלמנטים המעידים על היותו ארוע שהתרחש במציאות. (1) מספר העדים, 20000, הוא מציאותי בהחלט. אוכלוסית העולם בעת העתיקה לא היתה מליארדים, אלא כמאתיים מליון נפש לפני כאלפיים שנה, והרבה פחות מכך עוד 1300 שנה קודם לכן (כאשר חיים באופן שבטי, תוך נדודים והסתמכות על ציד וליקוט, האוכלוסיה נוטה להיות קבועה, ממש כמו אצל עדרי בעלי-חיים. רק התישבות קבע, חקלאות, גדול מקנה, ותעשיה מאפשרים יציאה ממצב שווי-המשקל של גודל האוכלוסין). דווקא המספר המיתולוגי היהודי בענין מספר היוצאים ממצרים, שלושה מליון, נשמע מופרך. לא סביר שחלק משמעותי מאוכלוסית העולם שלפני 3300 שנה יצא ממצרים. (2) גיוון רשמים. כאשר אנו בוחנים את התאורים של ניסי ישו, אנו נוכחים לדעת כי מקורות שונים (השליחים) מביאים גרסאות שונות מעט בפרטים שוליים, אולם זהות במהות. גיוון זה הוא ריאלי ומעיד אל אוטנטיות, כפי שהראיתי כבר בעבר. לסכום: טענה כגון "עד עתה לא קיבלתי שום הפרכה המתארת כיצד הצליחו לעבוד על עם שלם ולספר לו כי הורי הוריו יצאו ממצרים כשלמעשה הם לא" נגזרת מטקסט בעל מאפייני גוזמה, שאמיתותו בספק (אם נתבטא באפוק מתון), מכיוון שאין לו שום תמיכה או אישוש עצמאים, ורק על סמך הטקסט המונח לפנינו לצורך בחינה, אתה מקשה קושיות. את הקושיות יש לבסס על מקורות אחרים, חוץ-מקראיים, וכאלה - אין. לכל טקסט המכיל ספור המעיד על עצמו שהוא כביכול אמת, יש תכונה כזו. זו פרי ערמומיות המחבר. ובשולי ענין אוכלוסית העולם: אם נצא מהנחה כי אוכלוסית העולם כיום, כששה מליארד, היא צאצאי שמונה האנשים על תיבת נח לפני כ- 4100 ומשהו שנים, נקבל, על פי נוסחאות רבוי טבעי, ערך של גדול שנתי של כ- 0.0047. זה אומר שאוכלוסית העולם לפני 3300 שנה (מועד יציאת-מצרים כביכול) היתה 2020 נפש בלבד! בדקו בעצמכם. הנוסחא היא: P
= P(1 + r)^n אחד משני הספורים להלן _חיב_ להיות בדוי: (א) מבול עולמי שהותיר שמונה נצולים (ב) יציאת מצרים עם שלשה מליון איש (ואיני רוצה כלל לדון במהימנות של ספור היום הארוך של יהושע) אם אחד מספורים אלה בדוי, מי לכפי יתקע כי אין עוד ספורים בדויים במקרא. מי יכול לומר לי בוודאות איזה מן הספורים הוא אמיתי? 2843924B
אחרי היהדות?' איני יודע מה כוונתך במלים "כל כך הרבה". כמה הם "כל כך הרבה"? על אילו מספרים אתה מדבר? אדון בהמשך בבעיתיות של המספרים המצוטטים במקרא. "בנצרות לדוגמא,היה את ישו שכביכול עשה ניסים, באיסלם היה את מוחמד,אבל מה ביהדות?" לכל אמונה יש את המעשיות המיתולוגיות שלה שגובשו וקודשו לכתבי קדש. היהדות אינה יוצאת מן הכלל. סדנא דארעא - חד הוא. "על סמך כל הידע שצברתי,אני יודע שלא יתכן שעם של 2 מליון איש נדד במדבר וקיבל את התורה במעמד הר סיני" איני טוען שיש לי ראיה שמעמד הר-סיני בדוי. אני טוען שאין לך ראיה שמעמד הר-סיני אינו בדוי. איני טוען שיש לי ראיה שלא היינו במצרים. אני טוען שאין לך ראיה שכן היינו שם. מובן, כי אילו נמצא פפירוס אחד בודד, למשל, כזה המתאר סכום דיון בין פרעה (להלן "המשיב") מחד, לבין משה ואהרון (להלן "העותרים") שניהם ביחד וכל אחד לחוד מאידך, בו מתואר כי העותרים (משה ואהרון), מבקשים מן המשיב (פרעה) ליתן טעם מדוע לא יותר להם ולשולחיהם (בני-ישראל), ליטול חופשה של מספר ימים לצורך טכס פולחני מחוץ לגבולות המדינה - היו כל הספקות מתפזרים לאלתר. כל מה שנחוץ זה ממצא מוצק בודד אחד יחיד. אולם, "אין לי הוכחות ליציאת מצרים" אומר ארכאולוג מקצועי. 'ואז אני חושב איך באמת כל זה התחיל..מי כתב ואיך הצליחו לשכנע כ"כ הרבה אנשים ללכת אחרי היהדות' מכיוון שאין בכוחך להציג ראיה לארועים שקדמו למאה ה-10 לפנה"ס, אני חש שאתה מנסה למעשה לדחוק פנימה טענה על דרך השלילה, לאמור, "וכי איך יתכן שקבלו על עצמם תורה, זולת אם היו עדים במו עיניהם לארוע יוצא דפן". לנכח העדר ממצאים, ברור שלא תוכל להוכיח את טענת יציאת מצרים ומעמד הר-סיני באופן ישיר. אולם, לא הכל אבוד. אכן אפשר עדיין לנסות להוכיח ארועים אלה באופן עקיף, למשל, על דרך השלילה, אלא שכאן הדרישות המושתות על הטוען הן הרבה יותר כבדות. כל עוד לא הוכחה גרסת הטוען - _אין_ לה משמעות, _אין_ לה חשיבות, _אין_ לה רלבנטיות לטעוני ההוכחה, ו_אסור_ להזכירה כלל במהלך ההוכחה. הטוען חייב להתמקד בשלילת _כל_ התרחישים האפשריים האחרים מבלי להזכיר ולו במלה את גרסתו. רק כאשר יצליח הטוען לשלול כל תרחיש אפשרי אחר, _זולת_ זה שאותו הוא מבקש להוכיח - תימצא גרסתו מוכחת, לא מכוח עצמה, שכן אין לה קיום עצמאי, אלא מכוח שלילת _כל_ התרחישים החלופיים האפשרים. זהו האופן היחיד להוכחה על דרך השלילה. אני יכול להציע שני תרחישי יתכנות, אולם, עליך, כאמור, לשלול כל חלופה אפשרית. תרחיש אחד: גבוש המיתולוגיה היהודית לא נעשה בין-לילה. היזמים היו האליטה, כת הכהנים, אשר היו, כמו בכל העולם העתיק, מדענים ואסטרונומים. פרנסתם היתה על הצבור, ולהם היה זמן פנוי למכביר לתכנן כיצד לגבש ולחזק אוסף נוודים ליחידה מדינית, ע"י אסוף אגדות מן המרחב וגבושן לספור הסטורי, מלא הוד, נאפד גבורה, על עמידה נגד אויבים, מעטים נגד רבים, כנגד כל הסכויים, בעזרת "בורא" אשר הקונספט שלו לוקט מאמונות עמים שכנים ולוטש לרעיון יחודי. אחרי הכל, איזה נווד חסר עבר יתנגד ליחוס ספורי גבורה ונפלאות כה מקסימים, לאבות אבותיו? הידע שלהם באסטרונומיה גם אפשר להם לאיים במכות טבע כעונש על אי-ציות. מכיוון שהאוכלוסיה גדלה לאיטה מגרעין נוודים קטן, ע"י הסתפחות נומדים נוספים אשר קצו בחיי בדוד מלאי סכנה, לא היתה בעיה למצטרפים מקרוב לאמץ את המיתולוגיה שגובשה, במיוחד אם הוצג ענין זה כתנאי-הצטרפות מחייב. תרחיש נוסף (תרחיש יתכנות היפותטי להשתלת ארוע "אמוני" להסטוריה של עם, ללא כפיה או אלימות) בוא נשוה בין מעשיות מיתולוגיות יהודיות לבין נוצריות. למשל, נס הלחם והדגים נעשה לעיני 5000 גברים, אשר יחד עם נשים וילדים, מנו כ- 20000 נפש. בנס זה כמה אלמנטים המעידים על היותו ארוע שהתרחש במציאות. (1) מספר העדים, 20000, הוא מציאותי בהחלט. אוכלוסית העולם בעת העתיקה לא היתה מליארדים, אלא כמאתיים מליון נפש לפני כאלפיים שנה, והרבה פחות מכך עוד 1300 שנה קודם לכן (כאשר חיים באופן שבטי, תוך נדודים והסתמכות על ציד וליקוט, האוכלוסיה נוטה להיות קבועה, ממש כמו אצל עדרי בעלי-חיים. רק התישבות קבע, חקלאות, גדול מקנה, ותעשיה מאפשרים יציאה ממצב שווי-המשקל של גודל האוכלוסין). דווקא המספר המיתולוגי היהודי בענין מספר היוצאים ממצרים, שלושה מליון, נשמע מופרך. לא סביר שחלק משמעותי מאוכלוסית העולם שלפני 3300 שנה יצא ממצרים. (2) גיוון רשמים. כאשר אנו בוחנים את התאורים של ניסי ישו, אנו נוכחים לדעת כי מקורות שונים (השליחים) מביאים גרסאות שונות מעט בפרטים שוליים, אולם זהות במהות. גיוון זה הוא ריאלי ומעיד אל אוטנטיות, כפי שהראיתי כבר בעבר. לסכום: טענה כגון "עד עתה לא קיבלתי שום הפרכה המתארת כיצד הצליחו לעבוד על עם שלם ולספר לו כי הורי הוריו יצאו ממצרים כשלמעשה הם לא" נגזרת מטקסט בעל מאפייני גוזמה, שאמיתותו בספק (אם נתבטא באפוק מתון), מכיוון שאין לו שום תמיכה או אישוש עצמאים, ורק על סמך הטקסט המונח לפנינו לצורך בחינה, אתה מקשה קושיות. את הקושיות יש לבסס על מקורות אחרים, חוץ-מקראיים, וכאלה - אין. לכל טקסט המכיל ספור המעיד על עצמו שהוא כביכול אמת, יש תכונה כזו. זו פרי ערמומיות המחבר. ובשולי ענין אוכלוסית העולם: אם נצא מהנחה כי אוכלוסית העולם כיום, כששה מליארד, היא צאצאי שמונה האנשים על תיבת נח לפני כ- 4100 ומשהו שנים, נקבל, על פי נוסחאות רבוי טבעי, ערך של גדול שנתי של כ- 0.0047. זה אומר שאוכלוסית העולם לפני 3300 שנה (מועד יציאת-מצרים כביכול) היתה 2020 נפש בלבד! בדקו בעצמכם. הנוסחא היא: P
= P(1 + r)^n אחד משני הספורים להלן _חיב_ להיות בדוי: (א) מבול עולמי שהותיר שמונה נצולים (ב) יציאת מצרים עם שלשה מליון איש (ואיני רוצה כלל לדון במהימנות של ספור היום הארוך של יהושע) אם אחד מספורים אלה בדוי, מי לכפי יתקע כי אין עוד ספורים בדויים במקרא. מי יכול לומר לי בוודאות איזה מן הספורים הוא אמיתי? 2843924Bאני חושב שהיום יש לנו
חשד מבוסס ביותר לכך שסיפור יציאת מצריים מעולם לא היה.אמור לי האם כל הנתונים האלה אינם מהווים ראיה לכך שמדובר במיתולוגיה: (ואני יודע שאתה יודע אותם) 1.)לאחר יותר מ-100 שנה של חפירות ארכיאולוגיות במדבר סיני,לא התגלו שום ממצאים המרמזים על נדידה כזו מסיבית של עם במדבר(לא נמצאו שלדים במספר יוצא דופן,לא נמצאו כלים,כדים וכדומה...) 2.)מצריים תיעדה את כל קורותיה בדיוק רב,ובכל זאת לא מוזכר עם שהיה משועבד לה. 3.)עמי האיזור השוכנים בסמוך למדבר סיני לא ציינו אף הם בקורות חייהם מראה חריג כ"כ של נדידת למעלה מ-2 מליון איש במדבר.כמו כן,אין שום תיעוד להתרחשות "האור קולית" הגדולה במעמד הר סיני. 4.)המקור היחידי לסיפור הוא בתורה. 5.)המקור הראשון והעתיק ביותר של הסיפור נכתב מאות שנים לאחר שסיפור יציאת מצריים התרחש כביכול. *האפשרות להתפתחות האמונה היהודית שנתת היא בהחלט מעניינת,אני סבור שעם הזמן נדע יותר.
חשד מבוסס ביותר לכך שסיפור יציאת מצריים מעולם לא היה.אמור לי האם כל הנתונים האלה אינם מהווים ראיה לכך שמדובר במיתולוגיה: (ואני יודע שאתה יודע אותם) 1.)לאחר יותר מ-100 שנה של חפירות ארכיאולוגיות במדבר סיני,לא התגלו שום ממצאים המרמזים על נדידה כזו מסיבית של עם במדבר(לא נמצאו שלדים במספר יוצא דופן,לא נמצאו כלים,כדים וכדומה...) 2.)מצריים תיעדה את כל קורותיה בדיוק רב,ובכל זאת לא מוזכר עם שהיה משועבד לה. 3.)עמי האיזור השוכנים בסמוך למדבר סיני לא ציינו אף הם בקורות חייהם מראה חריג כ"כ של נדידת למעלה מ-2 מליון איש במדבר.כמו כן,אין שום תיעוד להתרחשות "האור קולית" הגדולה במעמד הר סיני. 4.)המקור היחידי לסיפור הוא בתורה. 5.)המקור הראשון והעתיק ביותר של הסיפור נכתב מאות שנים לאחר שסיפור יציאת מצריים התרחש כביכול. *האפשרות להתפתחות האמונה היהודית שנתת היא בהחלט מעניינת,אני סבור שעם הזמן נדע יותר.
מרכז נטעים
New member
ראיות מוצקות ליציאת מצרים
בארכאולוגיה שלא מתביישת להודות על האמת ולא משקרת כמו גוורנר ושותפיו.
בארכאולוגיה שלא מתביישת להודות על האמת ולא משקרת כמו גוורנר ושותפיו.
אי גרא1 ר מא
New member
איפה הראיות אידיוט ?
כפי שאמרתי, העדר ממצאים חוץ-מקראיים
אינו יכול לשמש להוכחת אי-קיום, כיוון שתמיד ניתן יהיה לטעון כי הממצאים קיימים, אלא שטרם נחשפו עקב בחירה לא מוצלחת של אתרי חפוש. בנפרד מהעדר ממצאים, ברור לנו כי מספר היוצאים כביכול ממצרים, שלושה מליון, הוא מספר חסר-שחר, לאור אומדן מנין המין האנושי לפני 3300 שנים. מובן כי יתכן כי ספורי המקרא מוגזמים, ובכל זאת מצוי בהם גרעין אמת כלשהו, גם אם לא ברור מה גדל הגרעין. לא אעצום עינים נוכח ממצאים ברורים, אם ימצאו, ואין לי התנגדות נפשית שימצאו ממצאים המאששים את ספורי המקרא. אין זה ממנהגי להתווכח עם עובדות. כל שאני מדגיש לפאגאנים הוא שאין כרגע שום אישוש חוץ-מקראי לארוע מקראי כלשהו שקדם למאה ה-10 לפנה"ס, כולל עצם קיום בית-ראשון, ואפילו קיום שלמה, וזאת יודע כל ארכאולוג... 2843924C
אינו יכול לשמש להוכחת אי-קיום, כיוון שתמיד ניתן יהיה לטעון כי הממצאים קיימים, אלא שטרם נחשפו עקב בחירה לא מוצלחת של אתרי חפוש. בנפרד מהעדר ממצאים, ברור לנו כי מספר היוצאים כביכול ממצרים, שלושה מליון, הוא מספר חסר-שחר, לאור אומדן מנין המין האנושי לפני 3300 שנים. מובן כי יתכן כי ספורי המקרא מוגזמים, ובכל זאת מצוי בהם גרעין אמת כלשהו, גם אם לא ברור מה גדל הגרעין. לא אעצום עינים נוכח ממצאים ברורים, אם ימצאו, ואין לי התנגדות נפשית שימצאו ממצאים המאששים את ספורי המקרא. אין זה ממנהגי להתווכח עם עובדות. כל שאני מדגיש לפאגאנים הוא שאין כרגע שום אישוש חוץ-מקראי לארוע מקראי כלשהו שקדם למאה ה-10 לפנה"ס, כולל עצם קיום בית-ראשון, ואפילו קיום שלמה, וזאת יודע כל ארכאולוג... 2843924C
תגובתו של הרב אמנון יצחק
עכשיו אני אסביר לך דבר פשוט, באותו סמינר יוכיחו לך יש פפירוס אתה יודע מה זה? מגילות שנמצאו אצל המצרים הקדמונים שהגיל שלהם הארכיאולוגי קרוב ל3500 שנה תואם לאותה תקופה שהיה עשר המכות במצרים, בפפירוס עיתונאי כותב, היום ירד עלינו אש ניתך מן השמים, היום היה לנו ככה, היאור היה מלא דם, כל הדברים בלש` פשוטה כמו שכתב כותב, קטעים של מגילות פפירוסים שנתגלו ואם תפתח את ספר התורה תראה אותם עשר מכות כמו שמתואר שם וזה מסמך תעודי ארכיאולוגי מדעי שנמצא בבריטניה במוזיאון, 2.תבליטים ותחריטים על קברי פרעונים מוכיחים את יציאת מצרים וכל זה ואין אף אחד בעולם שאומר שעמ``י לא יצא ממצרים ולא היה מעמד הר סיני, אפי` אריקסון דיניקן שכתב את הספר מרכבות האילים הוא תיעד את כל המאורעות ונתן להם הסברים שכליים אפשריים בלבד שאחרי זה הוציא ספר אחר שסותר לכל מה שהוא כתב "כופר מקצועי"בדיוק כמו ירוןRADMEERGOVERNOR אז אף אחד לא אומר שלא היה יציאת מצרים הנצרות אומרת שזה נכון האיסלם אומר שזה נכון העולם יודע שזה נכון העובדות מוכיחות שזה נכון ואני יהודי מוכיח, , להוכיח את האמת זה לא בעיה זה לוקח פשוט חצי שעה אם אתה ירוןGOVERNORמוכן רק לשמוע, אמת לא בעיה להוכיח הבעיה היא שהאמת מפריעה לאנשים בענין של תשובה זה איך לצאת מפה לצאת החוצה ולקבל עול תורה ומצוות, זה הקטע הכי מפחיד שהאדם צריך לעבור ומזה הוא בעצם חושש ובגלל זה הוא דוחה את כל הטיעונים והכל, הוא לא יכול לראות את עצמו כיהודי דתי שומר תורה ומצוות שכל הזמן הוא הרגיש מעל הדתי בצורת לבוש היום הוא יהפוך להיות אחד מהם וזה לא מקובל עליו וזה מה שמונע אותו מהרבה דברים כי באמת להוכיח לברר פשוט קל האמת שום שקר לא יכול לעמוד לידה,
עכשיו אני אסביר לך דבר פשוט, באותו סמינר יוכיחו לך יש פפירוס אתה יודע מה זה? מגילות שנמצאו אצל המצרים הקדמונים שהגיל שלהם הארכיאולוגי קרוב ל3500 שנה תואם לאותה תקופה שהיה עשר המכות במצרים, בפפירוס עיתונאי כותב, היום ירד עלינו אש ניתך מן השמים, היום היה לנו ככה, היאור היה מלא דם, כל הדברים בלש` פשוטה כמו שכתב כותב, קטעים של מגילות פפירוסים שנתגלו ואם תפתח את ספר התורה תראה אותם עשר מכות כמו שמתואר שם וזה מסמך תעודי ארכיאולוגי מדעי שנמצא בבריטניה במוזיאון, 2.תבליטים ותחריטים על קברי פרעונים מוכיחים את יציאת מצרים וכל זה ואין אף אחד בעולם שאומר שעמ``י לא יצא ממצרים ולא היה מעמד הר סיני, אפי` אריקסון דיניקן שכתב את הספר מרכבות האילים הוא תיעד את כל המאורעות ונתן להם הסברים שכליים אפשריים בלבד שאחרי זה הוציא ספר אחר שסותר לכל מה שהוא כתב "כופר מקצועי"בדיוק כמו ירוןRADMEERGOVERNOR אז אף אחד לא אומר שלא היה יציאת מצרים הנצרות אומרת שזה נכון האיסלם אומר שזה נכון העולם יודע שזה נכון העובדות מוכיחות שזה נכון ואני יהודי מוכיח, , להוכיח את האמת זה לא בעיה זה לוקח פשוט חצי שעה אם אתה ירוןGOVERNORמוכן רק לשמוע, אמת לא בעיה להוכיח הבעיה היא שהאמת מפריעה לאנשים בענין של תשובה זה איך לצאת מפה לצאת החוצה ולקבל עול תורה ומצוות, זה הקטע הכי מפחיד שהאדם צריך לעבור ומזה הוא בעצם חושש ובגלל זה הוא דוחה את כל הטיעונים והכל, הוא לא יכול לראות את עצמו כיהודי דתי שומר תורה ומצוות שכל הזמן הוא הרגיש מעל הדתי בצורת לבוש היום הוא יהפוך להיות אחד מהם וזה לא מקובל עליו וזה מה שמונע אותו מהרבה דברים כי באמת להוכיח לברר פשוט קל האמת שום שקר לא יכול לעמוד לידה,
טענתך כבר הועלתה
וכבר הופרכה. אגב, אמנון איזאק מתהדר בתאר לא לו. _אין_ לו הסמכה לרבנות (איך תהיה לו הסמכה והוא ריק ומנוער מדעת). עצם העובדה שהוא מתהדר בתאר לא לו, או שאינו מתקן את הפונים אליו בטעות תוך ציון תאר זה, מעיד על כחש/כזב/רמיה/הטעיה שהן כאזור למתניו וכעור שני לגופו, כמו אצל כל בני מינו...
וכבר הופרכה. אגב, אמנון איזאק מתהדר בתאר לא לו. _אין_ לו הסמכה לרבנות (איך תהיה לו הסמכה והוא ריק ומנוער מדעת). עצם העובדה שהוא מתהדר בתאר לא לו, או שאינו מתקן את הפונים אליו בטעות תוך ציון תאר זה, מעיד על כחש/כזב/רמיה/הטעיה שהן כאזור למתניו וכעור שני לגופו, כמו אצל כל בני מינו...
אירועים היסטוריים ועדי ראיה
אירועים היסטוריים ועדי ראיה לנצרות, כמו גם לאיסלם וכן לכל שאר הדתות והכתות בעולם - יש תבנית קבועה עד להדהים. כולן מבססות את אמונותיהן על טענות היסטוריות שאינן ניתנות לא להוכחה ולא להפרכה! שהרי הן טוענות שתורתן מבוססת על נסיון מסתורי אישי של אדם אחד שהיה עד הראיה היחיד, ואין דרך בעולם להכחיש את עדותו... לכן, אין קושי לטעון טענה כזאת... אפילו שבאמת הכל בדוי... (וזה שאמרו בעלי החכמה: הרוצה לשקר ירחיק עדותו...!) וכן אין כל קושי להגזים מאוד בתיאור אירוע קטן ולהופכו לסיפור מרשים מאוד, או להפוך דמיון של אדם בעל הזיות או הפרעות נפשיות לתיאוריה של המונים ושמצוה להאמין בה...! סיפור היסטורי המסתמך על מספר גדול של אנשים, כ50,000- איש או יותר שהשתתפו באירוע מסוים או ראו אותו, ייהפך בלי ספק לעובדה היסטורית שאין עליה עוררין, מפני שכל-כך הרבה יחידים בקבוצה אחת יעידו על התרחשות האירוע וגם יספרו עליו לילדיהם. כך נוצרה למעשה ההיסטוריה של העולם: נשיאותו של הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון, תולדות חייו של יוליוס קיסר, הקרב על המרתון והמהפכה הצרפתית. אדם יחיד שינסה לטעון טענה להתרחשותו של אירוע בסדר גודל כזה, אם באמת לא התרחש האירוע במציאות... יעמוד מול משימה בלתי אפשרית, לשכנע מאות אלפי בני-אדם שיאמינו שהם היו עדי ראיה לאירוע שלא התרחש...! המסורת ההיסטורית שלנו, של עם ישראל להבדיל, בנויה באופן חזק ומוצק הרבה יותר: היא איננה עדות של אדם אחד, ולא של 50,000 איש, אלא עדות על אירועים שהתרחשו לעיני אומה שלימה - 3 מיליון איש! (600,000 גברים, 600,000 נשים, והשאר ילדים וילדות מתחת לגיל 20 וגברים ונשים מעל לגיל 60). והדברים מפורשים בתורה: "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך... ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר". (שמות יט, ט,יז) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן...". (שמות כ,טו) הדור הבא ידע שהדבר התרחש, גם מפני שהוריו היו עדי ראיה ישירים וספרו לו, וכן מפני שכל אחד באומה הוא עד ראיה ישיר או צאצא של עד ראיה ישיר. קשה לדמיין שאירוע כזה ימחק אי-פעם מזיכרון האומה, אפילו אלפי שנים מאוחר יותר, בגלל הרושם העמוק שיש לאירוע כזה על תודעת האומה. הבה נבהיר את ההבדל בין הטענות השונות קורא יקר! הזוכר אתה את מבנה הפירמידה? בוודאי תזכור כי זה מבנה יציב ביותר. אולם מה יקרה אם נהפוך את הפירמידה, וכולה תעמוד רק על החוד שלה? הלוא היא תהיה מבנה חסר יציבות לחלוטין. ואכן כך הם פני הדברים: אין אמונתנו כשאר הדתות. המושג "אמונה" אצל המאמין בשאר הדתות, אינה שיודע את אמיתות הדבר שמאמין בו, או אמיתת האיש שאומר לו (הכומר או הקאדי), אלא משער שהאומר לו את הדבר ההוא לא ישקר. כלומר "אמונתו" היא השערה -"אמונה עיורת". לכן גם מציאות של מאות מיליוני נוצרים בעולם המאמינים בדתם אינה דבר בעל משקל, כי אינה ראיה שנתאמת להם הדבר, אלא רק שהם קבלו על עצמם נאמנות למספר מועט של אנשים שהתחילו את אותה הדת. סוף סוף, איש לא ראה את מיסד הנצרות מקבל שליחות כלשהי מהאלוקים! גם דת האיסלם טוענת שבהיות מוחמד יחידי "ללא עדים" פגש במדבר את המלאך גבריאל אשר צוה לו לשנות את הדת - חוקי העולם הקודמים, ולהנהיג חוקים חדשים... ודת זו נפוצה זמן רב לאחר תקופתו של מוחמד, על-ידי שחסידיו יצאו בכוח הזרוע, והרגו כל מי שלא קיבל את דתם. ולכן, העובדה שיש כיום מאות מיליוני מאמינים מוסלמים, אינה אומרת דבר שהרי הם בסך הכל יורשיו של אותו דור שנכנע תחת סכנת מוות, וללא שום אפשרות לאמת את סיפור תחילת התהוות דתם, שהרי איש לא ראה את מוחמד פוגש את המלאך גבריאל. ולא נותר אלא להאמין למה שמוחמד לבדו ראה וסיפר...! אין ספק שבנקל אפשר לפקפק בנכונותם של סיפורים אלו, כך שהמצטרף לדת כזו שזהו הבסיס שלה, מצטרף רק מתוך "אמונה עיורת" אותה אמונה שעליה אמר שלמה המלך (משלי יד): "פתי יאמין לכל דבר". ההמשך בהודעה הבאה. http://www.orhayahadut.co.il/msilot/index.htm
אירועים היסטוריים ועדי ראיה לנצרות, כמו גם לאיסלם וכן לכל שאר הדתות והכתות בעולם - יש תבנית קבועה עד להדהים. כולן מבססות את אמונותיהן על טענות היסטוריות שאינן ניתנות לא להוכחה ולא להפרכה! שהרי הן טוענות שתורתן מבוססת על נסיון מסתורי אישי של אדם אחד שהיה עד הראיה היחיד, ואין דרך בעולם להכחיש את עדותו... לכן, אין קושי לטעון טענה כזאת... אפילו שבאמת הכל בדוי... (וזה שאמרו בעלי החכמה: הרוצה לשקר ירחיק עדותו...!) וכן אין כל קושי להגזים מאוד בתיאור אירוע קטן ולהופכו לסיפור מרשים מאוד, או להפוך דמיון של אדם בעל הזיות או הפרעות נפשיות לתיאוריה של המונים ושמצוה להאמין בה...! סיפור היסטורי המסתמך על מספר גדול של אנשים, כ50,000- איש או יותר שהשתתפו באירוע מסוים או ראו אותו, ייהפך בלי ספק לעובדה היסטורית שאין עליה עוררין, מפני שכל-כך הרבה יחידים בקבוצה אחת יעידו על התרחשות האירוע וגם יספרו עליו לילדיהם. כך נוצרה למעשה ההיסטוריה של העולם: נשיאותו של הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון, תולדות חייו של יוליוס קיסר, הקרב על המרתון והמהפכה הצרפתית. אדם יחיד שינסה לטעון טענה להתרחשותו של אירוע בסדר גודל כזה, אם באמת לא התרחש האירוע במציאות... יעמוד מול משימה בלתי אפשרית, לשכנע מאות אלפי בני-אדם שיאמינו שהם היו עדי ראיה לאירוע שלא התרחש...! המסורת ההיסטורית שלנו, של עם ישראל להבדיל, בנויה באופן חזק ומוצק הרבה יותר: היא איננה עדות של אדם אחד, ולא של 50,000 איש, אלא עדות על אירועים שהתרחשו לעיני אומה שלימה - 3 מיליון איש! (600,000 גברים, 600,000 נשים, והשאר ילדים וילדות מתחת לגיל 20 וגברים ונשים מעל לגיל 60). והדברים מפורשים בתורה: "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך... ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר". (שמות יט, ט,יז) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן...". (שמות כ,טו) הדור הבא ידע שהדבר התרחש, גם מפני שהוריו היו עדי ראיה ישירים וספרו לו, וכן מפני שכל אחד באומה הוא עד ראיה ישיר או צאצא של עד ראיה ישיר. קשה לדמיין שאירוע כזה ימחק אי-פעם מזיכרון האומה, אפילו אלפי שנים מאוחר יותר, בגלל הרושם העמוק שיש לאירוע כזה על תודעת האומה. הבה נבהיר את ההבדל בין הטענות השונות קורא יקר! הזוכר אתה את מבנה הפירמידה? בוודאי תזכור כי זה מבנה יציב ביותר. אולם מה יקרה אם נהפוך את הפירמידה, וכולה תעמוד רק על החוד שלה? הלוא היא תהיה מבנה חסר יציבות לחלוטין. ואכן כך הם פני הדברים: אין אמונתנו כשאר הדתות. המושג "אמונה" אצל המאמין בשאר הדתות, אינה שיודע את אמיתות הדבר שמאמין בו, או אמיתת האיש שאומר לו (הכומר או הקאדי), אלא משער שהאומר לו את הדבר ההוא לא ישקר. כלומר "אמונתו" היא השערה -"אמונה עיורת". לכן גם מציאות של מאות מיליוני נוצרים בעולם המאמינים בדתם אינה דבר בעל משקל, כי אינה ראיה שנתאמת להם הדבר, אלא רק שהם קבלו על עצמם נאמנות למספר מועט של אנשים שהתחילו את אותה הדת. סוף סוף, איש לא ראה את מיסד הנצרות מקבל שליחות כלשהי מהאלוקים! גם דת האיסלם טוענת שבהיות מוחמד יחידי "ללא עדים" פגש במדבר את המלאך גבריאל אשר צוה לו לשנות את הדת - חוקי העולם הקודמים, ולהנהיג חוקים חדשים... ודת זו נפוצה זמן רב לאחר תקופתו של מוחמד, על-ידי שחסידיו יצאו בכוח הזרוע, והרגו כל מי שלא קיבל את דתם. ולכן, העובדה שיש כיום מאות מיליוני מאמינים מוסלמים, אינה אומרת דבר שהרי הם בסך הכל יורשיו של אותו דור שנכנע תחת סכנת מוות, וללא שום אפשרות לאמת את סיפור תחילת התהוות דתם, שהרי איש לא ראה את מוחמד פוגש את המלאך גבריאל. ולא נותר אלא להאמין למה שמוחמד לבדו ראה וסיפר...! אין ספק שבנקל אפשר לפקפק בנכונותם של סיפורים אלו, כך שהמצטרף לדת כזו שזהו הבסיס שלה, מצטרף רק מתוך "אמונה עיורת" אותה אמונה שעליה אמר שלמה המלך (משלי יד): "פתי יאמין לכל דבר". ההמשך בהודעה הבאה. http://www.orhayahadut.co.il/msilot/index.htm
המשך
יוצא איפוא, שהנצרות והאיסלם ודומיהן, בנויות כפירמידה הפוכה, העומדת על החוד שלה, על אדם אחד, שממנו ואילך ככל שמתרחקים הפירמידה הולכת ומתרחבת, קהל המאמינים הולך וגדל...! נוכל עוד להבהיר לעצמנו את הפער העצום בין הטענות השונות על-ידי שנדמיין לעצמנו את התמונה הבאה. אדם הולך לכיוון מסוים, ואחריו הולכים שורה של מאה בני-אדם מכוסי עיניים, כשכל אחד אוחז ביד חבירו ונמשך אחריו, האם יעלה על הדעת שנראה קבוצה זו כמייצגת החלטה של מאה אנשים ללכת בכיוון זה, או האם יש כאן רק החלטה של אדם אחד, ואחריו מאה נגררים?! נתאר לעצמנו מאידך, עשרה אנשים בלבד, ההולכים באופן עצמאי, וכולם לאותו כיוון, האם אין הם מבטאים הרבה יותר את בחירת דרכם מאשר מאה אנשים המובלים על ידי גורר אחד?! כאשר אחד גורר אחריו מאה אנשים, גם אם תגדל שרשרת קשורי העיניים מאחריו לאלף או למיליון, עדיין לא תהיה ההתרחשות מרשימה יותר, מפני שאין אחד שבוחר באופן עצמאי באיזו דרך ללכת: כל אחד ואחד סומך על האדם שלפניו בשורה, שגם הוא סומך על האדם שלפניו... זהו איפוא ההבדל בין "אמונת" עם ישראל, לבין שאר הדתות. ביהדות, לא "מאמינים" לאיש אחד בלבד משום שהצליח להלהיב או לגרור אחריו מספר גדול יותר של אנשים שגררו אחריהם עוד ועוד עד שהפכו ל"אמונה". אלא, העם כולו באופן ישיר היו, ראו, שמעו וחוו את מעמד הר סיני והתגלות האלוקים לפניהם!! עיקרי הדברים הללו הודגשו כבר ע"י גדולי עולם, הרמב"ם כותב: "שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעידו עליו מבחר העדים שלא היה כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקב"ה, ושתראה כבודו עין בעין ודבר זה היה שתתחזק האמונה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו על ידו האמת, כדי להעמיד רגלנו לבל ימעדו אשורינו" (אגרת תימן). וכן, בספר "העיקרים" לרבי יוסף אלבו: "... כל מה שהושג בחוש לאנשים רבי-המספר, תהא האמנתו יותר מתקבלת וכו' ובעבור זה רצה השם יתברך שתנתן התורה ע"י משה בפרסום גדול וריבוי עצום מששים רבוא... שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים וריבוי דעות מתחלפות (כלומר בעלי השקפות שונות, אופי שונה וכדומה) כדי שלא ישאר שום חשש ספק בלב המקבלים והנטפלים אליהם ולא בלב הבאים אחריהם בעול. "ותהיה הקבלה נכונה ואמיתית בתכלית מה שאפשר" (מאמר א' פרק יט). האם יתכן שנאמין לאדם הטוען כי האלוקים נתגלה אליו בחזיון, בחלום הלילה או במדבר ביום, בלי שום עדות והוכחה ברורה לאמת את דבריו?? האם על סמך סיפור זה נשנה את חיינו היומיומיים, נאמץ לעצמנו חוקים חדשים, ונמסור את נפשנו להפיץ דת זו ולקיים אותה? וזה לשון המלבי"ם: "רצה ה' שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא (רק הגברים), והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל כן כל מי שיקום לאמור שהוא שליח מן ה' ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצריך שיתראה ה' בעצמו לפני שישים ריבוא, בפרסום גדול כמו שהתגלה בעת נתינתה, כי בדבר המצטווה לנביא בינו לבין עצמו יש חשש וספק בדבריו אפילו בדורו, וכל שכן בדורות אחרים" (שמות יט, ט). אכן, אין אפשרות להכחיש את מעמד הר סיני. כי במעמד זה היה נוכח עם שלם עם מיליוני נפשות, והתורה מספרת עליו באריכות רבה, ולא קם שום סופר בזמן העתיק מאיזו אומה שהכחיש את העובדה הזאת כי לא היה ולא נברא. אפילו הנצרות והאיסלם לא ערערו על מעמד זה, אלא אדרבה, הסתמכו עליו בתור הגילוי המשכנע ביותר להמצאות ה' ולהשגחתו על העולם. "מתן תורה לישראל" - היא העובדה המקובלת ביותר בכל הדתות המערביות, דתות המקיפות ציבור של כמיליארדים, והמהווה את עיקרו של העולם התרבותי. עד היום בנויים ערכיה של כל חברה תרבותית על היסודות של תורת משה מסיני. ואין פלא מדוע קיימת הסכמה כללית על אמיתותו של מעמד הר סיני! מפני שלמעמד זה יש את כל המאפיינים של אירוע היסטורי (מלבד שהוא מפתיע ופלאי יותר ממאורע היסטורי רגיל) - תופעה שמעידים עליה מיליוני אנשים - אינה אלא עובדה! מטעם זה מוזכר מעמד הר סיני לאורך כל התנ"ך כעובדה היסטורית שאין כל צורך לשכנע באמיתותה או להאריך ולהסבירה באזני השומעים. כגון: "אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ברית עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים" (מלכים א', ח,ט). ודוד המלך מתאר בתהילים (פרקים קה, קו, מד, עח ועוד) את כל עשרת המכות, וניסי המדבר, וניסי כיבוש ארץ ישראל. וכן בדברי הימים כתוב על זמן חזקיהו איך הקריבו קרבן הפסח. ובספר נחמיה פרק ט' (שנכתב בתחילת בית שני) מתוארת ההשתלשלות של עם ישראל מזמן אברהם אבינו ע"ה, יציאת מצרים, קריעת ים-סוף, מעמד הר סיני, נתינת השבת, העגל, וכל ניסי הארבעים שנה במדבר, וניסי כיבוש ארץ ישראל. ועוד מקומות לרוב, ולמעשה התנ"ך כולו מלא מענין יציאת מצרים. ורואים את גודל "האמונה החושית" של עם ישראל במסורת ברורה זו. כשם שאנו מקבלים כ"עובדה", שהיה מלך בשם אלכסנדר מוקדון והיו פרעונים במצרים, מתוך שבלתי אפשרי לשתול להיסטוריה דמויות צבוריות ואירועים המוניים שלא היו, כך אי-אפשר לומר שיום אחד קם מי שקם והצליח לשכנע עם שלם, שהם היו עדים לאירוע שאף פעם לא התרחש...! ולשתול בהיסטוריה מאורע ששינה את מהלך חייו של עם ועולם, (עיין בעמוד 71 ואילך בהרחבה), ועוד שצריכים הם לספר שקר לילדיהם... ולחנכם לחיות ולמות על האמת הזו...! (עיין בעמוד 83 בהרחבה). בהערכת יציבותן היחסית של טענות היסטוריות מסוגים שונים, מספר המפתח אותו יש לזכור אינו מספר האנשים שהסכימו לקבל את אמינות הטענה בתאריך מאוחר כלשהו, אלא מספר האנשים שהיו משתתפים ישירים או עדי ראיה. העובדה שלכל אחת מדתות העולם, חוץ מליהדות, חסרה הדרישה הראשונית הקריטית של מספר עדי ראיה גדול לאירועים האמורים להיות הבסיס לדת, מוציאה אותן מכלל עובדה היסטורית מבוססת והגיונית, ואין שום אפשרות להוכיח או לדעת את אמיתותן. אולם היהדות שונה לחלוטין. אין צורך ב"אמונה עיורת" כדי לקבל את אמיתותה. ההתגלות לעם ישראל בהר סיני היא אירוע שנתנסו בו לא רק מספר גדול של בני-אדם, אלא אומה שלימה. בקיצור: היא ניתנת לאימות, יותר מכל אירוע גדול בדברי ימות עולם.
יוצא איפוא, שהנצרות והאיסלם ודומיהן, בנויות כפירמידה הפוכה, העומדת על החוד שלה, על אדם אחד, שממנו ואילך ככל שמתרחקים הפירמידה הולכת ומתרחבת, קהל המאמינים הולך וגדל...! נוכל עוד להבהיר לעצמנו את הפער העצום בין הטענות השונות על-ידי שנדמיין לעצמנו את התמונה הבאה. אדם הולך לכיוון מסוים, ואחריו הולכים שורה של מאה בני-אדם מכוסי עיניים, כשכל אחד אוחז ביד חבירו ונמשך אחריו, האם יעלה על הדעת שנראה קבוצה זו כמייצגת החלטה של מאה אנשים ללכת בכיוון זה, או האם יש כאן רק החלטה של אדם אחד, ואחריו מאה נגררים?! נתאר לעצמנו מאידך, עשרה אנשים בלבד, ההולכים באופן עצמאי, וכולם לאותו כיוון, האם אין הם מבטאים הרבה יותר את בחירת דרכם מאשר מאה אנשים המובלים על ידי גורר אחד?! כאשר אחד גורר אחריו מאה אנשים, גם אם תגדל שרשרת קשורי העיניים מאחריו לאלף או למיליון, עדיין לא תהיה ההתרחשות מרשימה יותר, מפני שאין אחד שבוחר באופן עצמאי באיזו דרך ללכת: כל אחד ואחד סומך על האדם שלפניו בשורה, שגם הוא סומך על האדם שלפניו... זהו איפוא ההבדל בין "אמונת" עם ישראל, לבין שאר הדתות. ביהדות, לא "מאמינים" לאיש אחד בלבד משום שהצליח להלהיב או לגרור אחריו מספר גדול יותר של אנשים שגררו אחריהם עוד ועוד עד שהפכו ל"אמונה". אלא, העם כולו באופן ישיר היו, ראו, שמעו וחוו את מעמד הר סיני והתגלות האלוקים לפניהם!! עיקרי הדברים הללו הודגשו כבר ע"י גדולי עולם, הרמב"ם כותב: "שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעידו עליו מבחר העדים שלא היה כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקב"ה, ושתראה כבודו עין בעין ודבר זה היה שתתחזק האמונה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו על ידו האמת, כדי להעמיד רגלנו לבל ימעדו אשורינו" (אגרת תימן). וכן, בספר "העיקרים" לרבי יוסף אלבו: "... כל מה שהושג בחוש לאנשים רבי-המספר, תהא האמנתו יותר מתקבלת וכו' ובעבור זה רצה השם יתברך שתנתן התורה ע"י משה בפרסום גדול וריבוי עצום מששים רבוא... שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים וריבוי דעות מתחלפות (כלומר בעלי השקפות שונות, אופי שונה וכדומה) כדי שלא ישאר שום חשש ספק בלב המקבלים והנטפלים אליהם ולא בלב הבאים אחריהם בעול. "ותהיה הקבלה נכונה ואמיתית בתכלית מה שאפשר" (מאמר א' פרק יט). האם יתכן שנאמין לאדם הטוען כי האלוקים נתגלה אליו בחזיון, בחלום הלילה או במדבר ביום, בלי שום עדות והוכחה ברורה לאמת את דבריו?? האם על סמך סיפור זה נשנה את חיינו היומיומיים, נאמץ לעצמנו חוקים חדשים, ונמסור את נפשנו להפיץ דת זו ולקיים אותה? וזה לשון המלבי"ם: "רצה ה' שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא (רק הגברים), והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל כן כל מי שיקום לאמור שהוא שליח מן ה' ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצריך שיתראה ה' בעצמו לפני שישים ריבוא, בפרסום גדול כמו שהתגלה בעת נתינתה, כי בדבר המצטווה לנביא בינו לבין עצמו יש חשש וספק בדבריו אפילו בדורו, וכל שכן בדורות אחרים" (שמות יט, ט). אכן, אין אפשרות להכחיש את מעמד הר סיני. כי במעמד זה היה נוכח עם שלם עם מיליוני נפשות, והתורה מספרת עליו באריכות רבה, ולא קם שום סופר בזמן העתיק מאיזו אומה שהכחיש את העובדה הזאת כי לא היה ולא נברא. אפילו הנצרות והאיסלם לא ערערו על מעמד זה, אלא אדרבה, הסתמכו עליו בתור הגילוי המשכנע ביותר להמצאות ה' ולהשגחתו על העולם. "מתן תורה לישראל" - היא העובדה המקובלת ביותר בכל הדתות המערביות, דתות המקיפות ציבור של כמיליארדים, והמהווה את עיקרו של העולם התרבותי. עד היום בנויים ערכיה של כל חברה תרבותית על היסודות של תורת משה מסיני. ואין פלא מדוע קיימת הסכמה כללית על אמיתותו של מעמד הר סיני! מפני שלמעמד זה יש את כל המאפיינים של אירוע היסטורי (מלבד שהוא מפתיע ופלאי יותר ממאורע היסטורי רגיל) - תופעה שמעידים עליה מיליוני אנשים - אינה אלא עובדה! מטעם זה מוזכר מעמד הר סיני לאורך כל התנ"ך כעובדה היסטורית שאין כל צורך לשכנע באמיתותה או להאריך ולהסבירה באזני השומעים. כגון: "אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ברית עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים" (מלכים א', ח,ט). ודוד המלך מתאר בתהילים (פרקים קה, קו, מד, עח ועוד) את כל עשרת המכות, וניסי המדבר, וניסי כיבוש ארץ ישראל. וכן בדברי הימים כתוב על זמן חזקיהו איך הקריבו קרבן הפסח. ובספר נחמיה פרק ט' (שנכתב בתחילת בית שני) מתוארת ההשתלשלות של עם ישראל מזמן אברהם אבינו ע"ה, יציאת מצרים, קריעת ים-סוף, מעמד הר סיני, נתינת השבת, העגל, וכל ניסי הארבעים שנה במדבר, וניסי כיבוש ארץ ישראל. ועוד מקומות לרוב, ולמעשה התנ"ך כולו מלא מענין יציאת מצרים. ורואים את גודל "האמונה החושית" של עם ישראל במסורת ברורה זו. כשם שאנו מקבלים כ"עובדה", שהיה מלך בשם אלכסנדר מוקדון והיו פרעונים במצרים, מתוך שבלתי אפשרי לשתול להיסטוריה דמויות צבוריות ואירועים המוניים שלא היו, כך אי-אפשר לומר שיום אחד קם מי שקם והצליח לשכנע עם שלם, שהם היו עדים לאירוע שאף פעם לא התרחש...! ולשתול בהיסטוריה מאורע ששינה את מהלך חייו של עם ועולם, (עיין בעמוד 71 ואילך בהרחבה), ועוד שצריכים הם לספר שקר לילדיהם... ולחנכם לחיות ולמות על האמת הזו...! (עיין בעמוד 83 בהרחבה). בהערכת יציבותן היחסית של טענות היסטוריות מסוגים שונים, מספר המפתח אותו יש לזכור אינו מספר האנשים שהסכימו לקבל את אמינות הטענה בתאריך מאוחר כלשהו, אלא מספר האנשים שהיו משתתפים ישירים או עדי ראיה. העובדה שלכל אחת מדתות העולם, חוץ מליהדות, חסרה הדרישה הראשונית הקריטית של מספר עדי ראיה גדול לאירועים האמורים להיות הבסיס לדת, מוציאה אותן מכלל עובדה היסטורית מבוססת והגיונית, ואין שום אפשרות להוכיח או לדעת את אמיתותן. אולם היהדות שונה לחלוטין. אין צורך ב"אמונה עיורת" כדי לקבל את אמיתותה. ההתגלות לעם ישראל בהר סיני היא אירוע שנתנסו בו לא רק מספר גדול של בני-אדם, אלא אומה שלימה. בקיצור: היא ניתנת לאימות, יותר מכל אירוע גדול בדברי ימות עולם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.