לא קל. חוקר בפסיכולוגיה ופובליציסט.
פירסמתי ספר על חלוקת קשב, חלוצי למדי, שכלל מחקר על 680 אנשים. וספר חדשני אף הוא, על רגשות ופסיכונירוזות שכתבתי בזמן לימודי המ.א. בקליפורנייה. והשאר, דברים רבים, אך יש קו התפתחות אחיד, אולי מגיל 13. ואני אוהב את ישוע מגיל טיפש עשרה. והכנסתי באופן פעיל יותר את ישוע לתוך חיי לפני 29 שנה. להלן קטע מעיתון על ביקור הקדושה האם תרזה בביירות ב-1982, בזמן הפצצת צה''ל על ביירות, שתליתי ליד שולחן כתיבתי במכון המחקר בו עבדתי אז.
http://www.michael-sharon.com/teresa.jpg אהבתי כל מילה על ישוע ומרים הבתולה בספרו של פנחס שדה, "החיים כמשל", שקראתי בגיל הנעורים. מומלץ מאד. גיליתי למשל בשנת 1981 גם את התאולוג הקתולי האב ד''ר פייר טהייאר דה שרדין, שהישפיע על כמה רעיונות מחקריים שקידמתי אז. הוא טען שבניגוד לבודהיזם, בו יש דגש על התפיסה ההוליסטית תוך הזנחת הפרטים - הניתפסים ככרוכים בסבל, הרי שבקתוליות יש ראייה בו זמנית של המכלול יחד עם הפרטים. הכנסתי זאת לעניין הגבוהים בחלוקת קשב. קו מחשבה זה, של ראיית הפרטים, אך לא על חשבון הזנחת המכלול, ולהיפך, אצל הגבוהים בחלוקת קשב, בניגוד לנמוכים ולבינוניים בחלוקת קשב, הינביע תוצאות מחקריות פוריות. אף עניין השילוש הקדוש הוטמע במחקרי, כאשר למשל יכולת האינטגרצייה היא יכולת ראייה מובחנת בו זמנית של כמה תבניות בפוקוס - דבר שכיניתי תפיסה רב מוקדית -הגבוהה אצל הגבוהים בחלוקת קשב, לעומת ראייה חד-מוקדית אצל הבינוניים ביכולת חלוקת הקשב. ישוע הוא כל חיי, כמעט מאז ומתמיד.
