Hangawi קוריאנית צמחונית.

מיתר44

New member
Hangawi קוריאנית צמחונית.

כן, לבת זוגי יש נטייה לאכול צמחוני ובעיקר
אם הוא במסעדה המוגדרת כצמחונית הכי
טובה בעיר, או הטובה מהקוריאניות הצמחוניות.
במאמר מוסגר, מי שחווה את המנהג האמריקאי
להאדיר, לא מתפלא לדעת שהיום נאכל ב״דיינה
הכי גדול״.
הארכיטקטורה שונה מכל מה שהיכרנו ולטובה.
הישיבה (יחפים!) בחללים שקועים ושולחנות נמוכי
קומה.
השירות אישי כזה ויוצר אווירת רוגע. אתה כאילו
מבודד משאר העולם.
אכלנו פנקייקס (פטריות, ירקות ירוקים ועוד) כראשונה
וגם סלט עלים, כיסונים מטוגנים.
לעיקריות: בקערות חרס מרקים חרפיפים עם
אורז ליד.
כמובן שהושם על השולחן גם הקימצ׳י שלי הוא
טעים אך איני מבין מה החיבור שלו לאוכל.
הקינוח המנצח - עוגת גבינה מטופו שטעמה
לשנינו לא פחות ואף יותר מזו הניו יורקית הגבינתית.
חזרנו לסנדלינו ולעולמנו מרוצים.
 

מיתר44

New member
תמונות מהארוחה





 

prizman

New member
כל הכבוד לכם

שהצלחתם לקום לאחר צורת הישיבה הזו.
מסיבה לא ברורה יש בשכונה שלי לפחות 7-8 מסעדות קוריאניות בלי שפגשתי אפילו קוריאני אחד שגר בה,
אבל מהישיבה הזו קשה לי לקום.
קימצ'י מתחבר לכל דבר או לשום דבר בעיני השונאים, אין דבר כזה שהוא קשור רק לחלק מהמנות
 

מיתר44

New member
כשיושבים - מאוד נוח. לצאת? זה סיפור אחר

למעשה אתה מתגלגל, זוחל, נאבק עם גופך ומקלל שלא לקחת שעורי יוגה, פלדנקרייז וכאלו.
כמובן, כחרדן מצוי כל העת דאגתי (ממש כמו בביקור במסגד) שמא לא אמצא את סנדלי שלי.
 

prizman

New member
טוב, ההקשרים המיידיים שלי הם למקדש בודהיסטי ולא למסגדים,

גם שם כידוע חולצים נעליים לפני הכניסה רק שאני לא נועל משהו שמישהו ירצה לגנוב.
ואם לבילבול היכן שמת אותם התכוונת, הסנדלים שלי בצבע די בולט כך שקשה לפספס.
זה מזכיר לי פעם שלא התביישתי לבקש מחבר שאכלתי איתו לעזור לי לצאת מזה, אבל זה קרה במסעדה יפנית דווקא
עם מושבים דומים.
ובסחף האסוציאציות, נתקלתי בשבוע שעבר בישראל בספר על יחסי יפן-קוריאה שלא ידעתי עליהם,
אבל עקב שיקולי משקל יתר בטיסה, קניתי די הרבה ספרים ולא מעט דגים מעושנים ומלוחים,
ויתרתי עליו ועכשיו אני מצטער על זה.
אולי פסיונטע או מישהו מתמצאים בנושא.
 

prizman

New member
לצערי אני לא זוכר.

זה היה ספר עבה למדי, מעל 600 עמוד, כריכה עבה, וכאמור , שיקולי משקל הינחו אותי.
בדיעבד שזה רק כמה ימים אני מצטער על זה.
לא זוכר את השם. זה לא משהו שראיתי בעבר, גם אני לא יודע כמעט כלום על הנושא מעבר לקטעים הקשים
שהיו אז ביחס לנשים הקוריאניות.
 

prizman

New member
אבל כהרגלי אני כן זוכר פרטים איזוטריים.

החנות נמצאת ברח' פרישמן 90 בת"א ונקראת האחים גרין.
הספר נמצא על השולחן הראשון בחנות מצד ימין לאחר שעוברים את המוכר, לא על מדף.
יש להם גם מערכת ממוחשבת כך שיוכלו לאתר את הספר בקלות אני חושב.
ובתום הקריאה נא לשלוח אלי
 
מהכותרת לרגע נרעשתי בשמחה שנפתחה בארץ קוריאנית


אני מניחה שמדובר בארה"ב?

אם כי עליי לומר - עד כמה שאני מתגעגעת לאוכל קוריאני, יהיה מאכזב אם תיפתח מסעדה קוריאנית צמחונית כאן, מכיוון שהמטבח הקוריאני הוא ברובו לא ידידותי לצמחונים, וההגדרה של צמחונות (ובטח אם זו צמחונות נטולת דגים/אנשובי וכו') מאוד מגבילה את האפשרויות ומחייבת התאמות, למרות שיש גם אוכל צמחוני, וכמובן ז'אנר של אוכל בודהיסטי-צמחוני. הם גם אוכלים הרבה מאוד ירקות, וגם בארוחה שכולה עוף מטוגן בשמן עמוק יהיו ירקות על השולחן שיחוסלו עד כלות, ובברביקיו כל ביס בשר ייעטף בעלה חסה או עלה סומסום עם קצת ירק כתחליף לפיתה שלנו.
וזה מזכיר לי שיצא ממש עכשיו בארץ תרגום עברי לספר קוריאני זוכה פרסים על אישה שבעקבות חלום הופכת להיות צמחונית, ועד כמה קשה לחברה הקוריאנית מסביבה לקבל זאת...

הקימצ'י הוא באמת אהמממ... טעם נרכש? אני עוד לא לגמרי רכשתי אותו, וכשאני אומרת את זה מושלך הס בין חבריי הקוריאנים... מבחינתם הוא הולך עם הכל, מעורבב בכל דבר, משמש מילוי למאנדו (דאמפלינג קוריאנים), להכנת פאנקייק אדמדם או בשימוש בנוזלים שלו למרק (ובקור של סיאול בינואר-פברואר גם אני שאבתי את המרק החם הזה כאילו אין מחר, או אין קימצ'י). מה שכן, מתה על הפאנקייקים הירוקים שלהם (Pajeon).
 
לגמרי...

במנה קטנה על השולחן זה בסדר, אבל בסיאול זה לפעמים בא כדוכן בשוק שכולו קימצ'י מעשרות סוגים, וזה חזק... ועדיין לא לרמה של הזוועה הטייוואנית המכונה סטינקי טופו, כשמו כן הוא.
 
לזה התכוונתי. זיכרון נורא מסימטה בשוק של סיאול

שכולה הייתה דוכנים כאלה. ברחנו כל עוד נפשנו בנו.
 

מיתר44

New member
עם הריח אני מסתדר מצויין

שכן אני מחובבי הגבינות, נו, שנקראות ״מסריחות״. אבל התמיהה הייתה ועודנה, עם מה
אוכלים את המחמץ הזה? התשובה המקובלת: עם כל דבר, כמה שהיא נכונה, עדיין
לא משכנעת את החיך שלי. ניחא.
כך גם עישון במהלך סעודה.
 

sweetdreams

New member
באמת? אני התמכרתי לקימצ׳י


אני במיוחד אוהבת קימצ׳י משומר היטב, שהותסס לאורך תקופה, וטעמו יותר חמוץ.
קצת מצער שאת המרכיב החשוב ביותר, כרוב הנאפה, אין למצוא בארץ, אז אני נאלצת להסתפק בקימצ׳י מירקות חלופיים (גם טוב..).
 

ortolan

New member
לא מוכרים אותו בשם כרוב סיני?

היו כמה מגדלים, אבל יכול להיות שהעניין בו דעך מאז האייטיז.
 
למעלה