אריסטובלוס
New member
HELLAS עוד זמני טיסה
הפעם 1922. בחברה הצרפתית-רומנית. הסופר המינגוויי מתאר טיסה שלו בחברה זו במאמר ב TORONTO DAILY STAR מיום 9.9.1922. בין השאר הוא מספר שברכבת אקספרס הנסיעה בין פריס לשטרסבורג ערכה 10 שעות ואילו טיסה זו ארכה שעעתיים וחצי. היציאה לשדה התעופה היתה ממשרדי החברה בשעה 5 בבוקר והמחיר לשני כרטיסים (לו ולאישתו) עם הנחה 50 אחוז לעיתונאים היה 120 פרנק. "הקשר הרומני בשם החברה", הוא כותב, "לא היה מעודד, אבל פקיד החברה הבטיח לי שאין טייסים רומנים." הנסיעה היתה עם עוד זוג חברים (בעל ואישה). הארבעה יצאו לשדה התעופה לה בורג'ה במכונית אחת והם היו הנוסעים היחידים אותו יום. בשדה פיצלו את הזוגות לשני מטוסים שונים. לאחר ששמו את המזודה מתחת לכסא ליד כסא הטייס נכנסו המינגווי ואישתו לתא הנוסעים, המכונאי נתן להם צמר גפן לאוזניים והתפנה לסובב את להבי המדחף בשביל להתניע את המנוע. "עלינו לאויר כאילו אנו ישובים בסירה שמורמת לאט ע"י נפיל ענק," כותב המינגוויי, "לפעמים ירדנו נמוך ואפשר היה לראות את רוכבי האופניים כמו מטבעות על פס לבן, ולפעמים עלינו גבוה והנוף קטן." הוא מתאר כיצד צעק לאישתו מעל רעש המנוע והיא לא שמעה ולבסוף הבין שהיא נרדמה. המטוס נתקל בסופה וירד נמוך וטס לאורך תעלת מים עד שיצא מהסופה. לבסוף נחת בשטרסבורג "כמו נפילה במעלית". לסיכום הוא אומר שהבעיה היחידה היתה ריח השמן מהמנוע. לאחר שירדו מהמטוס הם חיכו בבר בשדה התעופה לחבריהם שעדיין לא הגיעו במטוס השני. "מתי היתה התאונה האחרונה שלכם?" שאלתי את הברמן. "באמצע יולי שעבר", הוא אמר. "שלושה נהרגו." (מתוך BY-LINE: ERNEST HEMINGWAY, COLLINS, LONDON, 1968)
הפעם 1922. בחברה הצרפתית-רומנית. הסופר המינגוויי מתאר טיסה שלו בחברה זו במאמר ב TORONTO DAILY STAR מיום 9.9.1922. בין השאר הוא מספר שברכבת אקספרס הנסיעה בין פריס לשטרסבורג ערכה 10 שעות ואילו טיסה זו ארכה שעעתיים וחצי. היציאה לשדה התעופה היתה ממשרדי החברה בשעה 5 בבוקר והמחיר לשני כרטיסים (לו ולאישתו) עם הנחה 50 אחוז לעיתונאים היה 120 פרנק. "הקשר הרומני בשם החברה", הוא כותב, "לא היה מעודד, אבל פקיד החברה הבטיח לי שאין טייסים רומנים." הנסיעה היתה עם עוד זוג חברים (בעל ואישה). הארבעה יצאו לשדה התעופה לה בורג'ה במכונית אחת והם היו הנוסעים היחידים אותו יום. בשדה פיצלו את הזוגות לשני מטוסים שונים. לאחר ששמו את המזודה מתחת לכסא ליד כסא הטייס נכנסו המינגווי ואישתו לתא הנוסעים, המכונאי נתן להם צמר גפן לאוזניים והתפנה לסובב את להבי המדחף בשביל להתניע את המנוע. "עלינו לאויר כאילו אנו ישובים בסירה שמורמת לאט ע"י נפיל ענק," כותב המינגוויי, "לפעמים ירדנו נמוך ואפשר היה לראות את רוכבי האופניים כמו מטבעות על פס לבן, ולפעמים עלינו גבוה והנוף קטן." הוא מתאר כיצד צעק לאישתו מעל רעש המנוע והיא לא שמעה ולבסוף הבין שהיא נרדמה. המטוס נתקל בסופה וירד נמוך וטס לאורך תעלת מים עד שיצא מהסופה. לבסוף נחת בשטרסבורג "כמו נפילה במעלית". לסיכום הוא אומר שהבעיה היחידה היתה ריח השמן מהמנוע. לאחר שירדו מהמטוס הם חיכו בבר בשדה התעופה לחבריהם שעדיין לא הגיעו במטוס השני. "מתי היתה התאונה האחרונה שלכם?" שאלתי את הברמן. "באמצע יולי שעבר", הוא אמר. "שלושה נהרגו." (מתוך BY-LINE: ERNEST HEMINGWAY, COLLINS, LONDON, 1968)
