הסבר מדוע לא עזרא הסופר כתב את התור
בס"ד. הפרכה לאלה שטוענים שהתורה ניתנה על ידי עזרא הסופר. ההפרכה לכך שהתורה ניתנה על ידי עזרא הסופר מבית המקדש. לפי התנך בין בית המקדש הראשון לשני לא היה הפרש זמן גדול , היו אנשים שהיו בבית המקדש הראשון שחיו עד לבית המקדש השני. אם עזרא הסופר כתב את התורה ואת התנך עד דורו והוא כתב על בית המקדש הראשון, ולפי התיאוריה שלך לא צריך להיות קיים בית מקדש הראשון, אם כן אנשים יבררו עם המבוגרים וישאלו אותם על בית המקדש הראשון והם יאמרו שלא היה, זה לא יתכן שספר כזה שבו כתוב בו על בית המקדש הראשון והאנשים המבוגרים לא יודעים עליו. עוד הפרכה בספר התורה כתוב על כך שבורא העולם עשה שפטים באלוהי מצרים, כתוב בתורה ובאלוהם העשה שפטים, כלומר בורא העולם הכה כל מה שהמצרים העריצו ועשו אותו אל. ברור שעזרא הסופר לא היה יכול לדעת על כך לכן ברור שלא הוא כתב את התורה. כמו כל עם אחר, ניסו המצרים ליצור לעצמם סיפור שיסביר את קיומם בקוסמוס. הבנתם את הסדר הקוסמי נבעה מאמונתם בטבע, לכן מיתוס הבריאה שלהם שעון ברובו על האדמה, השמיים, השמש, הירח ונהר הנילוס.
ללחוץ http://www.tapuz.co.il/index/proceed.asp?c=995357015 עוד הפרכה בספר עזרא פרק ד´ פסוק ו´ כתוב: פָּרָס. וּבְמַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּתְחִלַּת, מַלְכוּתוֹ--כָּתְבוּ שִׂטְנָה, עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. ס מהפסוק הנ"ל רואים שעזרא הסופר היה בדורו של אחשוורוש. ובסוף מגילת אסתר כתוב כך ויכתוב מרדכי, את הדברים האלה; וישלח ספרים אל כל היהודים, אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש--הקרובים, והרחוקים. אסתר ט,כא לקיים, עליהם--להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר, ואת יום חמישה עשר בו: בכל שנה, ושנה. כימים, אשר נחו בהם היהודים מאויביהם, והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב; לעשות אותם, ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לריעהו, ומתנות לאביונים. אסתר ט,כג וקיבל, היהודים, את אשר החלו, לעשות; ואת אשר כתב מרדכי, אליהם. כי המן בן המדתא האגגי, צורר כל היהודים--חשב על היהודים, לאבדם; והפיל פור הוא הגורל, להומם ולאבדם. אסתר ט,כה ובבואה, לפני המלך--אמר עם הספר, ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו; ותלו אתו ואת בניו, על העץ. אסתר ט,כו על כן קראו לימים האלה פורים, על שם הפור--על כן, על כל דברי האיגרת הזאת; ומה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם. אסתר ט,כז קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם, ולא יעבור--להיות עושים את שני הימים האלה, ככתבם וכזמנם: בכל שנה, ושנה. והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר; וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא יסוף מזרעם. ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל, ומורדכיי היהודי--את כל תוקף: לקיים, את איגרת הפורים הזאת--השנית. אסתר ט,ל וישלח ספרים אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומאה מדינה--מלכות, אחשוורוש: דברי שלום, ואמת. אסתר ט, לא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, כאשר קיים עליהם מורדכיי היהודי ואסתר המלכה, וכאשר קיימו על נפשם, ועל זרעם: דברי הצומות, וזעקתם. אסתר ט,לב ומאמר אסתר--קיים, דברי הפורים האלה; ונכתב, בספר. עד כאן מגילת אסתר. מאחר וכתוב במגילה נוסח כזה ("וישלח ספרים אל כל היהודים, אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש--הקרובים, והרחוקים.") אני טוען שבן שמקבל מאביו את סיפור המגילה בפעם הראשונה שהופצה הוא יבדוק אם באמת היה הנס שכתוב במגילה (למעשה הוא לא צריך להתאמץ לבדוק הוא רק צריך להיזכר מה קרה לו בעצמו ) אני טוען שאם לא היה נס והסיפור היה שיקרי הוא לא יקבל מאביו את הסיפור ולא יסכים להעביר את המגילה לבנו ולדור הבא , ומאחר וכן הועברה המגילה אלינו סימן שהוא בדק והסכים לכך שהיה נס וכן כל יתר היהודים ראו את הנס והסכימו לחגוג לזכר הנס חג וזה ראיה וסימן שסיפור המגילה אמת .במגילה כתוב שהייתה גזרה להשמיד את היהודים . גזרה זו התבטלה בדרך נס לאחר שהיהודים זעקו תפלה לקדוש ברוך. מכאן ראיה שהיהודים ידעו על בורא העולם לפני שעזרא הסופר והיהודים עלו לארץ וגם ראיה שיש השגחה פרטית ושבורא העולם עוזר למי שמתפלל. בכבוד רב דוד