לא ממש. לא הייתי פה...
כל הבני דודים המקסימים שלי היו פה אז לא היה לי ממש זמן או פרטיות להתחבר. שום דבר לא בסדר, אני נורא מבולבלת, אני לא יודעת מי אני, כל האנשים מסביבי משתנים לי ואני לא עומדת בקצב ולא מצליחה לעכל את השינויים. ומר- מר בכלל משגע אותי, אני כבר פשוט לא יודעת מה לעשות. אני פשוט ממש צריכה לדבר עם מישהו, ולא עם החברות שלי, כי כבר נמאס להן לשמוע על מר מר, ועל כל השאר, ואני לא יכולה לדבר איתו, כי הוא לא מצליח למצוא זמן, והפגישות שלי אצל הפסיכולוגית הן ביחד עם אבא שלי ואשתו עכשיו, אז גם איתה אני לא יכולה לדבר, ואני פשוט כבר משתגעת! רק עכשיו איזה שמונה כמעט תשע שנים אחרי הגירושים של ההורים שלי אני מתחילה להבין את הקשיים, וזה קשה. מיכלי, תרגישי טוב... תם-תם