כמו במקרה של החוויה בטיפול
שאת לא מאמינה בפנים לזה שאת בסדר, כי אלו תהליכים שלוקחים זמן והתנסות אחרת ממה שהיתה לך עד כה, כך גם אם אני אגיד לך שיש אנשים שבנו לעצמם חיים אחרים, אני לא בטוחה שזה ירגיש לך אמיתי לגביך. כי את החיים האחרים שלך, רק את יכולה לבנות, רק את יכולה להחליט שמגיע לך לחיות טוב, שאת לא אמורה לשלם את המחיר על מעשיו, שאת, היית ועדיין בסדר, גם אם יש לך תקופות של עצב נוראי ודיכאון. זה נראה אולי פשוט להגיד, אבל עד שמאמינים בזה בפנים - לוקח זמן. מה שכן, נראה לי שהספק והאמונה ממשיכים להתקיים בכפיפה אחת: הספק כבר קיים, אולי הוא יקטן עם הזמן, אבל את האמונה צריך לטפח כמו צמח עדין ושברירי
ולהשקות אותה בהמון אהבה ותמיכה
. לחפש באופן פעיל אחר הדברים האלה. כרגע יש לך את המטפלת, יכולים להיות חברים, אנשים ברשת שיתמכו ויעזרו לך להרגיש טוב יותר...