High Hopes

  • פותח הנושא avki
  • פורסם בתאריך

avki

New member
פירוש המילים של השיר

קודם כל, אני לא חדש בפורום. אמנם (כמעט) אף פעם לא הגבתי, אבל אני קורא את הנושאים בפורום כבר מספר שבועות, ולדעתי זה פורום מעולה, עם חברה רציניים שבאמת יודעים על מה הם מדברים. לא יצא לי להגיב כי כל הפעמים שרציתי להגיד משהו כבר אמרו אותו לפני, וגם בדרך כלל אין לי כל כך כוח להגיב כי אני מתעצל. לעיניינו, רציתי לשאול אם משהו יודע על מה מדבר הכותב (רוג'ר?) של השיר High Hopes? ואם אפשר גם פירוש של כל הטקסט, יהיה מצויין. Beyond the horizon of the place we lived when we were young In a world of magnets and miracles Our troughts strayed constandly and without boundary The ringing of the division bell had begin Along the long road and on down the causeway Do they still meet there by the cut There was a ragged band that followed in our footsteps Running before time took our dreams away Leaving the myriad small creatures trying to tie us to the ground To a life consumed by slow decay The grass was greener The light was brighter With friends surrounded The night of wonder Looking beyond the embers of bridges glowing behind us To a glimpse of how green it was on the other side Steps taken forwards but sleepwalking back again Dragged by the force of some inner tide At a higher altitude with flag unfuried We reached the dizzy heights of that dreamed of world Eneumbered forever by desire and ambition There’s a hunger still unsatisfied Our weary eyes still stray to the horizon Though down this road we’ve been so many time The grass was greener The light was brighter The taste was sweeter The nights of wonder With friends surrounded The dawn mist glowing The water flowing The endless river Forever and ever
 

NIR Y

New member
אין לי מושג

אבל בטח חשבת אתה על משהו, ספר לנו.
 

avki

New member
לפי דעתי

האמת שכן חשבתי על משהו. נראה לי שהשיר מדבר על הימים הראשונים של הלהקה. אז, כשהם כשהקהל שלהם היו החברים שלהם, הם היו נפגשים ליד איזה מקום קבוע ושם הם היו מנגנים. הימים היו ימים אמנם שהכל מסביב נראה ממש רע (וחלקם היו די תפרנים בזמנו), כשהם נגנו ובילו עם החבר'ה, והנוף יפה, וכיף לך, והמזג אויר טוב, ויש מוזיקה טובה, אז מרגישים על גג העולם. ולכן אלו היו ימים של תמימות, ולכן היה להם יותר כיף מהיום (כשיש את ההתחייביות של הלהקה, ואת העדריות של הקהל (שבעתיד רואים כמה רוג'ר שנא אותה), ואת כל הסיפור עם סיד, ואת הלחץ ואת התקשורת, ובכלל את תחושת האחריות הבוגרת), ולכן הכל היה נראה יפה יותר, והרבה יותר יפה כשנזכרים בזה, והכל היה נראה נצחי. אבל כמובן, זה רק מה שאני חושב, ואני מניח שבחלק מהדברים אני טועה.
 

NIR Y

New member
דווקא מעניין

אבל הבעיה שגילמור שכתב את השיר לא היה בתקופה הראשונה של פינק פלויד
 
שלום avki

אני שמחה שבחרת לכתוב בפורום. השיר High Hopes הוא מעניין מאוד וראוי לניתוח. בד"כ, אסור להעלות טקסט מלא של שיר לפורום, מפאת ענייני זכויות היוצרים. החריג לאיסור הוא כאשר מדובר בניתוח של שיר. אני קוראת, לכן, לחברי הפורום לתת את פרשנויותיהם לשיר, ע"מ שההודעה הנחמדה של avki תשאר על כנה.
 
גולת הכותרת של TDB

שיר שגילמור כתב, לדעתי מדבר על פ"פ הלהקה מאז ועד היום. שיר נפלא.
 
גולת הכותרת של TDB

שיר שגילמור כתב, לדעתי מדבר על פ"פ הלהקה מאז ועד היום. שיר נפלא.
 

One Echoe

New member
אני אשמח אם מישהו יעלה ניתוח,

אני ניסיתי לנתח אבל זה יצא די דפוק..
 
לפני כמה זמן כתבו

ניתוחון יפה והוא עובד על זה. לך כמה דפים אחורה שמו HIGH HOPES
 
הנה הקישור לדיון הקודם

שלצערי לא התפתח. אני אשתדל להעלות פרשנות משלי מאוחר יותר, ואשמח מאוד אם אחרים יעלו פרשנויות שלהם גם כן. http://175.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=648&msgid=48625788
 
קישור לקליפ של השיר מאתר EMI

באתר הרשמי של הפלויד: http://www.pinkfloyd.co.uk/main.php?flash=present&quicktime=missing בחרו בקוביה עם האוסף Echoes. בחרו ברוחב הפס הרלבנטי בחרו בקוביה עם התמונה של High Hopes (הגלימה הענקית). בחרו בריבוע של הוידאו. אשמח אם יהיו התייחסויות לקליפ הזה, שהוא מעולה, ובויים ע"י סטורם תורגרסון כמובן. אני אעלה הערות משלי בהמשך, אבל קודם נשמע מכם.
 

One Echoe

New member
אוקיי אממ..

הנה הניתוח שלי, נתקעתי בבית השלישי-אשמח אם מישהו ימשיך\יעלה ניתוח משלו. קודם כל, זה השיר האחרון בכל ומכל האלבומים של הפלויד. הוא בטח מסכם משהו... Beyond the horizon of the place we lived when we were young In a world of magnets and miracles Our troughts strayed constandly and without boundary The ringing of the division bell had begin מאחורי האופק, במקום שחיינו כשהיינו צעירים, בעולם של מגנטים וניסים. מחשבותינו מתעתעות ומתרכזות בצורה עקבית ובלי גבול, צלצול הדויז'אן באל התחיל. מה שגילמור מנסה להגיד פה לדעתי, זה שקודם כל אנחנו חיים בעולם של מגנטים, כלומר, בלי רגשות. ואיך שזה גורם לאנשים להיות תמוהים ופרנואידים. Along the long road and on down the causeway Do they still meet there by the cut לאורך הדרך, ומתחת לשביל. האם הם עדיין נפגשים דרך הניתוק? כאן גילמור שואל, האם הניתוק שיש בעולם, גורם לאנשים להיפגש? There was a ragged band that followed in our footsteps Running before time took our dreams away Leaving the myriad small creatures trying to tie us to the ground To a life consumed by slow decay כאן גילמור מתייחס לפינק פלויד לדעתי, הוא אומר שהייתה להקה קרועה ופגומה, וכמובן מזכיר את מוטיב הזמן שמוזכר המון בשירים של הפלויד(בעיקר ע"י ווטארס), ואומר שהזמן לקח להם את החלומות(ע"ע TIME) אני לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון כשהוא אומר small creatures, אבל סביר להניח שהוא מתכוון לאנשים שהוא לא כ"כ מחבב, הוא אומר שהם מנסים לקשור אותם ולכבול אותם, לחיים מנוונים... The grass was greener The light was brighter With friends surrounded The night of wonder הוא חוזר כאן קצת לעבר, הפזמון בעצם מאיר את כל הבתים. הדשא היה ירוק יותר האור היה בהיר יותר עם חברים מסביב לילות התהמון בקיצור, הוא אומר שפעם פשוט היה יותר טוב ולדעתי הוא מתייחס כאן לריב של פינק פלויד ולהתפרקות שלה(אולי הוא מתכוון גם לסיד בארט). Looking beyond the embers of bridges glowing behind us To a glimpse of how green it was on the other side Steps taken forwards but sleepwalking back again Dragged by the force of some inner tide At a higher altitude with flag unfuried We reached the dizzy heights of that dreamed of world Eneumbered forever by desire and ambition There’s a hunger still unsatisfied Our weary eyes still stray to the horizon Though down this road we’ve been so many time The grass was greener The light was brighter The taste was sweeter The nights of wonder With friends surrounded The dawn mist glowing The water flowing The endless river Forever and ever
 
כולכם צודקים (חלק א')

זהו באמת שיר נוסטלגי, המביט לאחור על הלהקה וחיי חבריה, במבט די עצוב. הניתוחים של כולכם יפים ונכונים. בשיר יש כמה דברים מעניינים שרציתי לעמוד עליהם, וכן על הקליפ שהסריט סטורם תורגרסון לשיר, שהוא יפהפה ומעניין בפני עצמו - וגם כאמצעי עזר להבנת השיר. ראשית יש גם לזכור, שהשיר נכתב ע"י גילמור (או לפחות מנקודת מבטו), תוך נסיון אולי להכניס את רייט ומייסון לתמונה, אבל בוודאי לא מנקודת מבטו של ווטרס, ששונא את השיר (ואת האלבום). השיר כולו רצוף התייחסויות לשירים של הפלויד, ולארועים מעברם, ועברו של גילמור. באחד הראיונות, אמר גילמור שהשיר הוא על ילדותו, התבגרותו ועזיבתו את העיר. High Hopes הוא אחד מ"טרילוגיית קיימברידג'", שלושה שירים (בעצם יותר) שהפלויד כתבו במשך השנים, כשהעיר קיימברידג' היא הרקע להם. HH מתייחס ישירות לפסטורליה של הפלויד בתקופת פוסט בארט, במיוחד לשירים Fat Old Sun ו-Grantchester Meadows (ועוד כמה, במידה פחותה): אלו שירים החוזרים לימי נעוריהם חסרי-הדאגות בעיר מולדתם, לימי הקיץ הארוכים, ולחלומות שטיפחו בהיותם צעירים. אלו גם שירים מלנכוליים - בעיקר High Hopes, מסיבות ברורות. עצב שורה עליהם, על אובדן תמימות הנעורים, ההתפכחות מהחלומות. נעבור קודם על השיר: Beyond the horizon of the place we lived when we were young In a world of magnets and miracles Our troughts strayed constandly and without boundary The ringing of the division bell had begin "המקום שבו גרנו כשהיינו צעירים" הוא העיר קיימברידג', ממנה באו גילמור, ווטרס ובארט, וכן סטורם תורגרסון. הקליפ לשיר צולם כולו בעיר ובסביבותיה. לא ברור למה הכוונה ב"עולם של מגנטים וניסים". יש כמה תאוריות בנושא אבל הן לא משכנעות במיוחד. במקום הזה, בו הם גדלו, הם החלו כחבורה של צעירים שהתעניינו באמנות, ברוק, בספרות וחלמו להצליח כאמנים. לאלו שלא קראו עדיין, אני ממליצה לקרוא את זכרונותיו של ג'ון דייויס, חבר ב"מאפיה" של קיימברידג' בה היו חברים גם שלושת הפלוידים ותורגרסון. הזכרונות מופיעים באתר A Fleeting Glimpse, שהקישור אליו נמצא בין קישורי הפורום. דייויס נותן תמונה מרתקת של החבורה, ואישיותם של החברים בה. "פעמון המחלוקת" הוא הפעמון המושמע בפרלמנט האנגלי, לפני הצבעות חשובות. השם הוצע ללהקה ע"י הסופר דגלאס אדאמס, שהיה ידיד של מייסון וגילמור. אני לא בטוחה מה המשמעות שלו בהקשר של האלבום; האם אומרים כאן ששורשי המחלוקת ביניהם, הפרידה, התחילו כבר אז, בקיימברידג'? יתכן. השורה גם מתקשרת, בעקיפין, ל-"tolling of the iron bell" מתוך Breathe Reprise. Along the long road and on down the causeway Do they still meet there by the cut Long road, causeway, Cut - אלו שמות של מקומות בקיימברידג', שם נהגו הנערים מהחבורה להפגש ולצאת לבילויים, עפ"י המקורות. There was a ragged band that followed in our footsteps Running before time took our dreams away מי זו ה-ragged band שהלכה "בעקבותיהם"? אולי באמת הכוונה לכך שהם היו "תפרנים" כשהיו צעירים. running... time... מתייחס לשירים On the Run ו-Time מתוך DSOTM. היינו, מנקודת מבט של אדם מבוגר, הצעירים הסתובבו חופשיים, לפני שהזמן לקח מהם את חלומותיהם הגדולים. Leaving the myriad small creatures trying to tie us to the ground To a life consumed by slow decay myriad small creatures - אולי התייחסות לשיר several species מאומה גומה. יש כאן גם התייחסות לעטיפת האלבום Collection of Great Dance Songs (או איך שקוראים לזה) - אוסף שירים של הפלויד שיצא בתחילת שנות השמונים. על העטיפה רואים זוג רוקד, כאשר בני הזוג קשורים בחבלים לאדמה. "חיים הממצים עצמם בהתנוונות איטית" - האמנם כך גילמור רואה את הדברים? נשמע פסימי. The grass was greener The light was brighter With friends surrounded The night of wonder יופי של מילים. אלו זכרונות הנעורים שלהם (או של גילמור, בכל אופן): הדשא היה ירוק יותר, האור היה בהיר יותר - כשהיינו צעירים. היינו מוקפים בחברים, בזמנים טובים, קסומים... כמו כן, ההתייחסות לדשא (grass) הוא קישור ל-Brain Damage שם דובר על the lunatic is on the grass. ווטרס אמר שה"דשא" ב-BD מתייחס למקום ספציפי בקיימברידג'; ה-lunatic הוא כמובן סיד. Looking beyond the embers of bridges glowing behind us To a glimpse of how green it was on the other side Steps taken forwards but sleepwalking back again Dragged by the force of some inner tide embers of bridges - גחלים של גשרים בוערים מאחורינו - התייחסות אולי לשיר burning bridges. הדימוי כאן הוא, כמובן, של "שריפת גשרים מאחור" - ניתוק כל הקשרים עם העבר. זה מה שהפלויד עשו מיד אחרי שבארט עזב, כזכור. "מבט חטוף כדי לראות כמה ירוק הצד השני" (הביטוי a fleeting glimpse - מופיע ב-Comfortably Numb). "עושים צעדים קדימה, אבל הולכים מתוך שינה שוב לאחור נמשכים ע"י כוחות של איזו גאות פנימית" - גילמור כאילו אומר שהם ניסו להתקדם, אבל כל פעם חזרו לאחור. אפשר לפרש את זה בכמה דרכים.
 
חלק ב'

At a higher altitude with flag unfuried We reached the dizzy heights of that dreamed of world זוהי כמובן ההצלחה הגדולה שלהם, במיוחד בעקבות DSOTM: "הגענו לגבהים מסחררים של עולם עליו חלמנו". Eneumbered forever by desire and ambition There’s a hunger still unsatisfied Our weary eyes still stray to the horizon Though down this road we’ve been so many time "התשוקה והאמביציה הם נטל תמידי ישנו עדיין 'רעב' לא מסופק עינינו העייפות עדיין נודדות אל עבר האופק למרות שהלכנו בדרך זו כל כך הרבה פעמים בעבר" היינו, אנחנו ממשיכים בקריירה, בנגינת המוסיקה שלנו, למרות שאנחנו כבר עייפים ולמרות שאנו יודעים שלא נמצא שום דבר חדש בהמשך הדרך. יש לנו עדיין אמביציה, תשוקה, 'רעב' מסויים, בגללו אנו ממשיכים. אולי זה הנסיון של גילמור להצדיק את המשך קיום הלהקה, גם בלי ווטרס. The grass was greener The light was brighter The taste was sweeter The nights of wonder With friends surrounded The dawn mist glowing The water flowing The endless river Forever and ever סיום השיר חוזר על המוטיבים הפסטורליים בו התחיל: המדשאות, האור, ערפילי השחר והנהר, שממשיך לזרום לעולם ועולמי עולמים... float on a river forever and ever Emily כמה מילים על הקליפ (את הלינק לצפיה בקליפ נתתי למעלה בשרשור): תורגרסון מנסה בקליפ לתת ביטוי ויזואלי לשיר, אבל זו אינה פרשנות של אחד לאחד, היינו, הדימויים אינם בדיוק המילים ששר גילמור. תורגרסון מספר, שהוא רצה במקור לצלם את הקליפ באריזונה, במדבר, וזאת משתי סיבות: מזג האוויר הקר באנגליה בחורף, והרצון שלו לעשות קליפ "סוריאליסטי", ע"י לקיחת דברים מקיימברידג' ו"נטיעתם" באמצע המדבר. אבל גילמור לא אהב את הרעיון, והוא נזנח. כאמור, הקליפ צולם בסופו של דבר בעיר קיימברידג' וסביבותיה. השיר - והקליפ - מתחילים עם צלצולי פעמונים. אלו הם אותם פעמונים אותם ניתן לשמוע בשיר Fat Old Sun, ואליהם מתייחס כנראה גם השיר Brain Damage. בקליפ ניתן לראות את הקתדרלה הגדולה באיליי, עיר קטנה לא רחוק מקיימברידג'. הגבר הצעיר מגיע לשדה במכוניתו, יוצא ממנה ומשקיף על הקתדרלה. מנקודה זו מתחילה סדרה של "פלשבקים" לעבר, עם התייחסויות לשירים של הפלויד ולארועים שונים. כמה מהם: נעל עם עקב מחודד, על עגלה, ונערות רצות - ככל הנראה התייחסות ל-Candy and a Currant Bun שמדבר על קניות, נעליים חדות ו-"I'd like to see you run". דובי ענקי - מסמל את הילדות, בה הכל נראה גדול ממה שהוא באמת. כך גם האיש שהולך על מקלות, בהמשך הקליפ. אנשים יושבים במעגל, משחקים בכדור - מעגל החברים, with friends surrounded. אופן ענק של אופניים - bike. כדורי הפינג-פונג הענקיים, עם סימנים "סיניים" עליהם: הסימנים מסמלים את הלהקה (שלושת הפלוידים, בכל אופן). זהו לוגו שמקורו עוד בימי AMLOR. עגלה עם תפוחים, ליד בית - הועלתה טענה לפיה הבית המצולם הוא בית-ילדותו של גילמור, אבל אין הוכחה חד משמעית. התפוחים - אולי Apples and Oranges? ליצנים (מצולמים בחצר אחד הקולג'ים של האוניברסיטה) - התייחסות ללהקתו הראשונה של גילמור, Jokers Wild. אנשים ענקיים עם מזוודות - הועלתה תיאוריה לפיה הם מייצגים את הוריו של גילמור, אשר היגרו לארה"ב כאשר היה נער, והשאירו אותו לבד באנגליה. צילומים של אנשים חותרים בסירות בנהר הקאם (Cam), הזורם דרך העיר: זה היה אחד הבילויים של הנערים, כשהיו צעירים. אנשים נושאים חזית-פסל של בחור צעיר, על כתפיהם, לאורך השדה: הפסל הוא של סיד. תורגרסון אמר שהדימוי מבטא את היותו של סיד "נטל" על הלהקה, במשך כל שנות קיומה: הם "סחבו" את זכרונו על גבם; הוא נשאר צעיר לנצח. מה דעתכם? מה אתם חושבים גם על הקליפ? לדעתי הוא מצויין, אבל הייתי רוצה לשמוע מאחרים את ההתרשמויות שלהם.
 

flowerboy69

New member
hi

that song was made by gilmour and poly sipson.i don't think it's about the past of pink floyd but-a love song about the way feelings and people come togheter after many years that thay was far from etch other.that what i think...
 
High Hopes

אני מעלה שוב את הדיון בשיר, שהוא מעניין, ונשאלו עליו שאלות בעבר. אתם מוזמנים להוסיף את הערותיכם.
 
למעלה