HILOneT18

[maof]

HILOneT18

סליחה על העיקוב רק היום הגעתי למחשב.... ביקשת תגובה לפני שבוע ופשוט רק היום ראיתי אני חושב שמאוד הייתי מאושר שהבת שלי פתוחה כלפי ומנסה לעזור וההיתי מבין ויודע שהקשר חשוב לה בדיוק כמו לי הרושם החצוני שמנסים להראות לפעמים מטעה יש מקרים שממש לא יודעים איך לנהוג וסערת הרגשות והבילבול אוחזת בנו ובמיקרים מסוג זה ממש לא יודעים מה הדרך הנכונה ואיך אנו צריכים לנהוג ואז סדר העדיפויות מישתנה והדברים שבאמת חשובים הופכים לשוליים אני חושב שכל נקודת אור כל חבל הצלה יתקבל בברכה אין כאן שיקול דעת שהיא "צעירה ממני והיא לא מבינה כלום" אני חושב שההפך הוא הנכון ואני ידע להעריך את העזרה מעוף

 

[*יערית]

הייתי חייבת....

להכנס ולקרוא ולהתרשם מהפורום שבטח ידבר אליי בעתיד יותר מכיוון שהנסיכים שלי עדיין קטנים, למרות השאלות של הילד שהוא רק בן 5 אני מוצאת את עצמי עונה לו כמו אל ילד בוגר בגילכם ומצפה שיבין למה ומדוע אמא ואבא לא יחד יותר איתם, אלא כל אחד לחוד. מה אומר לכם אתם פשוט ילדים נפלאים..אני מקווה שההורים שלכם יודעים זאת, אתם באמת דוגמא לחינוך טוב,כותבים מה שבלב,משתפים כמו שרק ילדים יכולים..

מכל הלב,בלי סנטימנטים מה יאמרו אחרים,אתם פשוט חיממתם לי את הלב בכל אחד מהסיפורים שוברי הלב שקראתי כאן. למעשה את ילדיי אני מחנכת לאהבת אב ואם כאילו אחד הם, לא משתפת אותם בויכוחים ונותנת להם הרגשה שאמא ואבא כן יכולים להיות ידידים טובים למרות הגרושין,אבל הילד תמיד שואל האם זה ייגמר גם עם החבר שלי שחי איתנו למעשה,האם גם הוא יעזוב ויילך?האם גם אנחנו לא נסתדר? יש לו חשש נטישה את זה כבר אני יודעת.. כמה שאני עושה בכדי להפחית מהכאב ולהמתיק את הדבר הנורא הזה שנקרא גרושין, אני בטוחה שעדיין יהיו לו משקעים. לא כ"כ אוהבת את זה שמפרידים ילדים מהורים,לא אוהבת שלא נותנים זכויות לאבא שלראות את ילדיו ,שמכפישים את שמו,והרי אתם ממש לא יודעים מה קורה באמת,יש אבות פשוט נפלאים אם נשמה כ"כ טובה שהאמא יודעת להרוס אותה במילים בבית ואתם חוששים לצאת את מול אמא וזה לגיטימי,אך תהיו קשובים ללב שלכם,אל תמצאו את עצמכם באמצע,תזרמו לשני הצדדים יחד,כמובן איפה שטוב לכם ונוח ,אבל אבא ואמא לא התגרשו ממכם,אלא רק אחד מהשני. אני באמת כואבת את כאבו של בן זוגי שלא יכול לראות את בתו,ואם הוא רואה אותה אז היא מדברת אליו בטונים כמו אמא ומסלקת אותו מפניה, וזה כ"כ כואב לי...הלוואי שיום אחד היא תוכל לפקוח עיניים ולראות את הטוב הזה שיש לאדם המיוחד הזה בעיניים,כמה שהוא מוכן להשקיע, אבל האמא עושה כל מה שביכולתה בכדי לא לאפשר זאת. ואני שואלת אתכם נערים ונערות מקסימים...למה? בתור אישה להורים גרושים,גם אני שהייתי ילדה אמא שלי לא הפסיקה לדבר כמה אבא שלי רע,כמה הוא מרשע שעזב את הבית,כמה הוא..וכמה הוא.... ולרגע היא לא הסתכלה על עצמה...כמה רע לחיות איתה!אם כל זה שהיא אישה טובה..אך קשה לחיות לצידה. ואני לעולם לא נכנסתי לתוך המלחמות שלהם,היה לי את הדיעה שלי מאז שהייתי בת 12 עד היום למעשה שאני בת 31 אני עדיין חושבת שטוב שאבא שלי יצא מהבית וחי את חייו מחוצה להם,זה שיש לי ביקורת על כך שהוא לא השקיע בנו מספיק ולא ראה אותנו מספיק זה משהו אחר..אך הבנתי למה עשה את מה שעשה! אנא ממכם תהיו קשובים ללב.....אנחנו הורים בס"הכ שרוצים להצליח בתפקידינו למרות המגבלות ומה גם אהבה שלנו היא ללא תנאי! חיזקו ואימצו על חוזק נפשכם ועל האומץ שלכם לדבר על כך.