Hollis Brown ודרום דאקוטה

Chocoholic

New member
Hollis Brown ודרום דאקוטה

Hollis Brown He lived on the outside of town Hollis Brown He lived on the outside of town With his wife and five children And his cabin fallin' down There's seven people dead On a South Dakota farm There's seven people dead On a South Dakota farm Somewhere in the distance There's seven new people born הבלדה על הוליס בראון היא סיפור מצמרר על איכר חסר מזל שנראה כי הגיע לתחתית בכל מה שקשור לחייו. לא לחינם בחר דילן את מקום מגוריו של הוליס בדרום דאקוטה, מהמדינות היותר עניות והפחות מפותחות בארצות הברית. המאמר הזה (שמופיע במה שנראה כבלוג אישי המשלב אסטרונומיה ומוסיקה אמריקאית שורשית) מנסה להסביר את הסיבות לכך שסיפור כזה יכל להיות אמיתי לגמרי, פעם בדרום דאקוטה...
 
שיר קשה (לא להבנה, להרגשה)

לאחרונה הוא התיישב לי בראש, ושמעתי אותו כמה וכמה פעמים. הלחן פשוט מאוד (בקושי קיים), השירה של דילן יבשה ודוקרת, כמעט דקלומית, והטקסט קשה ומעיק, גם אחרי שהשיר מסתיים. (את שורת הסיום, אמנם, אפשר לפרש בנימה של אופטימיות כלשהי, אבל הפירוש הזה לא משכנע אותי.)
 
שורת הסיום

הם כל כך יפות שעבורי הם מעלימות טיפה את השיר היפה שהוביל עליהם. יש בהם אמירה גם אמירה אופטימית אבל גם אמירה על חוסר ההגינות של עולם, שיש אנשים שמתים בעוני עביסורים. אפשר גם לפרש את זה שגם האנשים החדשים שנולדו יזכו לסבל וקשיים בחיים שלהם כמו הוליס בראון ומשפחתו. יש גם משהו מתריס בלסיים שיר כל כך קש'ה וטראגי באמירה של התחלה חדשה. וכן, יש גם מקום לאופטימיות במחשבה שעולם כמנהגו נוהג ויש מישהו שנולד על כל אדם שמת.
 
עכשיו חזרתי מנסיעה באוטו

ובדרך שמתי את השיר הזה, והקשבתי לו שוב. לאחר שורת הסיום, יש איזו ציפיה להמשך כלשהו של המוסיקה, מעין "אקורד סיום", אבל הוא מסתיים פתאום, באופן בלתי-צפוי כלשהו. זה מוסיף תחושה משונה, משהו שקשה לי להסביר, כמו בהייה בפנים קפואות.
 
למעלה