Holy Moly!

[ThE RhythM]

Holy Moly!

בעקבות מפולת הביקורות הלד זפלניאיות שתוקפות את פורמינו לאחרונה, אני גאה להציג- Led Zeppelin - Houses Of The Holy אחרי לד זפלין 4 המופתי ובכלל, ארבעת האלבומים ה"קלאסיים" של לד זפ, החבר'ה מגיעים במרץ 73 עם אלבום מגוון יותר ומשוחרר יותר מקודמיהם ונותנים הפתעה נעימה במיוחד למאזיניהם ומעריציהם ברחבי העולם (ומסתבר שהיו הרבה- באותה שנה שברו הזפלינים את שיאם של הביטלס בנוכחות קהל בהופעות, בהופעה שהתחרשה בטמפה )USA. אוסף שירים שהייתם מופתעים למדי לשמוע בכל אלבום קודם שיצא תחת ידי הזפלינאים, הבה ונעבור לסקירתם במילותיהם של מונטי פיית'ון- And now for something completely different: The Song Remains The Same האלבום נפתח בגיטרת 12 המיתרים של ג'ימי, בשיר שנושא גם את כותרת אלבום וסרט ההופעה שלהם. Intro מדליק שלתוכו נכנס פלאנט, ג'ימי בהילולי הגיטרה שלו, והחגיגה נמשכת... The Rain Song שמעו סיפור: יום אחד ניגש ידידינו משכבר הימים ג'ורג' האריסון, לג'ון בונהאם ואומר: "אתה יודע מייט, הייתם יכולים להיות מושלמים אם רק הייתם עושים יותר בלדות." כמו ילד טוב הלך ג'ון לג'ימי וסיפר לו את המעשה. ג'ימי הירהר קצת, ואז ישב וכתב את אחד השירים הטובים והיפים של לד זפלין לפחות לטעמי. כ"כ מרגש, כ"כ נוגע. ג'ימי מראה לג'ורג' שגם הגיטרה שלו יכולה לבכות בעדינות ופלאנט מוכיח שכתיבת המילים שלו לא מסתכמת רק ב"ooh baby" ו"ooh mama". Over The Hills & Far Away מתחיל בפולק, נמשך ברוק כבד, לדעתי לא מוערך מספיק...פשוט אחלה שיר. The Crunge אוווו....אחד מהחביבים עליי. Play that funky music white boys! שיר כ"כ מקפיץ וכ"כ כיפי, פשוט שומעים כמה שהם נהנו לעשות את זה. פלאנט נשמע שיכור משהו ולפי השמועות פייג' מנגן פה ריף של ג'יימס בראון. ת'אמת, שומעים.

Dancing Days נשמע קצת כמו צד ב' של the crunge. שיר קליל ומהנה שהוא עוד דוגמא לשיר שלא הייתם מצפים לשמוע באלבומים הקודמים, אבל באלבום הזה? הגיוני בהחלט. D'yer Mak'er לד זפלין?! רגאיי?! יא מאן!! (למי שתוהה מה לעזאזל המשמעות של השם, תנסו להגיד את זה מהר, נדמה לי שזה אמור להשמע כמו "ג'מייקה") No Quarter עוד אחת מפסגות האלבום. הקלידים של ג'ון פול-ג'ונס פותחים, התופים של בונהאם והגיטרה של פייג' מחליקים בעדינות ויוצרים אוירה מכושפת נוגה ומקסימה, שיחד עם השירה המרגשת של פלנאט מביאים לנו שיר פשוט מדהים ו...נו פשוט תשמעו את זה!

(אגב, בהופעות חיות השיר זוכה לביצוע כפול באורך ומפנה את אור הזרקורים לעבר ג'ון פול-ג'ונס, הבסיסט והקלידן המוכשר של הלהקה). The Ocean הקטע החותם הוא קטע רוק כבד עם ריף מדבק והתופים הרועמים של בונהאם. תוכלו לשמוע אפילו קטעון אקפלה של רוברט, ואני מצטט: "לה לה להלהלהלה להלהלהלהלה, לה לה להלהלה לה להלהלהלהלה." רוקנ'רול בייבי. לסיכום: מי שרוצה לשמוע את לד זפלין עושים משהו אחר, ועושים את זה כמו שרק לד זפלין יודעים לעשות, צאו השוקה ורכשו לכם את האלבום הזה, הנאה מובטחת.

 

[noosh]

אהבתי!!!

ביקורת מצויינת! נהניתי לקרוא

Over the Hills and Far Away באמת לא מוערך מספיק, חחחח....

 

[הניבלונגים]

אפילו להקפיץ כבר לא נותנים לי

אז הנה סתם קישור

 

[GeForce 5]

מצויין../images/Emo45.gif

ביקורת מצויינת לאלבום נפלא ואכן מוערך פחות בקרב חובבי הזפלינים... אגב, Over The Hills, אחד השירים האהובים עליי שלהם. איזה קצב של ביקורות לד זפ, מי שאלה השבוע למה אין פורום שלהם? (פייפר?) תראי כמה מדברים עליהם כאן...

 

[ThePiper]

ביקורת נפלאה! כן ירבו ביקורות זפלין

עוד כמה עובדות על האלבום: את השיר ה"אוקיאנוס" פלאנט כתב על איך שהקהל בהופעה נראה כמו ים, את שורות הפתיחה אומר לא אחר מאשר בונהאם. והילדה בת השלוש שפלאנט מדבר עליה היא לא אחרת מאשר ביתו כרמן שהייתה אז בת שלוש. השיר שנושא את שם האלבום היה אמור להכנס אבל מחמת חוסר מקום הוא "נדחה" לפיסיקל גראפיטי. נו קוורטר בשפת הפיראטים פירושו "ללא רחמים" (כן כבר אמרתי את זה פעם..) ובסה"כ אלבום מצויין! מומלץ כמו כל אלבומי הזפ

 

[קרימזון]

בחור זהב הינך

שכן ביקורתך נהדרת. לצערי רק מחר אלטש את הביקןרת על פיזיקל גרפיטי. יש למה לצפות.

 

[קרימזון]

ומכיוון ש SickAgain

כבר כתב עליו ביקורת בזה הרגע אסטור לעצמי ואבחר אלבום אחר.

 

[SickAgain]

לא נורא...

כמה שיותר ביקורות ירבו לאלבום הזה הרי זה משובח. וגם אני מצתרף למחמאות על הביקרת הנהדרת ל Houses...אלבום זפלין, לא להוסיף עוד

 

[SickAgain]

כמה תוספות בלתי חשובות בעליל ../images/Emo45.gif

כמו שאמרתי כבר, ביקורת מעולה לאלבום שמילים לא יתארו את היופי שלו. בקשר ל "Rain Song" גם אני שמעתי את הסיפור עם האריסון שאמר לג'ימי שהוא מאד אוהב את הלהקה , אבל הוא חושב שהם היו עוד יותר מושלמים אם הם היו עושים יותר בלדות. אז ג'ימי החל לפרוט על האקוסטית שלו את האקורדים של "something" ומה שיצא בסוף היה "rain song" ובקשר ל "the crunge" שהיתה כאמור יציאה פאנקית מפתיעה כביכול (לא באמת מפתיעה למי שמתעמק בזפלינים ), שכפי שציינת הריף של ג'ימי מזכיר מאד משהו ש James Brown היה עושה באותה תקופה. וזה מיתקשר למי שכתב את אותו שיר (או למי שמופיע ראשון ברשימת הקרדיטים לכתיבתו)- John Bonham , שכפי שג'ון פול ג'ונס העיד עליו, היה מעריץ של ג'יימס בראון באותה תקופה ..ונראה שהוא ולא אחר הוביל את זפלין לחגיגה הזאת.. ובכלל, לפי דעתי, מה שהביא לעושר ולמגוון המוסיקלי העצום שמצוי באלבום הזה ובכלל בכל הקריירה הזפלינית, זה הרקע המוסיקלי השונה שכל אחד מחברי הלהקה הגיע ממנו. כך לדוגמא: ג'ון פול ג'ונס בא מרקע של ג'אז ומויסיקה קלאסית; בונהאם, כאמור, אהב את הרכות והיופי של מוסיקת הנשמה; ג'ימי הושפע מהרבה גיטריסטים ואמני בלוז כמו גם פלאנט שהיה מעריץ מושבע של אלביס בצעירותו והושפע מזמרי בלוז שונים באותה תקופה כמו Muddy Watters ו Holwin' Wolf (ובכלל הבחור ידוע כמבין גדול במוסיקה ובבלוז בפרט)... וכל השילובים המדהימים האלה בן החבר'ה המוכשרים בצורה שלא יתוארת גרמו לאופי ההיצירה..ככה גם נוצרו יצירות חצי קלאסיות חצי פסיכדליות כמו No Quarter לצד שירי רגאיי קלילים וסוחפים ורוק כבד ואקוסטי ...