Home sick

Home sick

תשמעו משהו, הגעתי היום למסקנה שתקפה אותי המחלה הקשה מימי הצבא, שכל החיילים נגועים בה. הסימפטומים אותם סימפטומים, הבית הוא לא אותו בית, אלא הדירה שלי, אממה, לא ידעתי שהיא יכולה לתקוף גם אנשים שהשתחררו כבר לפני 10 שנים מהצבא. בקיצור, אני פשוט מאוהבת בדירה שלי. כשאני קמה בבוקר, לא מתחשק לי לעזוב אותה, באמצע היום אני חושבת עליה לפעמים, כמה שהיא חמודה, ואחר-הצהריים, אני ממש מתבאסת אם אני צריכה לעזוב אותה. וכן, אני גם מחכה לסופי שבוע כדי... להיות בדירה שלי. אולי בגלל שיוצא לי להיות בה נורא מעט (נו, לפחות קצת יותר מאשר בצבא), ואולי פשוט כי היא באמת נורא כייפית. ממש תחילתה של ידידות מופלאה
ועוד אין חודש וחצי לקשר...
 
נשמע כמו אהבה אמיתית ../images/Emo23.gif

התחושה הזו כ"כ מוכרת, והדבר הכי נהדר בה זה שכמו עם אהבה אמיתי, אפשר להתרגל אבל לפעמים היא תוקפת שוב במלוא העוז... לי זה קורה הרבה פעמים בסתיו ובחורף, כשאני מדמיינת איך אני יושבת מכורבלת בספה, עם כוס תה חם, והמנורה בצד מפיצה אור כתום וחמים, ופשוט בוהה בגשם מבעד לחלונות הגדולים בסלון. כ"כ כ"כ כיף!
 
למעלה