מיכי 10
Member
...Homo planas kaj Dio ridas
היינו הערב 8 חברים.
הפעם יהיה הדיווח סיפורי יותר. לא שבדרך כלל הוא מוגש כמו דו"ח רִשמי למס הכנסה, ובכל זאת...
תכננתי להנחות משהו הערב. ואז, כשאלדד הגיע, התברר שגם הוא תכנן משהו, אך לא הספיק להתקשר ולומר לי. אז ביקשתי שיניח לי להעביר את התוכנית שלי, כי עשיתי מאמץ מיוחד לבוא היום, עדיין עם הסחרחורות, בתח"צ + הליכה ארוכה ברגל. ושאת התוכנית שלו, הוא ישמור לנו להיום בעוד שבועיים.
אלא שלאה ביקשה לומר משהו עוד לפני שנתחיל. ובסופו של דבר, נוצר דיון ארוך וחשוב, כך שבמהלכו, ביטלתי את התוכנית שלי, והבטחתי שנקיים אותה בפעם אחרת.
לאה העלתה את עניין ההחלטה לקיים את הלנדה קונבנו הפעם במועדון, במקום באולם הגדול, בגלל בעיות תקציב, תוך חשש שלה שיהיה צפוף מדי. אבל זה כבר נקבע בהחלטת ההנהלה. בכל אופן, החלטנו - אלדד ואני - שהוא בכל זאת יזמין את התלמידים החדשים שלו, כי הם לא רבּים, וסביר שיהיו מעוניינים להגיע.
מכאן עברה לאה לעניינים נוספים שקשורים לאל"י. וכך גלשנו ושוחחנו, והגענו למסקנה המתבקשת, שיש נושאים שבהם לא מספיקות הצבעות ההנהלה כנציגים של כולנו. אלא דיברנו על כך שיש צורך לפתוח את הנושאים החשובים (כמו ענייני נדל"ן, למשל) להצבעה של כל חברי אל"י, שאני מציעה שיוזמנו במיוחד לשם כך, כי בערבים החצי שנתיים, ב'דֶּבָּטוֹ' בדרך כלל אין כמעט זמן לכלום.
עוד דיברו על בעיה קטנה, שנתבקשנו לתקן בהזמנה של עמרי ללנדה קונבנו: זה קשור ל"מינגלינג" (התחבררות, שיחות רֵעים) של החברים לפני תחילת המִּפגש הארצי: שלא יהיה בלובי של הבניין, אלא בחצר, ו/או על הספסלים מחוץ לשער. מזג האוויר נוח, ואין טעם ואין התחשבות למלא את הלובי באנשינו, בשעות השמורות לדיירי ויצ"ו ולבני משפחותיהם.
על כך אכתוב בנפרד, ונשלח לכולם.
היינו הערב 8 חברים.
הפעם יהיה הדיווח סיפורי יותר. לא שבדרך כלל הוא מוגש כמו דו"ח רִשמי למס הכנסה, ובכל זאת...
תכננתי להנחות משהו הערב. ואז, כשאלדד הגיע, התברר שגם הוא תכנן משהו, אך לא הספיק להתקשר ולומר לי. אז ביקשתי שיניח לי להעביר את התוכנית שלי, כי עשיתי מאמץ מיוחד לבוא היום, עדיין עם הסחרחורות, בתח"צ + הליכה ארוכה ברגל. ושאת התוכנית שלו, הוא ישמור לנו להיום בעוד שבועיים.
אלא שלאה ביקשה לומר משהו עוד לפני שנתחיל. ובסופו של דבר, נוצר דיון ארוך וחשוב, כך שבמהלכו, ביטלתי את התוכנית שלי, והבטחתי שנקיים אותה בפעם אחרת.
לאה העלתה את עניין ההחלטה לקיים את הלנדה קונבנו הפעם במועדון, במקום באולם הגדול, בגלל בעיות תקציב, תוך חשש שלה שיהיה צפוף מדי. אבל זה כבר נקבע בהחלטת ההנהלה. בכל אופן, החלטנו - אלדד ואני - שהוא בכל זאת יזמין את התלמידים החדשים שלו, כי הם לא רבּים, וסביר שיהיו מעוניינים להגיע.
מכאן עברה לאה לעניינים נוספים שקשורים לאל"י. וכך גלשנו ושוחחנו, והגענו למסקנה המתבקשת, שיש נושאים שבהם לא מספיקות הצבעות ההנהלה כנציגים של כולנו. אלא דיברנו על כך שיש צורך לפתוח את הנושאים החשובים (כמו ענייני נדל"ן, למשל) להצבעה של כל חברי אל"י, שאני מציעה שיוזמנו במיוחד לשם כך, כי בערבים החצי שנתיים, ב'דֶּבָּטוֹ' בדרך כלל אין כמעט זמן לכלום.
עוד דיברו על בעיה קטנה, שנתבקשנו לתקן בהזמנה של עמרי ללנדה קונבנו: זה קשור ל"מינגלינג" (התחבררות, שיחות רֵעים) של החברים לפני תחילת המִּפגש הארצי: שלא יהיה בלובי של הבניין, אלא בחצר, ו/או על הספסלים מחוץ לשער. מזג האוויר נוח, ואין טעם ואין התחשבות למלא את הלובי באנשינו, בשעות השמורות לדיירי ויצ"ו ולבני משפחותיהם.
על כך אכתוב בנפרד, ונשלח לכולם.
