I have a question

[WanderGirl]

I have a question

I moved to Toronto a year ago, and I found that it´s really different from Israel in the socialism area. it´s really hard to make friends here. I found the canadian people are much "colder" then Israeli people, and they are not hurry to make friends with a "stranger". regarding israeli peope - well, if you not living in thornhill or other "jewish" areas you can´t really find them and make friends. I´m interesting to know what you think about this issue. wander - girl

 

[Connie20]

I feel the same way../images/Emo70.gif

אני גרה בקנדה כבר שנתיים, ואני מרגישה כמוך בקשר לנושא של "חברתיות". הקנדים הם אנשים מאוד נחמדים ומנומסים, אבל בקטע של ליצור חברים יש להם עוד מה ללמוד.. זה כמעט בלתי אפשרי להכיר אנשים חדשים ולהפוך להיות "חברים". אני מרגישה כיאלו אני מכירה הרבה אנשים במיוחד במסגרת האוניברסיטה, אבל אין לי באמת חברים אמיתיים שאפשר לסמוך עליהם.. בכל מקרה, רציתי לדעת בת כמה את.. כי אני בת 20 ואולי זה שונה לאנשים מבוגרים יותר.

 

[WanderGirl]

הי קוני

אני בת 25. ומשום מה נראה לי שזה אף יותר קשה לאנשים מבוגרים. האם יש לך הרבה חברים ישראלים?

 

[Dry Martini]

אני חושב שרצית לומר "socialization"

ולא סוציאליזם שזה, איך לומר, קצת שונה. הגעתי בערך מתי שאת הגעת ויש לי המון חברים קנדים, חלק יהודים וחלק לא אבל כולם מאד עדינים ומתחשבים. אני ממש אוהב אותם. יש אנשים שגרים בצומת באטרסט וסטיילס, קונים רק בסבבה והקנדים היחידים שהם רואים זה טכנאי הכבלים. יד על הלב, כמה קנדים את מכירה? לכמה ניגשת עם חיוך ונסית לשוחח, לתקשר? לכמה הבטחת i´ll call you ואכן עשית זאת?

 

[שםבקור]

מה גם כאן?

גם כאן זה פורום כאזה שאנשים בו כל כך לחוצים להצדיק את המעבר שלהם בעני עצמם, שכל מי שאומר מילה רעה על קנדה ישר לוקחים את זה אישית ותוקפים אותו? בו נלמד מפורום ישראלים בחו"ל ומעדי שבשמיים (היה נושא בהבדלי מחירים והמשכו שאמר הרבה ממה שאני חושב על קנדה) אפשר ומותר לבקר את המקום שאנחנו גרים בו. זו לא התקפה אישית שנועדה לערער על החלטה של מישהוא לעבור לכאן. ולכן חברה תשתדלו לענות לגוף השאלה ולא לגוף הכותב. תודה.

 

[Sundancer]

הנה זה מתחיל ../images/Emo10.gif

מישהו אמר משהו שלא מוצא חן בעיניך ואת/ה ישר מתנפל ועושה לו/ה רצח אופי על פי ניתוח פסיכולוגי לגבי לחצים ומניעים ניסתרים. טוב שאת/ה יודע בדיוק מה צריך ומה נכון. היה לנו כמעט יומיים בלי עלבונות והיית חייב להגיע ולקלקל הכל. אם זה מה שיש לך להגיד, תעשה טובה ותשאר "שם בקור".

 

[שםבקור]

רצח אופי? על מה אתה מדבר?

 

[drz400e]

למה לא?

אם הם מרגישים עם זה משהו אישי...שיקחו את זה אישי... dry martini אולי נשמע קצת מטיף וביקורתי,אבל נשמע לי שפשוט יש לו נסיון אחר,ולכן הוא בא בגישה הזאת. אסור לראות שום דבר בשחור ולבן....גם לא אנשים שרואים הכל בשחור ולבן

 

[WanderGirl]

האם אתה עושה הבדלה בין חברים

לבין מכרים? כי גם לי יש המון מכרים. אבל חברים, כאלה שמדברים איתם על עינינים אישיים, וכאלה שמגיעים אליך הביתה ומרגישים בני בית, אין לי המון. אני יכולה לספור אותם על חצי כף יד. ולשאלתך, כמבון שניסיתי, וכמובון שצילצלתי - וכשזה קרה - הם היו מאוד מופתעים וחשבו שמשהו קרה, לכן הנחתי שזה לא מקובל. לגבי עליה בארץ - אז כן יש לי חברות ממצוע רוסי - ולהפך , ידעתי כמה קשה להם ועזרתי בקטע הזה

 

[Dry Martini]

בהחלט יש הבדלי תרבות

אולי לא הסברתי טוב את עצמי קודם. הסחבקיות הישראלית לא תהיה פה לעולם (ואולי טוב שכך) אך זה לא אומר שהם לא חברים טובים, שאי אפשר לסמוך עליהם וכו´. האמת היא שאף פעם לא ממש אהבתי בארץ כשאנשים דחפו את האף יותר מדי לעניינים שלי כך שאני מאד שמח שפה מקפידים על פרטיות. מעבר לזה, יותר מקובל פה לבלות עם חברים בחוץ מאשר בבית. אנחנו יושבים איתם יותר במסעדות מאשר בבית מטעמי נוחות. היוצא מהכלל זה כשיושבים חבר´ה לראות משחקי ספורט בטלויזיה ואז מתנהגים כמעט בחזירות. יש סנוביות מסויימת בייחסים (כלומר מבררים עם מי מתחברים) אבל זה קשור יותר בהשכלה ומצב כלכלי ולא במוצא. גם לא מתעניינים פה בפוליטיקה וזה מבטל לישראלים 90% מנושאי השיחה

גם מאד עוזרים בעת צרה. בפירוש יותר מאשר בישראל. כשפיטרו את אחד החברים של חבר שלי, כל, אבל כל מי שהכירו התגייס למערכה לחפש לו עבודה. מין הבנה שעכשיו זה הוא אבל פעם הבאה זה יכול להיות אתה. לא יודע, אני מניח שזה מאד קשור בציפיות. אני מרגיש מאד בנוח פה מבחינה חברתית, אולי אפילו יותר טוב מאשר בישראל. אני מתנסה בכל מיני פעילויות חדשות. למשל אף פעם לא העליתי בדעתי שאשחק פעם גולף, בטח לא לפני גיל 70. אבל גררו אותי כמעט בכוח והיה נחמד - האווירה לא המשחק עצמו שהוא די דבילי. בקיץ היינו נפגשים קבוע לשחק טניס (ועשיתי בושות כשנשפכתי אחרי רבע שעה - היה אסור להפסיק לרוץ בערבים), כמה פעמים נסענו עם חברים לקוטג´ באזור האגמים בצפון ועכשיו מתכננים חופשת סקי עם חברים. לסיכום, החוויה החברתית פה בהלחט שונה אבל לא נראה פחות "חם" מאשר בישראל.

 

[nehamah]

מקומיים..

לוונדר גירל שלום. יש לי אליך שאלה.כאשר הגיעה ההגירה הגדולה לארץ התיידת עם העולים החדשים?האם יש לך חברות ישראליות שהן עולות חדשות? קנדה זו מדינת מהגרים.כלומר אנשים מקומיים עובדים קשה ואוהבים את הפרטיות שלהם.להתיידד עם אדם כלשהו את זקוקה לנושא משותף או מיקום קרוב וכדומה..מקומי קשה לו להתיידד עם מהגר אשר את שפתו הוא לא מבין.הוא לא מבין את צרכיו והשקפת עולמו.אחת מחברותי הטובות הינה יווניה אשר נולדה בחורכיה ונמצאת כאן הרבה שנים.היא שונאת מוסלמים בצורה פאנטית..היא צופה בחדשות וכאשר התעוררה "פרשת גנין",ניסתה לריב איתי.הסברתי לה שחברות של למעלה מ 10 שנים לא מבוססת על פוליטיקה וזה מחוץ לתחום..אנחנו עדיין ונמשיך להיות חברות.זה לוקח זמן למצוא חברה..זכרי כי את רומא לא בנו ביום אחד.שבת שלום מנחמה.

 

[alon114]

חברים קנדים

אין ספק שהקנדים שונים מאוד מהישראלים, אבל זה לטוב ולרע. אחת הבעיות לדעתי היא שהרבה ישראלים שעוברים לגור ב"גטו" ישראלי, ת´ורן היל לדוגמא, לא מרגישים צורך חזק כל-כך להכיר קנדים. לי היה (ועדיין) קשה מבחינה חברתית כשעברתי לוונקובר כי למרות אלפי הישראלים שגרים פה, אין פה גטו ישראלי. להכיר חברים טובים (בכל מדינה) זה תהליך ארוך ולא תמיד נעים, אבל בגדול זה כיף לגור במדינה שנושאי השיחה בה הם מזג-האויר, לשם שינוי...

 

[Dry Martini]

חברים קנדים - חלק שני ואחרון ../images/Emo153.gif

העיקר זה רצון ונכונות לעשות את הצעד הראשון ולשחק לפי הכללים המקומיים ולא מה שמביאים מהבית. חברים מכירים בעיקר בעבודה. יהודים מכירים בבית כנסת שמתפקד מעט גם כמו מרכז קהילתי (כדאי ללכת לדבר עם הרב והוא לרוב "ימנה" לכם "איש קשר" שיכיר לכם אנשים). כדאי להתנדב גם לכל מיני פעילויות שכודים פה מקומות עבודה לעיתים. מכירים אנשים גם במכוני כושר ומועדוני ספורט. בקיצור, כמה שפעילים יותר, מכירים יותר אנשים.