orly kunia
New member
IF YOU CAN FEEL- YOU CAN HEAL
זה אולי אחד המשפטים הכי חזקים שיש בעיניי
כולנו אנשים רגישים ...
יש כאלו שמתנתקים מהרגשות שלהם
יש כאלו שמשקרים לעצמם וחיים ליד החיים
רובנו מפחדים לפחד...
הדיכאון שלנו מכריח אותנו לפגוש ברגשות שלנו ואנחנו כנראה בשלב שאם אנחנו חווים אותו הנשמה שלנו מרגישה שזה הכרחי לרפא אותם לא משנה כמה זמן יקח עד שנבין מה התרופה
היא לא יכולה יותר לקבור את הרגשות ולעצור את ההתפתחות הפנימית
עצב ופחד הוא בור שנוצר כמו לאותת לנו איפה חסרה הרבה אהבה
איפה שאין אהבה נוצרים בורות....
כדי לכסות את הבורות ולקבל קרקע יציבה ובטוחה צריך לא להאבק בעצב אלא להתחיל לאסוף פנימה אהבה ולהתחיל לחלק חינם אהבה לעולם
בדיוק כתבתי מאמר על שהסיבה היחידה שאנחנו לא מצליחים להרגיש שמחה היא
כי אנחנו מרגישים לבד
בדידות היא הסיבה לרוב המחלואים שלנו כי היא לא הטבע שלנו, היא לא טבעית לנו באמת
הטבע שלנו עוד מהרחם והרבה לפני זה להיות מאוחדים, להיות יחד, להיות באהבה.... ואם יש פחד זה אומר שחסרה אהבה בפנים
הטבע שלנו זה להיות חלק.. מהעולם, מהטבע, מהחיים, מאלוהים... אנחנו רובנו חווים ומרגישים את אותם דברים במהותם
אין אדם שמעולם לא עבר קשיים, לא הרגיש עצוב, בודד, דחוי, מפוחד....- זה קיים בכולם- אנחנו יותר דומים ויותר ביחד ממה שאנחנו מרשים לעצמנו להאמין
כי אם נאמין בזה לפחד לא יהיה יותר מקום... ונצטרך להיות מאושרים - וזה מקום זר לנו.. עדיף להישאר בבטוח בלי אכזבות מיותרות
אז אנחנו מרגישים לבד
משם מתחילים להתעורר הבורות.. שהם העצב והפחדים
אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לייצר אהבה בחיים שלנו ובתוכנו כדי לסגור את הבורות האלו
הדרך הכי טובה לייצר אהבה בפנים זה לתת אהבה
תתנו מעצמכם לאחר וזה יחבר אתכם ליחד, לאהבה
תתנו מה שאתם הייתם רוצים לקבל, תתנו רק באהבה לא בכוח לא יותר ממה שמרגיש לכם, תתנו אפילו בצעדים קטנטנים, דברים טובים וקטנים מהלב שנראים כביכול חסרי משמעות.. עבורכם תהיה להם משמעות גדולה- עבור הנשמה שלנו
ואנחנו יודעים לעשות את זה
כל פעם שאתם מגיבים פה למישהו ואכפת לכם.. אתם מכניסים בעצמכם ובו אהבה
אולי לכם זה נראה לא משמעותי אבל זה כן
כל פעם שאתם מחייכים למישהו אתם מלמדים את עצמכם אהבה
כל פעם שאתם קמים באוטובוס ונותנים למישהו מבוגר לשבת.. אתם מלמדים אהבה
אנחנו מורים של אהבה- לעצמנו ולאחרים
וזו הדרך להכניס יותר אהבה ולנקות את העצב.. לחזור לחיים לצאת מעצמנו ולתת את עצמנו
אין דבר שמחזיר אותנו יותר הביתה מלאהוב מישהו באמת
וכשאוהבים אחר לומדים לאהוב את עצמנו
ואז יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם החיים פה
זה אולי אחד המשפטים הכי חזקים שיש בעיניי
כולנו אנשים רגישים ...
יש כאלו שמתנתקים מהרגשות שלהם
יש כאלו שמשקרים לעצמם וחיים ליד החיים
רובנו מפחדים לפחד...
הדיכאון שלנו מכריח אותנו לפגוש ברגשות שלנו ואנחנו כנראה בשלב שאם אנחנו חווים אותו הנשמה שלנו מרגישה שזה הכרחי לרפא אותם לא משנה כמה זמן יקח עד שנבין מה התרופה
היא לא יכולה יותר לקבור את הרגשות ולעצור את ההתפתחות הפנימית
עצב ופחד הוא בור שנוצר כמו לאותת לנו איפה חסרה הרבה אהבה
איפה שאין אהבה נוצרים בורות....
כדי לכסות את הבורות ולקבל קרקע יציבה ובטוחה צריך לא להאבק בעצב אלא להתחיל לאסוף פנימה אהבה ולהתחיל לחלק חינם אהבה לעולם
בדיוק כתבתי מאמר על שהסיבה היחידה שאנחנו לא מצליחים להרגיש שמחה היא
כי אנחנו מרגישים לבד
בדידות היא הסיבה לרוב המחלואים שלנו כי היא לא הטבע שלנו, היא לא טבעית לנו באמת
הטבע שלנו עוד מהרחם והרבה לפני זה להיות מאוחדים, להיות יחד, להיות באהבה.... ואם יש פחד זה אומר שחסרה אהבה בפנים
הטבע שלנו זה להיות חלק.. מהעולם, מהטבע, מהחיים, מאלוהים... אנחנו רובנו חווים ומרגישים את אותם דברים במהותם
אין אדם שמעולם לא עבר קשיים, לא הרגיש עצוב, בודד, דחוי, מפוחד....- זה קיים בכולם- אנחנו יותר דומים ויותר ביחד ממה שאנחנו מרשים לעצמנו להאמין
כי אם נאמין בזה לפחד לא יהיה יותר מקום... ונצטרך להיות מאושרים - וזה מקום זר לנו.. עדיף להישאר בבטוח בלי אכזבות מיותרות
אז אנחנו מרגישים לבד
משם מתחילים להתעורר הבורות.. שהם העצב והפחדים
אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לייצר אהבה בחיים שלנו ובתוכנו כדי לסגור את הבורות האלו
הדרך הכי טובה לייצר אהבה בפנים זה לתת אהבה
תתנו מעצמכם לאחר וזה יחבר אתכם ליחד, לאהבה
תתנו מה שאתם הייתם רוצים לקבל, תתנו רק באהבה לא בכוח לא יותר ממה שמרגיש לכם, תתנו אפילו בצעדים קטנטנים, דברים טובים וקטנים מהלב שנראים כביכול חסרי משמעות.. עבורכם תהיה להם משמעות גדולה- עבור הנשמה שלנו
ואנחנו יודעים לעשות את זה
כל פעם שאתם מגיבים פה למישהו ואכפת לכם.. אתם מכניסים בעצמכם ובו אהבה
אולי לכם זה נראה לא משמעותי אבל זה כן
כל פעם שאתם מחייכים למישהו אתם מלמדים את עצמכם אהבה
כל פעם שאתם קמים באוטובוס ונותנים למישהו מבוגר לשבת.. אתם מלמדים אהבה
אנחנו מורים של אהבה- לעצמנו ולאחרים
וזו הדרך להכניס יותר אהבה ולנקות את העצב.. לחזור לחיים לצאת מעצמנו ולתת את עצמנו
אין דבר שמחזיר אותנו יותר הביתה מלאהוב מישהו באמת
וכשאוהבים אחר לומדים לאהוב את עצמנו
ואז יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם החיים פה