IM BACKKKKK ויש לי מה לספר...

[ShmupyGirl]

IM BACKKKKK ויש לי מה לספר...

בננות ובננים שלום לאחר שבוע שלא הייתי פה חזרתי... יש הרבה שינויים בחיי... כגון :

הייתה לי עבודה במשך יומיים עד שפיטרו אותי

כנראה ולא קיבלתי את התפקיד כמפיקה שבשבילו כתבתי את הקטע שפרסמתי פה לא מזמן (אם מישהי זוכרת)

ידיד שלי (שאני דלוקה עליו) מתגייס ביום רביעי, ולי לא יצא ממש לדבר איתו לאחרונה ולכן לא אמרתי לו כלום ואפילו לא רמזתי לו

נפגשתי עם מישהו שאני מדברת איתו באי סי קיו (הוא חבר של ידיד אחר שמתגייס ולכן ראיתי אותו במסיבת גיוס שלו) והוא ממש מתוק, הוא לא נראה הכי טוב שיש אבל יש בו משהו חמוד

אמא שלי לקחה אותי ל"שיחה" להגיד לי כמה החיים שלי לא בסדר כי אני לא מחפשת עבודה,אני לא עוזרת בבית,לא מטפלת בכלבים שלי... וכו´ וכו´ וכו´ (יש עוד הרבה , אבל אני אפסיק פה)

צבעתי לפני שבועיים את השיער לשחור, והשבוע הגעתי למסכנה שזה מכוער !!! ואני לא יודעת מה לעשות

אני חושבת שזהו... נכון חראאאאאאאאאאאאאא של תקופה

לא שמתי לב לדבר אחד טוב שיש לי... כלום נאדה שום דבר ולכן אני בוכה פה בפורום ... איתכן/ם הסליחה...

שמופי

 

[Me¥tal]

צרות בצרורות, הא האני?

אני רק נעלמת לי לשבוע לטיול, וכבר כולם מתפרקים פה? זה לא יכול להימשך ככה...

 

[*STARSHINE]

אותי פעם פיטרו אחרי 5 דקות..

עבדתי בפיצריה.. אז נכנסתי לחנות.. הכנסתי את הפיצה לתנור.. שכחתי ממנה.. והמטבח.. אהמ.. די עלה בלהבות. הסוף עגום. בכל אופן.. א. מה היה הצבע המקורי של השיער שלך? ד. (אז אין לי מצב רוח ל- ב´ ו- ג´.. זה אומר שאין לי זכויות?!) ידיד שלך שמתגייס.. הממ.. לאן הוא מתגייס?

(שאלה מתוחכמת..) ה. שיחות אמא!! אמא שלך עשתה לך שיחת אמא!

כדאי לך להתחיל להתרגל.. אני רגיל לזה מגיל 3.. (שחר, אני מאד מאוכזבת. אתה יודע שאסור לך למשוך להן בצמות!) זהו בעצם.. שחר.

 

[ShmupyGirl]

מענה... והמשך...

אוקיי אז ככה... א. הצבע המקורי שלי זה חום והגעתי למסכנה שזה גם מה שהכי יפה לי... (ואדום כמובן) ד. (יש לך זכויות מלאות כמו לכל אחג אחר... ישר כוח) - ידיד טוב אחד התגייס לתותחנים ואיתו חברה שלי (לא ממש טובה) ידיד אחר מתגייס יום רביעי- לא ידוע לאן, ואליו יש לי סיפור שאני ארשום בהמשך... ועוד ידיד מתגיס (כנראה) ביום חמישי, שגם לא ידוע לאן. ה. אני רגילה, אבל זו הייתה שיחה שונה, זו הייתה שיחה שאני הרגשתי כאילו היא מאשימה אותי במחסור הכלכלי בבית בפרט ובעולם בכללי. (and let me tell you folks- thats not a nice feeling at all) וזהו בערך... בעצם לא... יש לי עוד סיפור חצי עצוב חצי שמח הידיד שמתגייס ביום רביעי, הוא מישהו שאני די דלוקה עליו... ואנחנו לא ידידים ממש טובים כאילו אנחנו מדברים בטלפון פה ושם וזה די הכל... (ונפגשנו כמה פעמים) בקיצר רציתי לראות אותו כדי להביא לו מתנת גיוס, והוא קבע איתי אצלו בבית... היה אחלה, פגשתי את כל הידידות שלו (שאליהן הוא התייחס ואליי לא ממש), עישנו נרגילה (שאני לא ממש אוהבת ועדיין העשן תקוע לי בגרון),הדבר היחיד הטוב היה הוא, שהוא אהב את המתנה... ויצא לי לדבר איתו אולי 10 דקות, שנסענו ביחד להביא ידידה אחרת שלו...

בקיצור הרוב היה כישלון וזהו בערך כן כן אני יודעת... לא ממש מעניין אתכם אבל לא נורא תסלחו לי נכון?! love שמופי