|תפוז|
זוכים בכרטיסים לשלמה ארצי
|!|

|תפוז|
זוכים בכרטיסים לשלמה ארצי
|!|


|תו|
לכל אחד יש שיר שמזכיר לו תקופה. בכל פעם שהשיר מתנגן המחשבות עולות, הרגשות צפים ואנחנו נזכרים. בואו שתפו אותנו בפורום זיהוי שירים בחוויה כזו שקשורה לשיריו של שלמה ארצי ואולי תזכו בכרטיס זוגי להופעה
|!|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=344&messageid=170876408
 

Shiri from the block

Active member
ואו לאן כולם נעלמו?
כבר יומיים שבקושי נכתבה פה הודעה מגולשים אחרים

מחשיד... מחשיד מאוד....
 
באמת לא הייתה פעילות בזמן האחרון

כבר הגעתי לאמצע הפאנפיק שלי לשרשור של מק ואז הפסקתי כי הייתה תמונה שממש רציתי ולא מצאתי...

זאת ועוד שזה כבר הפך ל



גם הפסקתי מכיוון שהייתי צריך לעשות כמה טלפונים...למה?


דחו לי את הגיוס לנובמבר [רואה מק? אני לא סתם מתלונן...]
 

Shiri from the block

Active member
יוווווו איזה באסה! מתי היית אמור להתגייס? ספטמבר? אוקטובר?
ככה זה הצבא


ואני מחכה לראות את הפאנפיק שלך!! תעשה בכל זאת!
 

Shiri from the block

Active member
אוייי ואו, איזה קטע!! ממש ברגע האחרון


ומזה תמשיך?? לא ראיתי שהתחלת בכלל
 

Shiri from the block

Active member
תמשיך תמשיך כולנו מבוגרים פה!
ואם לא אז באמת שמים את האזהרה והכל טוב!
ואם אתה בכל זאת מתעקש לא לעלות אז תשלח לי בפרטי
כי ממש מעניין אותי על מי כתבת ומה חחחחח
 

Macphista

New member
well

אחרי שהשקעתי יותר מדי זמן בשרשור ההזוי השבוע תהיתי למה אני עושה את זה בכלל במיוחד שזה לא ריתק יותר מדי אנשים, משם המחשבה המשיכה ל- אין פלא שהתזה הזאת לוקחת לי נצח הרי אני מבזבזת את הזמן על דברים לא אקדמיים- משם זה המשיך לכמה שאני שונאת את התזה שלי- ואז- כמה הלפטופ שלי שונא את התזה שלי שהוא החליט למות לפני שסיימתי- והשיא היה אתמול כשפחות או יותר בכיתי בהיסטריה במשך מעל שעה אחרי ויכוח עם המנחה שלי ואח"כ דפקתי את אחת מהאצבעות בכף הרגל על השם יודע מה, עכשיו האצבע המדוברת כבר עברה מסגול לשחור ואני תוהה אם שברתי משהו כי זה ממש כואב.

חברה שלחה לי תמונה להמחשת השבוע שהיה לי עד כה, הנה היא-
אבל השבוע שלי היה הרבה יותר גרוע מזה, וגם הבא יראה כך.

פח
 

Shiri from the block

Active member
יווו איזה נורא! תלכי עכשיו לבדוק את הרגל שלך!!! אם זה באמת סגול זה ממש לא סימן טוב. ישר לרופא.

והשירשור ההזוי היה ממש מרתק!! שימי לב שבשלושה ימים האחרונים בקושי אנשים הגיבו פה בכלל, אבל מי שכן הגיב בפורום הגיב על השירשור שלך! אני אישית ממש נהנתי ממנו והיה מצחיק

תיארתי לעצמי שאת עסוקה עם הלימודים אבל לא רגילה שאת נוטשת אותנו



קיצר בהצלחה בהכל וללכת לרופא
 

shirush3

New member


שירן צודקת, לכי לרופא!
ששבוע הבא יראה יותר טוב


בכל מקרה, השירשור הזוי מעולה
 
תרגישי טוב

נראה שהתזה הזו עושה לך חיים קשים. מתי זה נגמר?!


גם עליי עבר יום נוראי-
דחו לי גיוס
בני דודים שלי חירפנו אותי כששמרתי עליהם
ולקינוח איבדתי את משקפי השמש של אח שלי [אחרי הניתוח לקחתי את שלו]

יום מקולל
 

Macphista

New member
מתי זה נגמר?

התשובה משתנה בהתאם לזמן ששואלים אותי.
בתחילת השנה אמרתי שעד יולי אסיים הכל כולל הכל - טיוטות, גרסאות, תיקונים, הכל.
על זה היום אני אומרת- פחחחח
אני מקווה לסיים עד סוף ספטמבר.

ועוד פחחח- דחו לך את הגיוס?!
כמה מייאש. מה הקטע?

לפעמים אני שוכחת את הגילאים של אנשים פה, שזה נחמד, כי אז ההתייחסות לכולם שווה.
אבל אז עולה עניין הגיוס... ואז אני נזכרת בקרוב משפחה שלי שגם חבר שלי בפייסבוק והוא בגילך ומעלה תמונות מטופשות מהצבא כל הזמן ועכשיו תמונת הפרופיל שלו היא עם החברה הנוכחית שלו שאוכלת לו את הפנים. או זו לפחות הפרשנות שלי את התמונה.
גיל 19 זה גיל כזה... ממממ...

רוצה להתחלף?
 
עוד חודש לסיום?

יפה!
ואז מה יקרה? נצטרך לקרוא לך ד"ר מק[דרימי]?

וכן, דחו לי ת'גיוס וגם זה בגלל: "צרכי צה"ל"

ואני לא ממש כמו בן דוד שלך
אני עדיין חושב על עצמי כזקן [כבר קרה לי בשתי סיטואציות שחשבו שאני אבא של בני דודים שלי
]
וכמובן, הצבא הזה דוחה לי תוכניות עתידיות ואני ישר חושב "מה? להשתחרר בגיל 22? 23?! אוניברסיטה בגיל 24-25?" ובכלל, אני חושב על ללכת ללמוד משהו שאורך כמה שנים טובות סו...

*מצטער מראש על הנושא הרגיש
 

Macphista

New member
הו לא.

לשתי השאלות.
זה יקח כחודשיים ובסוף תצטרכו להמשיך לקרוא לי מק. סתם מק.
בשביל שזה יהיה עם דר. לפני זה יצריך עוד 5 שנים ולמען האמת... אין לי כוח.
אולי יום אחד אגלה שהדעה הרווחת נכונה ואכן בסירובי עשיתי את טעות חיי, אבל כרגע... אני צריכה הפסקה, מינימום.

אתה יודע מה אתה בכלל אמור לעשות בצבא?

אגב להתחיל ללמוד בגילאים האלה זה לא סוף העולם. באמצע שנה א' של התואר הראשון חגגתי 24 ואף פעם לא התחברתי ממש לאלה שהתחילו ללמוד ממש עם סיום הצבא.
במשך כמה שנים סונג'רתי לקחת חלק ביום הפתוח ולהסביר למועמדים על התואר וכו' והייתי בשוק לראות חיילים על מדים שהתכוונו להתחיל עם השחרור.
אחד מהם גם ממש שאלתי אם הוא לא מעדיף לעבוד קצת, לטייל, לחשוב, לצבור נסיון... אבל קשה להגיד שהצלחתי לקבל תשובה. הוא (בדיוק כמו השאר) העדיף לדעת אם יש חובת נוכחות בשיעורים.

ומצד שני, חלק ממי שמתחילים מוקדם גם מסיימים מוקדם, וזה בהחלט יתרון.
מה אתה רוצה ללמוד?
 
אין לי מושג מה אהיה בצבא

ככה זה כשדוחים לי את הגיוס כל חודשיים אני לא יכול להתמיין לשום דבר כי "הגיוס שלך קרוב מדי" ואז דוחים לי אותו שוב...
בינתיים אני מנסה לבדוק כמה כיוונים אפשריים שלא ישבצו אותי במקום גרוע...
 
עכשיו ראיתי שזה לנובמבר

מה תעשה עם כל הזמן הזה?
אולי נעשה לך שירשור הפעלות ורעיונות? כמו המלצות לספרים או סדרות,
אולי אפשרויות עבודה מהבית? ללמוד ריקמה?
 
למעלה