איך לומדים להפסיק לקנא?

[spaysi8]

איך לומדים להפסיק לקנא?

אהלן חברים, אמצ"ש טוב לכולם! (פעמיים כי טוב וזה)
אז קנאה.
בכל גווניה.
קנאה בבחורה שמתחילה עם החבר,
קנאה בבנאדם שיותר מוצלח ממני,
קנאה בסיטואציה שבנאדם נמצא בה בניגוד אלי (מישהו בטיול ואני בלימודים למשל).
הקנאה הירוקה הזו שזורמת בנו ולא עוזבת אותנו.

האם אתם אנשים קנאים? אם כן באיזה תחום?

איך אתם מתמודדים עם זה? האם זה מפריע לכם באיכות החיים (עצבים, חרדות)?

 

[BloodyRose]

ממני והלאה

אני לא בן אדם קנאי, קשה לי לחשוב על סיטואציה שתוציא את זה ממני.
בחורה שמתחילה עם החבר - שתעשה חיים. אני אמורה לסמוך עליו, לא על אף אחד אחר. אם אני לא סומכת עליו ומפריע לי שהוא מדבר עם אחרות - אנחנו לא צריכים להיות ביחד. אם אני סומכת עליו, אז לא אכפת לי מי מדבר איתו ואיך (אני והאקס עבדנו באותו פאב. ראינו אחד את השני מפלרטטים עם לקוחות אינספור פעמים, ובעיקר צחקתי עליו על כמה הוא גרוע בזה)

בנאדם יותר מוצלח ממני - מי ומה מגדיר מה זה בן אדם מוצלח? יש רמות? שלבים?

קנאה בסיטואציה (מישהו בטיול ואני בעבודה) - אם הייתי רוצה להיות בטיול, הייתי יוצאת לטיול. אם הייתי רוצה ים זמן חופשי, הייתי בוחרת עבודה אחרת ומסדרת את סדר היום שלי בהתאם.


בסה"כ אני נמצאת במקום בחיים שמאוד טוב לי, אך מכיוון שאף פעם לא קינאתי באחרים, אני חושבת שזה קשור יותר לתפיסה מלנקודה מסויימת בחיים.
בכל שלב בחיים ניסיתי לסדר הכל כדי שלי יהיה טוב, אז למה שאקנא באחרים? מזמן גם למדתי שזה שאנשים נראים "מוצלחים" מבחוץ, זה לא באמת מעיד משהו עליהם ועל החיים שלהם. אז הוא טייל יותר ממני - זה אומר שיותר טוב לו בחיים? אז הזוג שמולי נראה ממש מאושר - האם זה אומר שאני יודעת מה קורה ביניהם בחדרי חדרים?

אף פעם לא השוויתי את עצמי לאחרים, אז איך אני יכולה לקנא בהם, אם זה בכלל לא בר השוואה?

 

[spaysi8]

וואי, זה נדיר

לא מכירה הרבה אנשים שרואים את הדברים כמוך,
אני יכולה להגיד שאת בת מזל כי באמת שקשה להתמודד עם קנאה.

 

[זאדק הערס הפולני]

יש לי רק דבר אחד להגיד בנושא .. אני מקנא באנשים שלא מרגישים בצורך לקנאות באנשים אחרים

 

[spaysi8]

חחחחחחחחחח

 

[לשבור את בנימין]

מוצאים חיים, מפסיקים לדפדף ברשתות בחיים של אח

רים, מעמיקים בעצמך ונהיים מספיק עסוקים כדי להחשב
מצליחים ומוצלחים בעיננו, רושמים על דף
איך את תופסת את עצמך, ובדף אחר איך היית רוצה
להיות/להראות, כמה שיותר מפורט, חיצונית פנימית הכל.
ואחר כך עובדים ומשקיעים זמן אנרגיה וכסף בלצמצם
את הפער.

שמים פס על קקות כמו חג'ב והכעסן.

 

[spaysi8]

לא ביקשתי טיפים על עצמי אבל תודה

 

[Puskas]

קנאה היא רגש טבעי

חלק מכל הקטע שבן אדם מורכב מטוב ורע והשאלה היא המינונים.
בכל מקרה, אני לא נוטה לקנאה.. ברור שאני אומר לפעמים שהייתי רוצה מלא כסף או דירה משלי וכו'..
אבל אני לא מקנא באנשים ספציפיים אלא חי את החיים שלי.
זו הגישה הבריאה.

 

[spaysi8]

כן אבל איך הופכים להיות כזו?

אני לפעמים לא מקנאה בכלל בדברים ובדברים אחרים אני מקנאה בטירוף, איך משנים את זה? איך בוחרים במה לקנא?

 

[Puskas]

אני חושב שקנאה

דוחפת להצלחה כי את רוצה משהו טוב שיש למישהו אחר וזה יגרום לך לעבוד קשה בשביל להשיג את זה.
בן אדם שלא מקנא בכלל זה בן אדם שנוח לו יותר מדי במקום שלו וזה לא טוב.
כידוע, אם לא שואפים קדימה אז לא הולכים קדימה ואם לא הולכים קדימה אז הולכים אחורה.

 

[spaysi8]

כלומר לתעל את הקנאה

 

[Puskas]

כן משהו כזה

הרי בסופו של דבר מה ההבדל בין קנאה במשהו שיש לאחר ולך אין לבין לשאוף להגיע לאן שמישהו אחר הגיע..
אותו הדבר, ניסוח שונה ונעים יותר

 

[gingerie23]

מסכימה בהחלט!

 

[h a j b i]

קנאה זה מצויין

מדרבן אותך תמיד להשתפר ולהשיג מה שאת רוצה.

 

[הלוחשת לתינוקות 27]

 

[gingerie23]

שאלה טובה

האמת, מתישהו- אין לי מושג מתי ואיך- הגעתי למצב שדיי הפסקתי לקנא באנשים: ברכוש שלהם, במי שהם וכו'. אני חושבת שככל שמאמצים את התפישה שהדשא של השכן לא באמת ירוק יותר כמו שהוא נראה, אפשר להבין עד כמה קיימת חוסר שלמות בעולם, לי אישית זה מאוד עזר עם עניין הקנאה.

הדבר היחידי שאני מקנאה בו הוא חוכמה של אנשים, הלוואי שהייתי חכמה כמו אנשים אחרים שאני מכירה, אני בטוחה שזה היה משנה לי את מסלול החיים בצורה משמעותית.

בכלליות, קנאה זה דבר טוב בגלל שזה מעודד התפתחות, כמובן כל עוד זה במיתון נורמלי.

 

[spaysi8]

ואיך עשית את זה?

איך הפסקת פתאום?

 

[p0st]

אולי

לפעמים זה עוזר לפעמים שגם אנחנו נראים די טוב מהצד, אבל בפנים יש המון בעיות אישיות ומכשולים שלאו דווקא גלויים לאחרים.
אותו דבר כנראה קורה אצל השכן - הרי תמידתמיד תהיה למישהו בעיה כלשהי, אם זה בריאותית, נפשית, כלכלית או כל דבר אחר.

 

[gingerie23]

האמת?

זה היה שילוב של כמה דברים:
1. הבנה שאין אף אחד מושלם, אם למישהו יש הרבה חפצים יפים/ הרבה חברים וכו', זה לא אומר שיש לו הכל ושהחיים שלו יותר "שווים" משלי.
2. אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה, זאת לדעתי הסיבה העיקרית שהצלחתי להתגבר על עניין הקנאה.. אם לי אין משהו יכול להיות שלא צריך להיות לי, יכול להיות שיש לי דברים יותר טובים מאשר מה שנראה לי.
3. פשוט הפסקתי לחשוב בגישה של- אם לו יש אז למה לי אין, אני הכי מפרגנת בעולם ובאמת ממקום של פרגון ולא סתם רק בשביל הרושם.

נראה לי שעוד סיבה עיקרית היא עניין של השלמה- מה זה ייתן לי אם אני אקנא במישהו, בשביל מה. עדיף לי להפנות אנרגיות טובות למקום של עשייה ופיתוח עצמי

 

[spaysi8]

כל הכבוד, ממש לא מובן מאליו

באמת!