מזל טוב ללי!!! וסיכום קטן
מראה שהיא קרוצה מחומר אחר, ומצדיקה את כל הציפיות שיש בה. הזכייה מלמדת על תהליך ההתבגרות והיציבות שעברה לי: לפני אולימפיאדת אתונה היא גם הגיעה כאלופת עולם לאליפות המסכמת ולא זכתה במדליה.
אני חושב שאפשר לסכם את האליפות הבאה בצורה כזאת:
נשים - לי וזוחה ביססו סופית את מעדמדן כראש החץ של השייטות, והן המעמדות הבולטות לזהב בלונדון. שתיהן מאוד יציבות ונמצאות רמה מעל השאר (פרט לנפילה -עקב טעות טכנית- של הפולניה באליפות אירופה). במאבק הפנימי שלהן יש יתרון קל ללי, אבל זה באמת לא אומר כלום לגבי לונדון. היחידה שמתקרבת אליהן היא סנסיני, שיכולה להפציץ, אבל היא הרבה פחות יציבה מהן. הרחק מאחור ישנן שאו הבריטית או אחת הספרדיות (שאמנם הייתה להן תחרות נוראית, אבל שתיהן שייטות איכותיות) שיכולות להפציץ פתאום בלונדון.
גברים - הכל פתוח! גם אחרי שמתחשבים בשייט אחד למדינה, ישנם 7 שייטים לפחות שיכולים לזכות במדליה, מכל צבע, בלונדון. יש יתרון קל לבונטס (ותיק ומנוסה) ודמפסי (ותיק, ויתרון הביתיות) אבל זה יכול להיות באותה מידה היווני, פולני, הולנדי, ניו-זילנדי או כמובן נמרוד.
זה מוביל אותי למאבק בין שחר ונמרוד - אמנם נמרוד לא ניצח בנוקאאוט, אלא הוסיף רק כמה נקודות, אבל אני חושב שהוא ראוי להיות זה שיהיה בלונדון. הרבה יותר יציב... אם הוא לא יאבד ריכוז הוא בהחלט מסוגל לחזור עם מדליה. לא רואה את זה קורה לשחר.
