בריאליטי - בשביל כבוד
צריך להיות אמיתי ו
המשותף לשני הזוגות שעל הפודיום הפעם זה שהם אמיתיים ולא מנסים להציג מה שהם לא. נכון שיש במשחק עוד שני זוגות (ועוד יותר מזוג אחד בבית) שמשדרים אמינות שמזכירה "מציאות" ואוטנתיות, למרות טונות של ליהוק, עריכה, במוי, מניפולציות ומה לא. למי שבטוח בעצמו, להיות הוא עצמו זה די משתלם ומרשים. במיוחד אם "העצמי" מצליח להרשים, לסחוף את הצופים (או, חלק משמעותי מהם) ולקנות-לשבות את אהדתם
כנראה שבריאליטי בשביל כבוד לא חייבים לעבוד. מספיק פשוט לשדר אמתיות, אוטנתיות ולהפחית בהצגות ונסיונות (סרק, בדרך-כלל) להגדיר את הפלזמה (או, כל מסך אחר) מחדש.
מעיין אלופת הסטנדאפ הטבעית; בתאל הנחושה וחסרת האגו; החברות והתמיכה ההדדית בינהן; עקרונותיהן והספורטיביות (תמיד מאירות פנים, מעודדות זוגות אחרים ועוזרות) שלהן אומרים בפירוש:
כ ב ו ד
באיציק ואלירן עסקנו בהרחבה ונראה שחוץ ממזל (והרבה עזרה מיד מאוד לא נעלמה ומאוד לא עדינה) יש להם נסיון חיים, חוכמה של חתולי רחוב וכנראה גם לא מעט כריזמה (לשכנע אנשים - נו טוב, נניח ששלא מתורגמנים ועזרה אחרת - בשפה שאינך דובר, זה הרבה יותר ממרשים. סך-הכל הם שידרגו את תפקיד טום קשתי ונתנו לו פרשנות ואור משעשעים, "שלא נדע מטומאה".
לגבי ההפקה אני פחות מתלהבת וחושבת שהיא חושפת בעיקר מי שמסכים לשתף איתה פעולה ולחסוך לה בהוצאות (למשל: ה-LFL האמריקאי שמשיקוליו סבר כנראה שחשיפתו ב"תוכנית דגל" בערוץ המוביל בישראל תביא לו מנויים נוספים מישראל שיצרפו את הערוץ לחבילת הצפיה שלהם. מקישור שהבאתי
בשרשור אחר עולה שמשחקי הליגה משודרים ברשתות לוויין ו/או כבלים כ-MTV2 ועוד). בעיה נוספת עם ההפקה היא חד-ממדיות וצרות אופקים שלוקחת מימד אחד ודרכו צובעת מציאות מורכבת הרבה יותר (למשל: עם כל הכבוד לסלוודור דאלי, לא כל תושב ברצלונה חושב כל היום על דאלי בדיוק כמו *שכל* מי שגרה בתל אביב לא עסוקה כל היום *בהכרח* בנחום גוטמן או ארדון וכו. בווגס יש חיים מחוץ להימורים. Halloween הוא מאורע פאגני הקשור במעבר מסתיו לחורף ואשר עבר חילון. להפוך את Halloween לנס ודגל אמריקאי זה בערך לומר שתמצית היהדות ועיקרה מתמצה בט"ו באב).
