שרשור הצלחות יום שני |גביע

[ליבי3617]

שרשור הצלחות יום שני

|גביע

יום שני פה, ועוד מעט הולך.
שתפו אותנו איך הצלחתם...

 

[אבשלום68]

שומר על התפריט

ככתבו וכלשונו.
לא עובר בכל ארוחה כמות של חצי כוס.
שתיה שני ליטר כל יום מדוד.
למרות שיש בבית ממתקים ועוגיות על השיש לאורחים ונכדים , לא נוגע, לפעמים עוברת במוחי הקטן מחשבה מגונה על טעימה.......
ואני מתגבר עליה ולא נוגע.
פעם הייתי מכרסם אפילו את האריזה.....

 

[ליבי3617]

כל הכבוד אבשי

ככה עובדים.
בלי קיצורי דרך

 

[נוני בוני1]

קצת ספורט

סוף סוך אחרי חודש וחצי הצלחתי לגרום לעצמי לקום מהספה ולעשות קצת ספורט..
אז אמנם רק 5 דקות מהירות על האלפטיקל אבל זה גם משהו

מקווה שימשיך!

 

[נוני בוני1]

אמור היה להיות בשרשור הצלחות

 

[ליבי3617]

שורשר בהצלחה, ולגבי ספורט

התחלה מצויינת. לאט לאט תגבירי קצב וזמן.
אם האליפטיקל קשה לך (והוא יכול להיות קשה למתחילים) - נסי הליכות בחוץ עם מוזיקה קצבית.

 

[אבשלום68]

הודעה כמו ההודעה על פטירתו

של אריק אינשטיין היתה מריצה אותי למקרר למקצה ניחומים!!!!!!!!
אמש, אמנם הלכתי לכיוון , אין ברירה המקרר נמצא בבית, אבל רק שתיתי מים!!
כמה וכמה פעמים, התגברתי על הפגם בראש.

 

[רלי123]

ההצלחה שלי

היתה בכיתה של בתי מסיבת חנוכה עם סופגניות וזה אפילו לא גירה אותי.
מעבר לזה אני מצליחה לשמור על תפריט ושתיית המים מלבד ארוחת הלילה אותה קשה לי לאכול.
רלי

 

[ליבי3617]

מעולה

לפנינו 8 ימים לא פשוטים.
ובעצם לא פשוט לכל מי שהולך בקניון...

ארוחת לילה היא אפשרית רק תעשי אותה מאד קלה.
אני כשיש לי רצון לאכול, אני בוחרת בפתית עם קוטג' במקום הטוסטים שהייתי תוקעת פעם.

 

[kolhazmanim]

אם היו אומרים לי

שיום אחד, אפילו שאני יכולה לאכול ירק מבושל, אני אבחר לאכול מלפפון ועגבניה - כי באמת יתחשק לי - כנראה שלא הייתי מאמינה.
אבל זה באמת קרה הערב. וזה קורה לי כל רגע, ההבנה שהאוכל הבריא באמת באמת טעים לי, ויחד עם הטעים גם התמודדות של צעד צעד עם מרקמים שהיו ממש
קשים לי עד היום (בגלל ניתוח הטבעת בעבר). איזה כיף - אני יכולה לאכול תפוח שלם ולא רק להתמודד עם חתיכות שחתכתי ממנו בסכין. איזה כיף, אני יכולה לאכול חזה עוף ולא לברוח לפחמימות.
איזה כיף למצוא את עצמי בערב, אחרי הליכה, חותכת לעצמי חתיכות עוף וגמבה בשביל ארוחת הצהריים מחר.
איזה כיף זה שכל פעם שאני הולכת להשקל יורד ממני עוד טונה של חוסר חיבור לגוף. אתמול בלילה פשוט הבנתי את זה - כשאני אהיה רזה בע"ה אני לא אהיה מישהי אחרת וגם לא יהיה לי גוף אחר, זאת תהיה אני. זה יהיה הגוף שלי, ואני אהיה נוכחת כשהוא ילך ויצטמצם לאט לאט, זה לא יקרה בלילה אחד - ומזל שכך! אחרת הייתי מתה מפחד. איזה תהליך מופלא זה שיש לי גם יכולת וזמן להתרגל. אתמול באמת לראשונה הרגשתי שאני יכולה לשחרר את המשקל המיותר לשלום - לא בשכל, אלא בגוף וגם לשחרר את הפחדים.
ואיזה כיף שלמדתי לא להסתכל על היום שאחרי תכנית הניקוי הזאת ולצפות לו בחוסר סבלנות, ובמקום זה למדתי להנות מהרגע. כי אני באמת אוכלת אוכל טעים, ובאמת טוב לי, ב"ה. והגוף שלי מחזיר לי אהבה.

אני יודעת ליבי שאת תגיבי על ההודעה שלי ותאמרי שהתהליך שלי מרגש. אני אומרת בדיוק את אותו הדבר. ואני שמחה בכל לבי על שהחלטתי להכנס לפורום ולהתחיל לשתף, זה ממש נתן לי את הדרייב, שנתיים אחרי הניתוח, להתחיל מחדש. תודה ענקית!

ממני, פחות 6.800 קילו

 

[חנה101010]

ואו! מדהימה!

כל כך הרבה תובנות חכמות. לקרוא, להתחבר, להפנים ולקחת הלאה כצידה לדרך.
תודה רבה וכל הכבוד לך.

 

[ליבי3617]

השורה האחרונה גרמה לי לחייך

ולא בגלל המספרים כי באמת אנחנו לא אמורים לשים לב לזה.
אבל התחלת תהליך מחדש ואני נותנת אותך דוגמא ומופת בכל מקום.
וכן, זה מרגש

ואולי האוכל הבריא טעים לך כי את מבינה את התהליך ושזה לא עוד דיאטה מעצבנת.

תמשיכי להגיב.
השרשורים האלה הם בזכותך וכולנו נתרמים.

 

[רלי123]

פשוט כיף לקרוא

ולראות את התהליך שאת עוברת
חזקי ואמצי
רלי