שרשור הצלחות סופ"ש
- פותח הנושא ליבי3617
- פורסם בתאריך
הצלחה שלי מאתמול - טרי טרי
אני חושבת שלא פשוט לקום ממצב שאין בו כוחות ואין מצב רוח ובכל זאת לעשות.
אני רואה אתכם עושים את זה ובהחלט מוצאת הרבה מוטיבציה וכוח בשיתופים שלכם.
אז מה היה אתמול?
יום מאד קשה בעבודה. עוד יום מתסכל.
בוא נסכם את זה בעובדה שכמו שאמרתי למנכ"ל שלי: "אני לא עושה עבודה בצורה מחופפת ואם זה מה שקורה פה, עדיף לי לחפש הלאה".
היום הסתיים במפח נפש והרבה תסכול (וגם דמעות, מודה).
אז הגעתי הביתה כולי תשושה וכן, עבר לי בראש לא ללכת ככה למכון כושר ולהתנחם.
אבל החלפתי בגדים, התאפרתי, הסתדרתי והלכתי ישר למכון כושר. רקדתי שיעור זומבה - וביום רביעי זה זומבה מתקדמים - כמו שצריך ונתתי 100%.
לאחר מכן, תוך כדי שאני נאמנה לתכנית האכילה הנכונה, אכלתי דג וירקות מאודים עם כף פתיתים.
מאז ועד שהלכתי לישון לא נגעתי במתוק כי ידעתי שמתוק כרגע (או נשנוש חטיף לצורך העניין) הוא נחמה ולא יותר.
בתקווה לסופ"ש רגוע
אני חושבת שלא פשוט לקום ממצב שאין בו כוחות ואין מצב רוח ובכל זאת לעשות.
אני רואה אתכם עושים את זה ובהחלט מוצאת הרבה מוטיבציה וכוח בשיתופים שלכם.
אז מה היה אתמול?
יום מאד קשה בעבודה. עוד יום מתסכל.
בוא נסכם את זה בעובדה שכמו שאמרתי למנכ"ל שלי: "אני לא עושה עבודה בצורה מחופפת ואם זה מה שקורה פה, עדיף לי לחפש הלאה".
היום הסתיים במפח נפש והרבה תסכול (וגם דמעות, מודה).
אז הגעתי הביתה כולי תשושה וכן, עבר לי בראש לא ללכת ככה למכון כושר ולהתנחם.
אבל החלפתי בגדים, התאפרתי, הסתדרתי והלכתי ישר למכון כושר. רקדתי שיעור זומבה - וביום רביעי זה זומבה מתקדמים - כמו שצריך ונתתי 100%.
לאחר מכן, תוך כדי שאני נאמנה לתכנית האכילה הנכונה, אכלתי דג וירקות מאודים עם כף פתיתים.
מאז ועד שהלכתי לישון לא נגעתי במתוק כי ידעתי שמתוק כרגע (או נשנוש חטיף לצורך העניין) הוא נחמה ולא יותר.
בתקווה לסופ"ש רגוע
לא את הקטע של כל הבלאגן והדמעות אלא את החוזק שלך והיכולת שלך להתמודד עם זה.
האמת שאני כבר מעל שבוע בהרגשת דכדוך שאני לא יודעת להגיד לך מה ולמה, פשוט עומס ולחץ בחזה ומאוד קשה לי להוזיז את עצמי, אני מבטלת לחברים כל הזמן ולמרות שמותר לי כמעט לא יצא לי להתאמן.
ומאוד קשה לי להשתחרר מזה, למרות שאני יודעת שאני צריכה ולמרות שאני יודעת שאם אני אצא או אעשה משהו אז זה אפילו אולי יעודד אותי, אבל עדין לא הצלחתי להכריח אותי, מנסה כן לשמור על תקשור עם העולם כדי לא להסתגר לגמרי.
kolhazmanim
New member
לא שמתי לב לשרשור. כותב שוב כאן.
חודש וחצי אחרי - 21 ק"ג פחות.
אני מבסוט. טוב שיש מאזני שקל מדוייקים בסביבה.
והיום בבוקר הלכתי בפעם הראשונה לחד"כ. הצלחתי לרוץ וללכת (ריצה בסביבות 8 קמ"ש והליכה מהירה בסביבות 5.5 קמ"ש) לסרוגין 1.5 ק"מ. שמו פה גם פינת ספינינג חדשה יחד עם מסך 60" שמקרין מסלולי אופניים עם נופים מרהיבים מהעולם. איזה תמריץ זה נותן
והמכשיר הזה של כפיפות הבטן מעולה... עשיתי 50 כפיפות בלי להרגיש כמעט. נורא נהניתי.
בפעם הבאה אני אנסה לתפוס את המדריך (שהיה תפוס ע"י מישהו אחר), אבל נראה לי שזו התחלה לא רעה בכלל.
חודש וחצי אחרי - 21 ק"ג פחות.
אני מבסוט. טוב שיש מאזני שקל מדוייקים בסביבה.
והיום בבוקר הלכתי בפעם הראשונה לחד"כ. הצלחתי לרוץ וללכת (ריצה בסביבות 8 קמ"ש והליכה מהירה בסביבות 5.5 קמ"ש) לסרוגין 1.5 ק"מ. שמו פה גם פינת ספינינג חדשה יחד עם מסך 60" שמקרין מסלולי אופניים עם נופים מרהיבים מהעולם. איזה תמריץ זה נותן
והמכשיר הזה של כפיפות הבטן מעולה... עשיתי 50 כפיפות בלי להרגיש כמעט. נורא נהניתי.
בפעם הבאה אני אנסה לתפוס את המדריך (שהיה תפוס ע"י מישהו אחר), אבל נראה לי שזו התחלה לא רעה בכלל.
מסכם 5 חודשים לניתוח!!!
אז ירדתי 35 ק"ג והיום אני שוקל 82.7 ק"ג.
במכנסיים עברתי ממידה 56 למידה 44.
בדיוק השבוע קניתי 3 חולצות חדשות. לפני הניתוח הייתי במידה XXL ועכשיו אני L ופתאום, עם החולצות החדשות הירידה ממש ממש בולטת וכולם מחמיאים. ממש כיף.
אני ממשיך ללכת לחדר כושר בממוצע של פעמיים בשבוע: 50 דקות משקולות ו40 דקות על ההליכון. כבר הגעתי ל7.5 קמ"ש.
אז ירדתי 35 ק"ג והיום אני שוקל 82.7 ק"ג.
במכנסיים עברתי ממידה 56 למידה 44.
בדיוק השבוע קניתי 3 חולצות חדשות. לפני הניתוח הייתי במידה XXL ועכשיו אני L ופתאום, עם החולצות החדשות הירידה ממש ממש בולטת וכולם מחמיאים. ממש כיף.
אני ממשיך ללכת לחדר כושר בממוצע של פעמיים בשבוע: 50 דקות משקולות ו40 דקות על ההליכון. כבר הגעתי ל7.5 קמ"ש.
הצלחה קטנה
לשתות קפה עם סוכרזית . ואני יודעת שתאמרו מה ??? שתית קפה עם סוכר ??? אבל האמת שאני לא בדיוק בדרך
אבל היום שתיתי עם סוכרזית וזה היה ממש טעים .
כמו כן הזמנתי אוכל עכשיו דווקא סושי . אבל כמו בימים ההם תמיד הייתי מזמינה סושי ופאד תאי וגם עכשיו מיותר לציין שאז ( למרות שכפי שחברתי אמרה לי אני כבר לא זוכרת אותך שמנה והאמת שגם אני קצת שכחתי )
הייתי אוכלת שני רולים שזה 16 חתיכות ועוד פאד תאי כעת סיימתי שמונה חתיכות קבל ממש קטנות לא עם האורז בחוץ אלא עם האצה והפאד תאי ... בוא נאמר שנראה לי שהוא יספיק לי לשבוע שלם אכלתי ביס והרגשתי מפוצצת .... שכן יש גם סושי.... הידד לניתוח .
נ.ב - דיברתי איתכם פה בעבר על היחס לשמנים - אני לצערי מרגישה שהיחס שלי כלפיהם במקום שהיה ממקום של הבנה ואמפתיה שכן עד לפני שנה ושמונה חודשים אני הייתי במקום שלהם .. כיום זה או מגעיל אותי או פשוט עושה לי רע . יש מישהי שמנה מאד בעבודה שאני מרגישה שאני קצת
נגעלת . וגם באטובוס . סיפרתי לכם איך בזמנו כאשר גם אני הייתי שמנה מאד נסעתי והיה עוד מישהו שמן ואיזה מישהו צחק עלינו עם שני הילדים שלו . כיום אותו שמן עדיין נוסע איתי כנראה שאנחנו גרים באותו אזור ואנשים מביטים אליו בגועל וגם אני ... ( האמת שהוא לא רק שמן הוא גם
נראה לי לא נקי . יש לציין שגם עם מישהו רזה ולא נקי אני גם אגעל באותה מידה ) אולי הם מזכירים לי תקופה שהייתי מעדיפה לשכוח ולמעשה כמו הדחקתי . למרות שהראש עדיין חושב שמן אני כבר לא מרגישה שמנה ... ואולי המראה של אותם שמנים מזכיר לי דברים שאני לא רוצה לזכור
והרי גם כך בדיוק היו מסתכלים עליי באותם מבטים בדיוק .. באותה תחושה של גועל . והאמת שבזמנו גם אני נגעלתי מעצמי שנאתי בכל מעודי להיות שמנה ... וגם מסביב יש כל מיני בדיחות על שמנים ועל משקל היום שמעתי בעבודה שמכנים מישהי אחרת בשם שובי - דובי ..
או מישהו שאל איך זה אחרי שהיא ילדה היא עדיין ככה ? וגם לפני היא הייתה שמנה וכו' והאמת לא צחקתי , והרגשתי לא בנוח הרגשתי שאני נפגעת מזה כי בתוך תוכי אני עדיין שמנה . ואני גם זוכרת ולכן עדיין הדיבורים האלה ובדיחות למינהם או ריחולים על משקל של אחרים אני מרגישה
שאני נפגעת מזה . אז אולי תחושת הגועל שאני חשה היא בגלל שגם אני הייתי כזאת ונגעלתי מעצמי , וגם מתוך פחד גדול לא לחזור לשם ..
לשתות קפה עם סוכרזית . ואני יודעת שתאמרו מה ??? שתית קפה עם סוכר ??? אבל האמת שאני לא בדיוק בדרך
אבל היום שתיתי עם סוכרזית וזה היה ממש טעים .
כמו כן הזמנתי אוכל עכשיו דווקא סושי . אבל כמו בימים ההם תמיד הייתי מזמינה סושי ופאד תאי וגם עכשיו מיותר לציין שאז ( למרות שכפי שחברתי אמרה לי אני כבר לא זוכרת אותך שמנה והאמת שגם אני קצת שכחתי )
הייתי אוכלת שני רולים שזה 16 חתיכות ועוד פאד תאי כעת סיימתי שמונה חתיכות קבל ממש קטנות לא עם האורז בחוץ אלא עם האצה והפאד תאי ... בוא נאמר שנראה לי שהוא יספיק לי לשבוע שלם אכלתי ביס והרגשתי מפוצצת .... שכן יש גם סושי.... הידד לניתוח .
נ.ב - דיברתי איתכם פה בעבר על היחס לשמנים - אני לצערי מרגישה שהיחס שלי כלפיהם במקום שהיה ממקום של הבנה ואמפתיה שכן עד לפני שנה ושמונה חודשים אני הייתי במקום שלהם .. כיום זה או מגעיל אותי או פשוט עושה לי רע . יש מישהי שמנה מאד בעבודה שאני מרגישה שאני קצת
נגעלת . וגם באטובוס . סיפרתי לכם איך בזמנו כאשר גם אני הייתי שמנה מאד נסעתי והיה עוד מישהו שמן ואיזה מישהו צחק עלינו עם שני הילדים שלו . כיום אותו שמן עדיין נוסע איתי כנראה שאנחנו גרים באותו אזור ואנשים מביטים אליו בגועל וגם אני ... ( האמת שהוא לא רק שמן הוא גם
נראה לי לא נקי . יש לציין שגם עם מישהו רזה ולא נקי אני גם אגעל באותה מידה ) אולי הם מזכירים לי תקופה שהייתי מעדיפה לשכוח ולמעשה כמו הדחקתי . למרות שהראש עדיין חושב שמן אני כבר לא מרגישה שמנה ... ואולי המראה של אותם שמנים מזכיר לי דברים שאני לא רוצה לזכור
והרי גם כך בדיוק היו מסתכלים עליי באותם מבטים בדיוק .. באותה תחושה של גועל . והאמת שבזמנו גם אני נגעלתי מעצמי שנאתי בכל מעודי להיות שמנה ... וגם מסביב יש כל מיני בדיחות על שמנים ועל משקל היום שמעתי בעבודה שמכנים מישהי אחרת בשם שובי - דובי ..
או מישהו שאל איך זה אחרי שהיא ילדה היא עדיין ככה ? וגם לפני היא הייתה שמנה וכו' והאמת לא צחקתי , והרגשתי לא בנוח הרגשתי שאני נפגעת מזה כי בתוך תוכי אני עדיין שמנה . ואני גם זוכרת ולכן עדיין הדיבורים האלה ובדיחות למינהם או ריחולים על משקל של אחרים אני מרגישה
שאני נפגעת מזה . אז אולי תחושת הגועל שאני חשה היא בגלל שגם אני הייתי כזאת ונגעלתי מעצמי , וגם מתוך פחד גדול לא לחזור לשם ..
היחס לשמנים
אני חושבת שנובע גם מהיחס לשונה וגם מהמיתוס בעצם של מה זה אדם שמן.
כמו שכתבת כאן, אותו אדם שראית היה לא נקי וגם אם היה רזה היית נגעלת באותה צורה.
וגם, מה לעשות, לראות שמן מזכיר לנו דברים מהעבר.
אני זוכרת שהייתי בחנות בגדים ששייכת לחברה של אחותי. תוך כדי שאנחנו מדברות, המוכרת אמרה למישהי שבאה לקנות (ומדדה את כל החנות בערך - זו הייתה חנות למידות גדולות) -"אין ברירה, את צריכה לקחת מה שיושב עלייך טוב וזהו". זה די הזכיר לי נשכחות של לקחת דברים שהם ברירת מחדל.
אני חושבת שנובע גם מהיחס לשונה וגם מהמיתוס בעצם של מה זה אדם שמן.
כמו שכתבת כאן, אותו אדם שראית היה לא נקי וגם אם היה רזה היית נגעלת באותה צורה.
וגם, מה לעשות, לראות שמן מזכיר לנו דברים מהעבר.
אני זוכרת שהייתי בחנות בגדים ששייכת לחברה של אחותי. תוך כדי שאנחנו מדברות, המוכרת אמרה למישהי שבאה לקנות (ומדדה את כל החנות בערך - זו הייתה חנות למידות גדולות) -"אין ברירה, את צריכה לקחת מה שיושב עלייך טוב וזהו". זה די הזכיר לי נשכחות של לקחת דברים שהם ברירת מחדל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.