יאקוזה 0- יצירת המופת של סגה. משחק של 9.5
אני 29 שעות בפנים ולא יכול לשחרר מהמשחק הזה, אפילו לא התחלתי לצפות בהמשך העונה של המתים המהלכים כי כל פעם שאני רוצה לראות המתים אני נשאב ליאקוזה 0 מחדש.
יאקוזה 0 הוא פחות משחק בעיני, הוא יותר כמו דלת מסתורית למציאות מדומה, מוזרה ושונה משלנו ומעניינת בטירוף.
זה לא רק בגלל שהיפנים אוכלים דברים מוזרים ומעוררי תאבון כמו חביתות אורז יפניות. או שהם מסיימים משפטים עם הגינונים שלהם san kun U וכו'.
זה בגלל שקיריו ומאג'ימה מרגישים אנשים כל כך אמיתים וכנים שאתה יותר מרגיש כאילו הם אנשים שמחכים לך בסוף היום, מאשר משחק בפלייסטישן.
שיחקתי כמה שעות ביאקוזה 5 ולא היתה לי את ההרגשה הזו שם, זה היה נחמד מאוד ומעניין אבל ביאקוזה 0 יש משהו אחר לגמרי.
אני לא יודע למה, אולי זה בגלל שאטלוס עשו את הלוקאליזציה שלו.
לא נראה לי שאני אף פעם אשכח את הדמויות של המשחק הזה.
אם יש משהו מרושע במשחק הזה? שהוא קופץ בין מאג'ימה לקיריו בדיוק
שאתה מת להישאר עוד עם אחד מהם.
והוא ממש גורם לך להתגעגע אליהם בזמן הזה.
מזל שאפשר לצפות בסצנות עלילתיות שוב, מהתפריט הראשי.
בקרבות הבוס האחרונים די הכחרתי את עצמי לנצח אותם בלי תרופות או אביזרים מיוחדים רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכול לעשות את זה
ברור שהצלחתי, אבל דאמט אני לא חוזר על זה, איזה מתיש זה גאד!
אני תוהה איך זה ברמות הקשות.
תשמעו אנשים, אתם אולי שומעים על זה שהמשחק מטאטא עם מאס אפקט את הריצפה בGAF או שמעתם אולי שיש למשחק ביקוש מטורף בהודו.
הדברים האלה נשמעים אולי כמו הגזמות מטורפות, אבל כשמשחקים במשחק הזה מבינים מאיפה זה בא
יצירת המופת הכי גדולה של סגה מאז פנטזי סטאר 4/סוניק 3.
והמשחק הכי טוב של הפס4 באחריות.