שלום!!! בעל המכונית הכחולה מתבקש לגרור
אותה בבקשה.
זה יצא ממש דומה לדיבוב מעל, אבל לא מצאתי שום דבר אחר. מקווה שזה בסדר.
משהו שקרה לי השבוע ובא לי לשתף אתכם בו: וואי, יחסית הרבה.
חזרו אליי בנוגע לבקשת עבודה כלשהי בחנות כלשהי. זה היה מביך, כשהייתי בחנות לפני כ-3 שבועות והשארת יקורות חיים ציפיתי שיירצו לשאול אותי שאלות או משהו, אבל הבנתי מהם שלא- אם אני לא טועה גם שאלתי- ואז הלכתי. השבוע קיבלתי מייל בו שאלו אותי אם אני עוד מחפשת עבודה ואמרו לי שהיה מוזר שנעלמתי (הרגשתי שזה מוזר כבר אז, אבל איכשהו הבנתי מהם שהם רוצים קודם להסתכל על קורות החיים ואז או לחזור אליי או לא). אחר כך המנהלת גם רצתה לקבוע איתי פגיה לאתמול ולא יכלתי, אז פחדתי שהיא תקבל ממני עוד רושם רע. אני אפגוש אותה ביום ראשון, ומקווה שאתקבל.
מצא אותי בטוויטר המנהל של האתר btvsonline, שזה אתר מפורסם ומרשים על באפי. הוא רוצה להקים קהילת באפי בכל מיני מדינות, והוא גם גר בישראל. הוא רוצה שאנהל קהילה של מעריצים בישראל, כנציגות של האתר. זה כולל גם לפרסם דברים על באפי בעברית, שאני בכיף יכולה, אם אני טועה והזמן הפנוי שלי לא עומד להיגמר (כרגע לא, רק עבודה וזהו, אם בכלל אתקבל לעבודה... אבל בתקווה שאהיה סטודנטית בקרוב, אני מניחה שגם יהיה לי זמן אבל אני מפחדת לאכזב...), וגם שאארגן כל מיני הקרנות וכו'. אני מפחדת גם כי אני גרועה בלארגן דברים, אפילו לא מכירה מקומות לארגן בהם דברים כאלה, ועוד בתל אביב... ופחדתי שאם אכים ואז איכשהו לא אוכל להגיע לאירוע זה יהיה מוזר שלא אגיע...
מאז ששלחתי את הסירוב הוא לא הגיב. אני בלחץ.
כתבתי שאשמח לעזור אם אוכל, אבל אני ממש מפחדת מכמה שאכזבתי אותו. הוא גם כתב שהוא לא יכול לשלם אבל הציע כל מיני רעיונות בתמורה (וזה דווקא משהו שנשמע לי מאוד מגניב, והייתי שמחה לעזור כשהתמורה היחידה היא שזה ייצא לפועל, מרוב שזה מגניב).
אפילו עשיתי פדיחה וכתבתי בטעות שלילה כפולה- I doubt I can't. ברצינות?! ועוד חשבתי שאני טובה באנגלית ואני שוקלת ללמוד את זה באוניברסיטה.
עם כל כמה שאני יודעת שאני גרועה בתכנון אירועים, ושיש סיכוי טוב של איהיה לי זמן, אני ממש כועסת על עצמי על ההחלטה הזאת, למרות שאני חושבת שזו ההחלט הנכונה... כל פעם שאני מקבלת מייל יש לי התראה בפלאפון, ומאז ששלחת יאת הסירוב אני כל פעם מפחדת כשאני רואה שקיבלתי מייל, כי אני מפחדת מכמה שאכזבתי אותו. הצעתי שאעזור במה שאוכל, אבל זו הייתה כזו התחמקות...
בכללי, כל השבוע הייתי לחוצ המכל מיני דברים כאלה, העבודה, הלימודים, והרבה בגלל הסירוב הזה...
כרגע כנראה שעוד אעשה בדיקה קטנה כדיי לברר שבאמת לא כדאי לי ללמוד באנגליה, מבחינה כלכלית, ואז אוותר על החלום שלי על ארכיאולוגיה בריטית ואלמד בארץ. אני עוד קצת שוקלת ללמוד ארכיאולוגיה בארץ ולקוות לקבל מלגה לתואר שני באנגליה, אבל זה סיכון- גם כי בארץ זה אמנם מאוד מעניין אותי אבל פחות, ואני לא יכולה להיות בטוחה שאקבל מלגה... וגם כי בארץ השמש יותר מסוכן, וחשיפה לשמש יכולה לעשות לי נזק, כולל נזק לטווח ארוך, אז כשמילא זה לא בדיוק החלום שלי, אולי כדאי לי לוותר.
בינתיים חזרתי ללתכנן ללמוד אנגלית והיסטוריה, באוניברסיטה העברית. אנגלית כי אני עדיין רוצה להיות מתרגמת, וגם עברתי על רשימת קורסים וראיתי הרבה קורסים שנשמעים לי מעניינים והעלו לי את המוטיבציה- מוטיבציה שבעבר ירדה והייתה אחת הסיבות שעזרו לי להבין שלא וויתרתי לגמרי על החלום שלי של ארכיאולוגיה בריטית, והיסטוריה- בשביל הסיכוי הקטן שעדיין אוכל להגי עלחקר היסטוריה בריטית איכשהו, וגם כי זה מעניין אותי. אני חושבת שנחמד שאמנם כנראה שאוותר על החלום שלי, אבל לפחות כן נוצר כלשהו מאז נקודת ההתחלה- שעכשיו אני אמנם רוצה את אותם המקצועות, אבל המקצוע שרציתי רק בתור מטרה הפך גם למקצוע שאני רוצה בתור עניין, והמקצוע שרציתי אז כי הוא עניין אותי נהיה גם מטרה. אני מקווה שבעתיד לא יהיו לי יותר מדיי what ifs בנוגע לארכיאולוגיה. אני חושבת שבטח לכל האנשים יש תהיות כאלה, אבל מקווה שלא יהיו יותר מדיי... ואני צריכה לשמוח בכלל שאני הולכת ללמוד.
המלצה לסופ"ש:
משהו שאמור לקרות לי בשבוע הקרוב ובא לי לשתף אתכם בו: מקווה להתקבל לעבודה, ולא לעשות עוד בושות שם או משהו, כי עשיתי מספיק רושם רע כשהבנתי בטעות שהם רוצים שאלך ונעלמתי. המנהלת נשמעה מאוד נחמדה, אז אני מקווה שזה יסתדר...
מילות סיום ומסר לאומה: משעשע, אני דיי בטוחה שהפעם היה לי מה לרשום פה ושכחתי.
תמונה לסיום, אם בא לכם:
