סכמ"ש!

[pennylane11]

סכמ"ש!

משהו שקרה לי השבוע ובא לי לשתף אתכם בו:

המלצה לסופ"ש:

משהו שאמור לקרות לי בשבוע הקרוב ובא לי לשתף אתכם בו:

מילות סיום ומסר לאומה:

תמונה לסיום, אם בא לכם:

 

[Ayelet 363]

אנסה להוסיף דיבוב אחר כך

יש לי הרבה לחפור על השבוע, אז אסיים עם לחפור ואז אמשיך להעביר את הזמן בבהייה בתמונה (וחבל שאני כזו גרועה בדיבוב, כי אני דווקא חושבת שאני כן מוצאת פרטים קטנים שאשפר להתייחס אליהם, וגם דיי הרבה בתמונה הזו, אני חושבת, אבל בינתיים לא דיבוב אליהם). המשך יבוא. מקווה.

משהו שקרה לי השבוע ובא לי לשתף אתכם בו: זה לא משהו שקרה השבוע, אבל מחשבות שעברו לי בראש השבוע. מתקבל?
יש אירוע בחו"ל, שמתקיים כמה פעמים, בכמה מקומות, שממש חשוב לי להגיע אליו. יכול להיות שציינתי את זה בסכמ"שים אחרונים, אבל אני לא בטוחה (בכל אופן, אין צורך לזכור את זה. זה סתם אירוע שטותי שמעניין אותי) תמיד כשמכריזים על עוד מקום אני מתלבטת אם להזמין מראש כרטיסים או לא, וחוטפת פחד עז מלטוס לבד- בהתחלה זה היה- אני אומרת "היה" כי הכרטיסים אזלו- בסטוקלנד, בדבלין, בארה"ב ואז הכריזו על פעם נוספת בסקוטלנד. אחרי הפעם או הפעמיים הראשונות שבהן לא קניתי כרטיסים, בתירוץ של "בטוח שיש לי כסף?" או "אני לא רוצה לקנות כרטיסים מהר", "אני עוד מתלבטת אם לטוס לבד לאנגליה, זה תמיד היה החלום שלי" ובעצם הסיבה האמיתית, שהתכחשתי לה, היא כי אני מפחדת לטוס לבד, אני תוהה אם יהיה לי אומץ לצאת מהעיר. או, מילא מהעיר, מהמלון... אז אמרתי לעצמי שאם תוכרז הזדמנות נוספת אטוס לכל חור, גם אם זה אטלנטיס. זה היה ארה"ב. אני לא חושבת שיש לי כסף לארה"ב... גיליתי תחרות שהפרס אליה הואר כרטיס לאירוע, באירלנד. וויש מי לאק. יש כמה מתמודדים אחרים שמגיע להם הרבה יותר... המנצחים יוכרזו ביום שני.
והיום הוכרזה הזדמנות נוספת בסקוטלנד, ובהפעם לא קניתי כרטיסים (בטח כבר אזלו) כי פחדתי מהתגובה של אבא. סיבה טיפשית עוד יותר מהפחד מלצאת מהמלון (חוץ מזה שהסיבה הזו גם הייתה קיימת קודם כשוויתרתי מכל מיני תירוצים, בנוסף לסיבה השנייה שקשורה לפחד שלי). פחדתי שהוא יזדעזע משום מה, קשה לי להסביר למה. אני גם שאלתי אותו מה דעתו שאטוס לאירוע באירלנד\סקוטלנד במקום אנגליה, והוא, כמו מה שגם אחותי אמרה, נשמע נגד, אבל זה כי הם יוצאים מנקודת הנחה שיהיה לי טומץ לצאת מהמלון. אמרתי להם שאני לא בטוחה שיהיה לי אומץ, גם אם אטוס, ונראה לישהם לא מבינים כמה זו אפשרות אמיתית.
בעצם וויתרתי על משהו, התחרטתי ואמרתי "לא שוב", ומאז זה קרה כמה פעמים. אני תמיד מוותרת ואז מתחרטת, רק בגלל פחד. דווקא אבא שלי טען שכן יש לי כסף לטוס לבד, אז זו לא סיבה, זה היה סתם תירוץ בשבילי.

אירועים מגניבים יהיו תמיד, וכל כך טיפשי וילדותי כמה שזה מעצבן אותי, אבל הפעם הייתה לי הזדמנות שהסיבה היחידה שמנעה ממני אותה היא בעצם אני, ושוב ושוב אני.

ועכשיו גם החלטתי שבגלל שאני כל כך עצבנית על זה אני אגיד לאבא שלי שבפועל זה מה שאני עושה ולא מעניין אותי מה הוא חושב, ובדקתי וגיליתי שאכן כבר נגמרו הכרטיסים שוב. למה יש לי אומץ רק כשכבר מאוחר מדיי? ואולי בעצם הסיבה שבכלל נהיה לי אומץ היא כי ידעתי שמאוחר מדיי.

אני מאוד רוצה לנצל את החודשים שיש לי כרגע בשביל משהו גדול. תמיד הרגשתי "בית הספר זה כל החיים שלי", "הצבא זה כל החיים שלי", מאנשים שהשתחררו הבנתי שישר אחרי השחרור כל דבר קטן אמור להיות קסום וכל טיפה של חופש זה כיף, אבל אני תמיד אמרתי "אוף, למה אני לא מוצאת משהו גדול לעשות?" ומכיוון שלא מצאתי שום דבר גדול, לא עשיתי גם שום דבר קטן. הייתי יושבת בבית ולא עושה כלום, בטענה שאין באמת משהו שמעניין אותי, וזה ממש דיכא אותי לאורך שנים.
זו יכולה להיות עבודה, זו יכולה להיות תרומה... אבל אני רוצה שזה יהיה משהו ממש מיוחד, שלא רבים אחרים עשו. אין לי מושג מה.
בינתיים חשבתי על:
1. טיסה- הרבה עושים את זה, אבל אולי זה מרגיש לי משהו מספיק מיוחד, שאני מספיק רוצה.
הבעיה היא בעיקר האולי. זו גם הסיבה הרצינית למהציק לי שפספסתי כמ הפעמים את ההזדמנות למה שהזכרתי למעלה. הייתי בטוחה שגם טיסה בכללי זה מספיק גדול, אבל אניממש מתעקשת על משהו "שלא הרבה אנשים אחרים עושים". אני גם קצת חוששת להגיד איזה אירוע זה (בהנחה שלא הזכרתי אותו בסכמ"שים קודמים) כי כל מי שישמע את זה יחשוב "אה, זה ממש מתאים לאיילת. ברור למה היא רוצה את זה" וכן, זה יהיה מסיבה נכונה מאוד, אבל אני רוצה את זה גם כי זה שונה מטיסה רגילה (וגם כי מכיוון שזה לטוס לאירוע אז זה אירוע+קצת הסתובבות, אבל לא דברים שידרשו ממש יציאה מהעיר, וגם לא הרבה פעמים לצאת ממלון, אז לא נורא אם אגיע לשם ורק שם אגלה שהאומץ שחשבתי שיש לי נעלם שוב).
2. לצלם תמונה חיה של "איפה אפי?" אבל בטח עשו את זה כבר, ואין לי מושג איך להשיג תלבושת של אפי כשאני לא יכולה להזמין מחו"ל, וגם כדאי שיהיו שם הרבה אנשים, כמו שיש בתמונות שבספרים. וגם רוב התמונות מצויירות כאילו שהן במקומות מיוחדים, אז גם אני רוצה. למען האמת, אני חושבת שמצאתי מקום שאני חושבת שהוא קסום- חומות עכו. אבל אני לא יודעת איך זה יעבוד, זה גם בטח רחוק לאנשים... ואני גם לא יודעת איך זה ייצא דומה לתמונות שבספר, כי בספר התמונות מצויירות מזווית שיהיה קשה לצלם ממנה, אלא אולי אם הצלם יעמוד על מקום גבוהה, אבל אז נשאלת השאלה איפה המצלמים את זה (וזה גם בטח פוסל את חומות עכו לגמרי, אבל זה לא קריטי).
3. פלאש מוב. הרבה עשו את זה, אבל תמיד רציתי. השאלה איך לארגן את זה. ואם האנשים יזרמו על לנצל את ההזדמנות ולהצטלם לתמונות איפה אפי זה יהיה נחמד.

חברה שלי דיכאה אותי כשבתשובה לשאלה הזו היא אמרה "חבל שלא הגשת הצעת רעיון ל"עולמות". יכלת להרצות על ג'וס ווידון". החלטתי שמתישהו בחיים אני אנסה לעשות את זה, אבל אני גם רוצה משהו לבינתיים. אני לא אעשה את זה לפחות בשנים הקרובות, אני מניחה.

וזה גם עוד משהו שהרבה אנשים כבר עשו, כמו גם הנקודות שהעלתי למעלה, ומסיבה לא ברורה אני דווקא הכי נדבקת לזה שאני רוצה שזה יהיה משהו שלא עשו לפניי. אני לא כל כך מאמינה שמישהו בת 20 יכולה לעשות משהו שאף פעם לא עשו לפניה (וגם מעבר לגיל 20), זו דרישה מטורפת ובטח לא קיים שום דבר כזה.

המלצה לסופ"ש: The Lizzie Bennet Diaries. תודה גדולה למעין על ההמלצה. עוד לא סיימתי, אני בפרק 79, אבל אני מאוד נהנת.
משהו שאמור לקרות לי בשבוע הקרוב ובא לי לשתף אתכם בו: אגלה רשמית שהפסדתי בתחרות, ואז אני מקווה שאאזור אומץ ואתכנן את הטיס הלאנגליה שתמיד חלמתי עליה.
מילות סיום ומסר לאומה:
תמונה לסיום, אם בא לכם:

 

[Ayelet 363]

בנוגע ל"אבל אני מאוד נהנת"

יצא לי, כרגיל, ניסוח לא ברור. ה"אבל" זה כי עוד לא סיימתי (נלחצתי פתאום שזה נשמע כאילו שאני לא מצפה להנות כי אני בפרק 79 או משהו כזה).

 

[pennylane11]

כן! ליזי בנט דייריז!

את ממש על סף נקודת השבירה. הפלוט טוויסט יותר נורא בעיבוד מבספר, אם זה בכלל אפשרי
וכן! לגמרי תרצי על ווידון! אני הייתי באה לזה, אני בטוחה שאת מעולה

 

[Ayelet 363]

תודה רבה

אני חושבת שזה לא יהיה בשנים הקרובות, בטח לא יהיה לי זמן באוניברסיטה, בתקווה שאתקבל השנה.

ותודה על האזהרה.
עכשיו גם הסתקרנתי פתאום ואני עוד יותר במתח להמשך.

 

[Black Stain]

אני לגמרי אזרום איתך לפלאש מוב ולאיפה אפי!!

 

[N o R i K o]

גם אנייייייייייי

כל כך מגניב!
ותראי, אני הכי מבינה אותך בעולם לגבי החששות מלטוס לבד ולעשות לבד... אבל לפעמים צריך לעשות את הצעד!
*הולכת לחפור על זה בסכמ"ש שלי עוד שניה*
הכי מחזיקה לך אצבעות. גם אם לא תזכי בתחרות, מקווה בשבילך שתטוסי ותהני ותחווי ותזכרי את זה לעוד מלא זמן D:

 

[Ayelet 363]

תודה לשתיכן

אני רק לא ממש חושבת שאצליח לארגן את זה.

אני גם דיי בטוחה שגם אם אטוס לאנגליה לא יהיה לי אומץ לצאת מהעיר (אם בכלל אצליח לצאת מהמלון), וחלק גדול ממה שאני רוצה לעשות שם נמצא מחוץ מללונדון.

 

[Billy Shirs]

אההמ...

בהצלחה עם מה שזה לא יהיה. אם פספסת את עולמות, תמיד יש את אייקון של שנה הבאה. ואם הפסדת בתחרות אני מוכנה לנסוע איתך לאנגליה\סקוטלנד\אירלנד. אם בא לך:$

 

[Ayelet 363]

תודה רבה!

הבעיה היא שאני לא ממש יודעת לענות על זה. יש לי כמה תאריכים שהם בעייתיים, וחלקם במאי.

 

[Ayelet 363]

כלומר

יש לי תאריך עיקרי אחד במאי, ה-17 (כנראה בחינת כניסה) ועוד שניים שהם אולי לא כל כך בעייתיים, ה-6 וה-31. מצד אחד הם לא כל כך בעייתיים, אז אולי זו לא בעיה, אבל אם כן... הם לא כל כך צמודים אחד לשני. אני יכולה לנסות לבדוק, אני רק לא בטוחה כמה זה יהיה וודאי...

 

[Billy Shirs]

הממ,

לא נראה לי שתהיה בעיה אם נצא נגיד מסוף אפריל עד אמצע מאי, 15 נגיד וככה תפסידי רק את ה-6. וניסע לאירלנד ולונדון ויהיה כיף יאייי

 

[Ayelet 363]

אמ

אני גם קצת חוששת מאיך ההורים שלי יגיבו אם אטוס עם חברה מהאינטרנט. אני לא מפחדת, כבר נפגשתי עם אנשים מהאינטרנט, אבל לצערי לא היה לי אומץ לספר על זה להורים שלי (אני כבר בת 20, אני לא צריכה אישור מהם או משהו כזה, אבל אני מאוד חוששת). אז אני חוששת שזה עלול להיות קצת בעייתי. אני מאוד מצטערת. אני מאוד חוששת איך הם יגיבו (אני יכולה לקוות שאני אגיד "חברה" והם לא ישאלו מאיפה אנחנו מכירות, יש סיכוי קטן שלפחות אבא שלי יגיב כך, כי לו לא ממש אכפת לאן אני יוצאת, אבל אמא שלי לא סומכת עליי בכלל אני אני מפחדת שהיא תשאל, גם אם הוא לא).

 

[Black Stain]

The living dead

משהו שקרה לי השבוע ובא לי לשתף אתכם בו: בעיירת הפיתוח המסכנה שלי נפתח צים סנטר והעברתי שם 90% מימי החופש שלי

המלצה לסופ"ש: היילו 4

היום חזרתי ממשמרת לילה ארוכה ומייגעת ישנתי איזה 3 שעות ואז קמתי בשביל לשחק עם אחותי עד הערב.. היום במשמרת לילה הזאת אני אשלם על זה

משהו שאמור לקרות לי בשבוע הקרוב ובא לי לשתף אתכם בו: חופש שעוד לא החלטתי מה אני אעשה בו
מילות סיום ומסר לאומה: עלובי החיים זאת האכזבה הכי גדולה שהייתה לי EVER, חיכיתי לזה כלכך הרבה זמן וזה היה כלכך .. רע;[
תמונה לסיום, אם בא לכם:

 

[Black Stain]

אגב אגב!!

קומיוניטי חזרה בעונה חדשה והפרק פתיחת עונה שלה זה פארודיה על משחקי הרעב..
בלי שום קשר תראו את הסדרה הזאת זה הדבר הכי גאוני שנוצר מאז הטאמבלר

 

[N o R i K o]

חחחחח בדיוק ידיד שלי אמר לי

שהוא יביא לי את כל העונות...
הוא גר בב"ש

מחפשת שידוך דנה?

ומה באמת? אנשים אמרו לי שעלובי החיים זה מהמם אבל!!!1 אוך עם הביקורות המשתנות... אניוואי אני הולכת בחמישי עם חברה, נקווה שיהיה לפחות יפה ויזואלית

 

[pennylane11]

"הדבר הכי גאוני שנוצר מאז הטאמבלר"

ACCURATE

 

[N o R i K o]

"יאא קיבלנו את ה-DVD!!!"

*That awkward moment שאף אחד לא זוכר שבכלל שיחקתם בסרט*

משהו שקרה לי השבוע ובא לי לשתף אתכם בו:

טוב, זו חפירת חיי המצחיקה בעולם.
לפני שבוע חלמתי בלילה שנמאס לי לחכות לכל החברות שלי שדוחות אותי ולטוס ללונדון לחברה שלי וזהו. תבינו - החברה הכי טובה הולכת לטוס לארה"ב במאי אז אין לה כסף ללונדון כרגע. החברה הכי טובה השניה טוענת שהיא "לא אוהבת את לונדון". עוד חברה טענה שלונדון יקרה לה, ועוד חברה אמרה שהיא תשמח לטוס איתי, אבל בקיץ כי כרגע אין לה כסף, והיא גם רוצה לשכור דירה במרכז אז אולי גם בקיץ לא יהיה לה כסף. אז בחלום פשוט התקשרתי לחברה שלי בלונדון ואמרתי לה "תקשיבי, אני בדרך אלייך, הזמנתי טיסה של הדקה ה-90!" והיא אמרה - "סבבה!"
אז בגלל שהדבר לא היה מתוכנן, הלכתי לתחנת אוטובוס וחיכיתי לאוטובוס לשדה... ואז התעוררתי.

אז כתבתי על זה סטטוס רועם בפייסבוק ואז פתאום חברה שלי מלונדון שולחת לי הודעה: "אולי באמת פשוט תבואי לבד? אני אפנה כמה ימים בלו"ז ונטוס ביחד."
כמובן שהתגובה שלי הייתה- כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

כי לא רציתי לבוא ולהטריד אותה לבדי כי היא בלימודים ועבודה ואני יודעת שהיא עסוקה ממש ואז היא הציעהלי בעצמה והייתי שיא המאושרת!@#%@
הבעיה היא שעכשיו צריך לתכנן את הכל, מה אני עושה איתה ומה בלעדיה. יש דברים שאני ממש ממש רוצה לעשות (הסיור בסטודיו של הארי פוטר למשל) אבל חוששת קצת לעשות לבד. החברה שטסתי איתה בפעם הקודמת כבר לא חברה שלי אז אני אפילו לא יכולה להתייעץ איתה

כמובן שבתור פארנואידית שמאמינה שהכל ישתבש אני כבר מתחילה לאכול סרטים.
אבל דיייייייי יהיה בסדר. נכון שתמליצו לי על דברים שווים לעשות בלונדון? D:
ובלי קשר לכך, השבוע גם היה מפגש פורום קאסל מגניב ביותר, שפשוט חפרנו בו על כל דבר שהוא לא קאסל

והיה מצחיק... וגם הייתי אצל רופא שיניים ממש חמודדדדד, והאסיסטנטית שלו הייתה ממש חמודהההה ודיברנו על מה אנחנו רוצות ללמוד (מסתבר שאותו דבר

) ועל מבחנים ותנאי קבלה והרשמה ותיאמנו ציפיות ואולי נתראה וכאלה D:
ווווווו באופן אילתורי לחלוטין חברה הזמינה אותי להיפגש עם האנשים שהיא טסה איתם (הזו שטסה לארה"ב? 3 והם היו ממש נחמדים וזה היה מצחיק. וזה היה שבוע נחמד בגדול D:

המלצה לסופ"ש:

הרולינג החדש!

לוקח לו מלא זמן להתניע אבל זו רולינג, היא מושלמת.

משהו שאמור לקרות לי בשבוע הקרוב ובא לי לשתף אתכם בו:

ממשיכה עם התוכניות ללונדון, אמורה להיפגש עם ידיד מהדרום שלא ראיתי שנים אבל לא סגורה עד כמה זה יצא לפועל... מקווה שהדרכון העדכני שלי יגיע בזמן, וגם הולכת לחברה לראות איתה את עלובי החיים ולראות דוקטור הו ("את חייבת לפני לונדון!" בלה בלה בלה

) ויש יום פתוח באוניברסיטת תל אביב!

מילות סיום ומסר לאומה:

לכו תגשימו את החלומות שלכם ואל תחכו לאף אחד

תמונה לסיום, אם בא לכם:

וואי איך שכחתי! אני מעלה תמונה לונדונית אבל עברתי על תיקיית התמונות שלי כדי להחליט איזו תמונה להעלות, ומצאתי תמונת derp של ג'ניפר...
אז היה דופלגנגר וויק ואפשר לדבר על זה שאני לא דומה לאףףףף אחדדדד?! אבל אשכרה אף אחד

עשיתי איזו תוכנה אינטרנטית שאמורה להעלות לך שחקנים מהאוב, וזה העלה לי את קיילי קוקאו (פני מהמפץ הגדול) ואמה ווטסון ו... עשה טובה, אני לא דומה להן

אז שאלתי את אלה למי אני דומה. "לג'יילו!" אז פשוט העלתי תמונת derp שלה.

והנה תמונה לונדונית מגניבה

 

[Ayelet 363]

תהני!

יש סיכוי שגם אני אהיה ביום הפתוח באוניברסיטת תל אביב.

תהיתי בנוגע לספר של רולינג. תודה על ההמלצה. אקרא אותו מתישהו.

 

[עדושית]

איפה היית כשאני חיפשתי עם מי לטוס ללונדון?!

ותהני!!