מסכמת וחופרת
משהו כיפי: ביקור בספרייה (למרות שלא השאלתי כלום).
משהו מעצבן: עד עכשיו לא חזרו אליי בנוגע לעבודה. כנראה שלא התקבלתי... אצטרך למצוא משהו אחר.
הבנתי שבכל זאת מאוד עצוב לי לוותר על ארכיאולוגיה בריטית, ואחרי שהתחלתי לעבור על קורסים באוניברסיטאות בארץ והרגשתי שזה מעניין אותי אבל זה לא מה שאני הייתי רוצה, ואז החלטתי לעבור על קורסים בבריטניה, והמחשבות שעברו לי בראש היו בסגנון של "עכשיו אתם מדברים!" ו"אני בבית".
אז סיפרתי לאבא שלי שאני רוצה ללמוד תחום מסויים שאפשר ללמוד רק בבריטניה, כשהייתי כנועה לגמרי ועמדתי לוותר על זה כי אין לי כסף כדיי ללמוד בבריטניה. הוא דווקא אמר שלא בטוח שאין לי כסף (אני לא בטוחה שהוא הבין את זה, אבל דיברתי על הכסף שלי. ואני לא יכולה להרשות לעצמי להוצי אכל כך הרבה כסף, כשאני אפילו לא עובדת). התחלתי להתעודד קצת, אבל אז אמא שלי שמעה שאני מתכננת ללמוד שם היא צעקה עליי (בגלל הכסף. למרות שאני בטוחה שהיא גם מאוד לא מאושרת מהרעיון שאגור בחו"ל).
אבא שלי הציע שאעשה תואר ראשון בארץ ואז אנסה להשיג מלגה ללימודים בבריטניה. אני חוששת כי אני מפחדת שבמקרה של ארכיאולוגיה הסיכוי לזה נמוך עוד מהרגיל, כי אני כבר אתחיל להתמחות במזרח הקדום, ואפספס לימודים ספציפיים על בריטניה. אבל בינתיים זו התוכנית שלי.
ואז סיפרתי לאבא שלי מה אני רוצה. פתאום הוא נהיה הרבה יותר עצבני מאמא שלי, ולא בדיוק מהסיבות שציפיתי. הוא אמר שבקושי יש ארכיאולוגיה בבריטניה, שארכיאולוגיה בריטית משעממת, שכל הארכיאולוגים הבריטים באים למזרח התיכון ושבארץ זה כל כך הרבה יותר מעניין (הסיבה האחרונה הפתיעה אותי בלי קשר לזה שלא ציפיתי שהוא יאמר את זה. לא מתאים לו להתעניין בארץ ישראל יותר מאשר בבריטניה, או לפחות כך חשבתי, למרות שאין לו אהבה מיוחד לבריטניה). הוא גם טוען שרציתי ללמוד בבריטניה אז בדקתי מה אני יכולה. זה לא נכון, זה היה אחד החלומות הכי גדולים שלי במשך שנים, אבל לא ראיתי שום סיבה לספר לו על זה. ניסיתי לשכנע אותו בנוגע לזה, והוא אולי טיפה השתכנע. ניסיתי גם להסביר לו מה כל כך מלהיב אותי דווקא בארכיאולוגיה בריטית. זה לא עזר. לפחות הוא נשמע כאילו מה שהוא חושב שמאוד טיפשי זה רק ארכיאולוגיה בריטית, ולא ארכיאולוגיה בכללי (אבל אני לא אתפלא אם הוא חושב כך).
אני בכל זאת כל כך רוצה ארכיאולוגיה בריטית... כרגע אני מתכננת ללמוד ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ואחרי סיום התואר הראשון לנסות להשיג מלגה לבריטניה. אני תוהה איזה חוג ישלים לי את זה הכי טוב. חשבתי על היסטוריה- עם החיסורן של היסטוריה מודרנית ושל היסטוריה שלא קשורה לבריטניה, לימודים קלאסיים- אוכל ללמוד שם לטינית, אבל חוץ מזה נאי לא חושבת שיש ממש קשר (למרות שזה חוג שמאוד מעניין אותי בכללי, וזה גם יתרון כלשהו), הציעו לי ללמוד אנגלית ויש קורס "המבוא לתרבות אנגליה" שחברה שלי, שלומדת אותו, סיפרה לי שהיא לא אוהבת אותו אבל חושבת שאני מאוד אוהב. הם אפילו למדו שם על המלך ארתור, אבל זה באוניברסיטת תל אביב. עברתי על קורסים באוניברסיטה העברית ולא מצאתי קורס שנראה מקביל לזה, למרות שהחוג מעניין אותי, ולא מצאתי שם קורס אחר שנראה שיהיה קשור מאוד להיסטוריה בריטית. המליצו לי גם על בלשנות, כי האוניברסיטה העברית היא אחת היחידות מחוץ לבריטניה שאפשר ללמוד בה קלטית. קלטית מעניינת אותי אפילו בלי קשר לארכיאולוגיה (טוב, כל שפה מעניינת אותי). לא מצאתי ברשימת הקורסים כלום על קלטית, רק בעמוד כללי שלהם, אבל אולי אוכל ליצור קשר עם מזכירות החוג ולשאול אם אני יכולה לקחת את הקורס בנפרד מהחוג.
חוץ מזה שאני חוששת להיות ארכיאולוגית בארץ, כי בתקווה שאמצא בזה עבודה, ובתקווה דזו תהיה עבודה בשטח, אסור לי להיחשף לשמש. כבר מצאתי מישהי באוניברסיטה העברית שאמרה שגם לה יש בעי העם השמש, אבל הבעיה שלה לא כוללת סיבוכים לטווח הארוך. רוב הסיכויים, לדעתי, שלא יקרה לי כלום, אבל אני חוששת. אני מוכנה לקחת את הסיכון הזה, אבל אני לא בטוחה בזה לגמרי, ואני בטוחה שכל הרופאים הכי מגזימים שפגשתי לא היו אומרים לי כלום אם בבריטניה הייתי הולכת להיות ארכיאולוגית, נראה לי שבמקרה הזה כולם היו מסכימים שמספיק לי קרם הגנה וכובע, כשבארץ הרופאים מאוד לא מרוצים מהרעיון הזה של "קרם הגנה, כובע וזהו". אז מילא אם בריטניה הייתה הפשרה והארץ הייתה החלום, אבל המצב הפוך, הפשרה היא הבעייתית.
כשאמא ראתה כמה נעלבתי מאבא היא נהייתה פתאום קצת יותר מקבלת (כלפי הרעיון שאלמד ארכיאולוגיה). אם כי היא בכל זאת לא הייתה מרוצה (במקה שלה... זה פחות או יותר מקרה אבוד. היא לא מרוצה גם לא מהרעיון של פסיכולוגיה).
סרט טוב: A Very Potter Senior Year. אפילו שזה לא סרט. זו הקטגוריה שהכי התאימה...
שיר טוב: שירים מהמחזמר הנ"ל.
ספר טוב: התקדמתי קצת עם המלט.
סדרה טובה: THE LIZZIE BENNET DIARIES וקאסל- מזמן מאוד אהבתי את הסדרה הזו (למרות שאני עוד משלימה. אני לא רואה לבד, אז לוקח לי הרבה זמן), אבל פתאום אני אוהבת את הסדרה הזו אפילו יותר.
וחוץ מזה גם ouat (בקושי התקדמתי. פרק אחד. אין לי הרבה זמן לראות סדרות שאני רואה לבד), גלי, קומיוניטי, בונז ועוד.
היום הכי הכי: שלישי.
בילוי השבוע: הביקור בספרייה.
ציטוט השבוע: אחותי: מה זה פרק (עונה ומספר) של דוקטור הו?
אני מסבירה לה בהתלהבות.
היא: אומייגאד! זה כמו להגיד מספר של בדיחה ולצחוק מזה!
כי זיהיתי את הפרק... אמרתי לה שזה פרק ספציפי שהוא מאוד אהוב וגם חשוב ואני בטוחה שרוב המעריצים היו יודעים להגיד לה איזה פרק זה.
אחותי לקחה אוכל.
היא: איולי, אם זה לא טעים את מקבלת את זה.
אני: מה אני, פח?
היא: את לא פח... את פשוט אוהבת הכל... את פח במובן החיובי.
האדם שעשה לי את השבוע: חברים.
פירגון ו למישהו מהפורום: נוי. כי היא מפעילה את הפורום, אירגנה את המפגש...
איך עבר עלי השבוע: בסדר.
תכניות לשבוע הבא: עולמות, לראות כמה שיותר חברים, אולי גם משהו עם המשפחה.
תמונה לסיום: