אז ככה...
יש לי אח אחד גדול ממני בכמעט 4 שנים.
היחסים בנינו לא תמיד היו טובים, עד שהגעתי לגיל 17. בגיל 17 הכל השתנה, נהיינו חברים ממש טובים, יוצאים ביחד, מתייעצים, טיולים וכו'.
כרגע המצב שאחי הוא החבר הכי טוב שלי, אני מספרת לו דברים שאפילו ההורים שלי לא יודעים, התייעצתי איתו תמיד בבני הזוג שלי (את הקודם הוא לא סבל וכל הזמן חיכה שאפרד ממנו), את הבעל הוא נורא אוהב.
אנחנו מדברים כל יום, גם לפעמים על שטויות.
בגלל שאנחנו לא גרים באותו בית, אני נורא מתגעגעת אליו ובימי שישי שאנחנו נפגשים אצל ההורים אנחנו עושים את השטויות הקבועות שלנו שלאפ'חד אחר אין כוח אלינו / שהוא לא מבין אותנו.
לגבי הילדים, אני נורא רוצה 3 ילדים (בעזרת השם)
2 זה תמיד היה נראה לי מעט, תמיד רציתי עוד אח/ות.
לגבי טיפים...
אין לי כ"כ.. אני מניחה שזה תלוי הרבה באופי.
אבל תמיד להיות שם בשביל האח/ות, גם אם זה רק שיחת טלפון, אני בעד להתקשר אפילו אם זה רק בשביל לשאול מנשמע.